Page 8 - ETMOL 43

‫לחולל תמורה על־ידי‬ ‫נצחון העם‪ .‬רבים מכם יפלו אולי במלחמ­‬ ‫להשרשת עבודת האדמה ולהקניית ערכים‬
‫תם הקשה ממחלות ויסורים‪ ,‬רעב ועמל‪.‬‬ ‫לאומיים‪ ,‬על־ידי חיים קלוואריסקי־מרג־‬
‫______ ע בו ד ה ע צ מי ת ______‬ ‫אך הנשארים הבאים אחריכם ימלאו את‬ ‫לית‪ ,‬הממונה מטעם יק״א על המושבות‬
‫השורות והמלחמה‪ ,‬מלחמת שלום זו‪,‬‬ ‫בצפון‪ ,‬אולם גם כאן היה עליו להתמודד‬
‫כעבור הרבה שנים לפירסום ה״קול‬ ‫עם ההורים‪ ,‬אשר תבעו ממנו את מה‬
‫קורא״ נאמר עליו שהוא שעורר את ה־‬ ‫תמשך עד הנצחון״‪.‬‬ ‫שנתבע לעשות בראשון־לציון — ללמד‬
‫עליה‪-‬השניה לממדיה הגדולים‪ ,‬אולם‬ ‫״עלינו להכיר סוף‪-‬סוף — כתב —‬ ‫צרפתית‪ .‬ממאבק זה יצא כשידו על העל­‬
‫למעשה לא כך היה הדבר‪ .‬אם‪-‬כי הכרוז‬ ‫שאניותינו נשרפו‪ ,‬שמפלט ומנוס אין לנו‪,‬‬ ‫יונה‪ ,‬לא מעט הודות לסיועו של קאלווא־‬
‫הופץ ברוסיה‪ ,‬לא רבים קראוהו‪ ,‬לא קמו‬ ‫אין בכל התבל״‪ ,‬ולכן ״עלינו לעמול‬ ‫ריסקי‪ ,‬אך עתה הגיע למסקנה‪ ,‬כי גם אם‬
‫האירגונים לעליה והעליה‪-‬השניה המשיכה‬ ‫בהשגת ארצנו‪ ,‬להילחם כנואשים‪ ,‬כדובים‬ ‫בתי־הספר יתנהלו על טהרת הלאומיות‬
‫להתנהל כפי שהיתה בראשיתה‪ :‬רוב‬ ‫שכולים‪ .‬כל מכאובינו ואנחותינו הנוראות‬ ‫אין תקווה לעם מדור התלמידים היוