Page 8 - ETMOL 43
P. 8

‫לחולל תמורה על־ידי‬                   ‫נצחון העם‪ .‬רבים מכם יפלו אולי במלחמ­‬          ‫להשרשת עבודת האדמה ולהקניית ערכים‬
                                          ‫תם הקשה ממחלות ויסורים‪ ,‬רעב ועמל‪.‬‬             ‫לאומיים‪ ,‬על־ידי חיים קלוואריסקי־מרג־‬
‫______ ע בו ד ה ע צ מי ת ______‬           ‫אך הנשארים הבאים אחריכם ימלאו את‬              ‫לית‪ ,‬הממונה מטעם יק״א על המושבות‬
                                          ‫השורות והמלחמה‪ ,‬מלחמת שלום זו‪,‬‬                ‫בצפון‪ ,‬אולם גם כאן היה עליו להתמודד‬
‫כעבור הרבה שנים לפירסום ה״קול‬                                                           ‫עם ההורים‪ ,‬אשר תבעו ממנו את מה‬
‫קורא״ נאמר עליו שהוא שעורר את ה־‬                                 ‫תמשך עד הנצחון״‪.‬‬       ‫שנתבע לעשות בראשון־לציון — ללמד‬
‫עליה‪-‬השניה לממדיה הגדולים‪ ,‬אולם‬           ‫״עלינו להכיר סוף‪-‬סוף — כתב —‬                  ‫צרפתית‪ .‬ממאבק זה יצא כשידו על העל­‬
‫למעשה לא כך היה הדבר‪ .‬אם‪-‬כי הכרוז‬         ‫שאניותינו נשרפו‪ ,‬שמפלט ומנוס אין לנו‪,‬‬         ‫יונה‪ ,‬לא מעט הודות לסיועו של קאלווא־‬
‫הופץ ברוסיה‪ ,‬לא רבים קראוהו‪ ,‬לא קמו‬       ‫אין בכל התבל״‪ ,‬ולכן ״עלינו לעמול‬              ‫ריסקי‪ ,‬אך עתה הגיע למסקנה‪ ,‬כי גם אם‬
‫האירגונים לעליה והעליה‪-‬השניה המשיכה‬       ‫בהשגת ארצנו‪ ,‬להילחם כנואשים‪ ,‬כדובים‬           ‫בתי־הספר יתנהלו על טהרת הלאומיות‬
‫להתנהל כפי שהיתה בראשיתה‪ :‬רוב‬             ‫שכולים‪ .‬כל מכאובינו ואנחותינו הנוראות‬         ‫אין תקווה לעם מדור התלמידים היוצא‬
‫העולים באו כבודדים ואם נמצאו ביניהם‬       ‫שנעצרו בגרוננו מאין יכולת להתפרץ‬              ‫מהם‪ ,‬שהרי אפילו רבים מתלמידיו לש­‬
‫פד‪ ,‬ושם קבוצות‪ ,‬הרי היו מעטות במספר‬       ‫החוצה מפחד אויב‪ ,‬צריכות להשתפך עתה‬            ‫עבר בגדרה ובראשון‪-‬לציון‪ ,‬נשאו את‬
‫וקטנות במספר חבריהן‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬היה‬        ‫בעבודה לאומית ענקית להצלתנו ול‪-‬‬               ‫נפשם לעזוב את הארץ‪ .‬מן האיכרים‬
‫לכרוז ערך גדול‪ ,‬לא רק מבחינה חינו­‬                                                      ‫התאכזב כבר קודם‪ ,‬והוא ראה‪ ,‬מלא יאוש‪,‬‬
‫כית‪.,‬כשדורות של נוער התחנכו לפיו‪,‬‬                                          ‫תחייתנו״‪.‬‬    ‫כיצד אוכל הרקב במפעל הארצישראלי‪.‬‬
‫אלא גם מבחינד‪ ,‬רעיונית‪ ,‬כי אפשר לומר‬      ‫״וכיצד יעשה הדברן על כל אלה‬                   ‫בינתיים התחילו להגיע ארצה )בשנת‬
‫עליו שהוא קרא ליעוד העליה‪-‬השניה‬           ‫שיענו לקריאה‪ ,‬להסתדר באירגון שמט­‬             ‫‪ (1904‬עולים חדשים‪ ,‬שונים בתכלית‬
‫בשמו‪ :‬לחולל תמורה בארץ־ישראל על־‬          ‫רתו — 'עבודה למען העם‪ .‬חברי הארגון‬            ‫מאנשי העליה־הראשונה‪ .‬אלה היו צעי­‬
                                          ‫יתחלקו לקבוצות בנות חמישים‪-‬מאה איש‬            ‫רים חסרי‪-‬כל‪ ,‬שראו את עצמם כאנשי‬
         ‫ידי עמל כפיים ועבודד‪ ,‬עצמית‪.‬‬     ‫שיעלו ארצה‪ ,‬יתחילו בעבודת אדמה‬                ‫מעמד הפועלים ומה שחיפשו בארץ היה‬
                                          ‫כפועלים ואחר‪-‬כך יתיישבו על אדמה‬               ‫עבודה שכירה ולא התבססות כאיכרים‬
‫זמן לא רב אחרי פירסום ה״קול קורא״‬         ‫שתושג ״בעזרה הקטנה ביותר ושתושג‬               ‫או סוחרים‪ .‬עדיין הגיעו אלה טיפין־טיפין‬
‫קמה בארץ מפלגת הפועלים ״הפועל‬             ‫בזמן היותר קטן״ וחלילה‪-‬חלילה ליה­‬             ‫והיו ביניהם גם אורחים לשעה‪ ,‬וגם כאלה‬
‫הצעיר״ וויתקין הציע לפניה את תוכנית‬       ‫נות מתמיכה של אפוטרופוס זה או אחר‪.‬‬            ‫שחיפשו מפלט מן הגיוס לצבא הרוסי‬
‫ד‪,‬ד‪,‬תיישבות שלו‪ .‬הם לא קיבלוה בטענם‬       ‫מושבות העולים החדשים האלה תהיינה‬              ‫)במלחמת רוסיה‪-‬יפאן שהתחוללה אז( וגם‬
‫כי אין על הפועלים להקים ישובים‪ ,‬אלא‬       ‫שונות תכלית שינוי מן המושבות שהוקמו‬           ‫חברי מפלגות מהפכניות שפסלו מראש‬
‫להילחם על כיבוש העבודה‪ .‬אולם לא‬           ‫עד כה‪ .‬הן יווסדו על‪-‬ידי המתיישבים‬             ‫את הרעיון הציוני וראו בארץ‪-‬ישראל רק‬
‫יצאו שנים רבות וד‪.‬וקמה דגניה על* ידי‬      ‫עצמם ולא על‪-‬ידי איש פרטי — והכוונה‬            ‫תחנת‪-‬בינים‪ .‬אך היו ביניהם גם ציונים‬
‫חברים ממפלגד‪ ,‬זו‪ .‬אם־בי מסגרתה של‬         ‫לרוטשילד‪ ,‬או גוף ציבורי — והכוונה‬             ‫נאמנים‪ ,‬שהיו מוכנים לעשות למען הארץ‬
‫הקבוצה לא תאמה את המתכונת ששורט­‬          ‫ליק״א ודומיה‪ .‬הן תהיינה עצמאיות ולא‬           ‫בעבודת כפיים‪ .‬ויתקין התבונן בעולים‬
‫טה על־ידי ויתקין‪ ,‬הרי מילאה אחרי‬          ‫ידבקו בהן דמי נדבנות‪ .‬הן יתפתחו הודות‬         ‫ספורים אלה‪ ,‬העמיד נגדם את ציבור‬
‫המטרה שהציב‪ ,‬להקים ישוב עצמאי‬                                                           ‫האיכרים המתנוון והדוגל ברעיון אוגנדה‪,‬‬
 ‫שיתבסס על עמל הכפיים של מייסדיו‪.‬‬                  ‫יק‪-‬י־^‪.‬‬                              ‫ובראשו הבריק הרעיון שהארץ תיוושע‬
‫חרף זה שתוכניתו נדחתה על־ידי‬                                                            ‫על‪-‬ידי הקזת דם חדש לתוכה‪ ,‬בצורת‬
‫״הפועל הצעיר״ הצטרף ויתקין למפלגה‪,‬‬                  ‫ל א ח ד מ טו בי הברביבז‬             ‫עליה מוגברת ומסודרת של צעירים‪ ,‬שלא‬
‫כי ראה בה יסוד מתסיס וער‪ ,‬שיוכל‬                      ‫עו ל ‪.‬יעווב ך־אדץ־‬                 ‫ישאפו להתבססות בדרך האפוטרופסות‬
‫לתרום לתמורה שלה קיווה‪ .‬וכך הפך‬
‫ויתקין‪ ,‬איש העליה־הראשונד״ לחוליה‬                 ‫והתרבות ך‪,‬שברית‬                             ‫המשחיתה אלא על־ידי עמל מטהר‪.‬‬
                                                ‫! יקר רוח והוגה דעות [‬
       ‫מקשרת בינה לבין העליה‪-‬השניה‪.‬‬            ‫! הנוורה ניר י־רסף בר‪I‬‬                            ‫קול קורא לנוער‬
                                               ‫ןעוגיעווויתקיועונקטףן‬
‫אולם ויתקין ראה את עיקר יעודו ב­‬                                                        ‫ויתקין ישב בפינתו הנידחת בכפר‪-‬‬
‫הוראה ולקראת שנת הלימודים ‪ 1906‬חזר‬               ‫בדניי ינויד בייומ ה‬                    ‫תבור‪ ,‬וחיבר ״קול קורא אל צעירי אחינו‬
‫ללמד בראשון‪-‬לציון‪ ,‬ומילא גם תפקיד‬             ‫!ולחודעו עובט עונת ד׳מרעבן‬                ‫אשר לבם לעמנו ולציון״ ובו פנייה לדור‬
‫של מנהל בית‪-‬הספר‪ .‬בשנת ‪ 1908‬נסע‬                                                         ‫הצעיר להקדיש את חייו ליצירת חיים‬
‫לרוסיה בשליחות חוב‪-‬בי־יציון ו״הפועל‬              ‫לד אבוו ניוקיריר‬                       ‫חדשים מיד בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬״עמנו גווע״‬
‫הצעיר״‪ .‬הד׳סתדרות הציונית היתד‪ ,‬אסו­‬          ‫הנותאבלים ע ל ה איי‬                       ‫כתב‪ ,‬העם במצבו הנוכחי אינו מסוגל‬
‫רה ברוסיה ואי‪-‬אפשר היה לכנס אסי­‬              ‫‪1‬עוופרא דבלי ב א ר ע אן‬                   ‫לעזור לא לעצמו ולא לעולים החדשים‪,‬‬
‫פות‪ ,‬וכל הד‪,‬ופעות של ויתקין נעשו מתוך‬         ‫‪^ 1‬היתה בוברחתר ב בו ר‪I‬‬                   ‫כי הוא מתדרדר והולך‪ ,‬ולכן על העולים‪,‬‬
‫סכנה ובסתר‪ :‬ושוב וזזר לראשון‪-‬לציון‬                                                      ‫ועליהם בלבד‪ ,‬מוטלת המשימה להיחלץ‬
‫לתפקידיו ולמאבקיו בבית‪-‬הספר אשר‬                    ‫תנ צ ב ה‬                             ‫לעזרתו כמעשה הביל״ויים לפני למעלה‬
                                                                                        ‫מעשרים שנה‪ .‬ויתקין לא נרתע מגילוי‬
                   ‫הוכתרו לבסוף בנצחון‪.‬‬                       ‫מצבת ויתקין בראשון־לציין‬  ‫המצב בארץ‪-‬ישראל לאמיתו‪ .‬כמו בימי‬
‫אלא שלוויתקין היה זה נצחון מאוחר‪.‬‬                                                       ‫הביל״ויים — הוא אומר — לא ימצאו‬
‫נתגלה אצלו סרטן‪-‬הגרון וד‪,‬וא נותח ב­‬       ‫לעמל המתיישבים ולא בזכות תרומות של‬            ‫העולים הצעירים גם עכשיו רווחה‪ .‬היפוכו‬
‫ווינה ללא‪-‬הצלחה‪ .‬הוא חזר ארצה מתוך‬        ‫מיליונרים והן יוכיחו‪ ,‬כי ארץ‪-‬ישראל‬            ‫של דבר‪ :‬״הכונו נא להילחם את הטבע‪,‬‬
‫ידיעה שימיו ספורים‪ ,‬ונפטר‪ ,‬לפני שב­‬       ‫מסוגלת להתנהל על יסודות בריאים ולא‬            ‫את מחלות ורעב‪ ,‬את אנשים שונאים וגם‬
‫עים שנד״ בשנת ‪ 1912‬בד׳יותו בן שלו‪-‬‬        ‫על־ידי נדיבים‪ .‬הצ׳רטר‪ ,‬משאת נפש‬               ‫ידידים‪ ,‬נכרים ואחים‪ ,‬את שונאי ציון‬
‫שים*ושש‪ .‬לפי בקשתו‪ ,‬קברוד‪,‬ו בראשון‪-‬‬       ‫הציונות המדינית‪ ,‬ינתן רק לאחר שהעו־‬           ‫והציונים ‪ . . .‬הכונו לקראת משטמה ואכ­‬
‫לציון ומסתבר שלא שמר למושבה טינד‪.,‬‬        ‫לים‪-‬החדשים יוכיחו‪ ,‬על‪-‬ידי מסירות‪-‬נפש‬          ‫זריו ת‪ ...‬הכונו לקראת היותר קשה וה­‬
‫יחסם של המתיישבים אליו התבטא בד׳ל‪-‬‬        ‫ועבודת נמלים‪ .‬ה״קול קורא״ מסתיים‬              ‫יותר נורא וגם לקראת נצחון ונצחונכם‬
‫ווייתו שכמעט כל המושבה נטלה בה חלק‪,‬‬       ‫בקריאה‪ :‬״מהרו ובואו‪ ,‬גבורי ישראל‪,‬‬
‫בהשבתת העבודה בזמן ההלוויה ובקריאת‬        ‫חדשו את ימי הביל״ויים ביתר שאת ועוז‪,‬‬

                            ‫רחוב על שמו‪,‬‬                      ‫כי עוד מעט ואבדנו״‪.‬‬

                                                                                        ‫‪8‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13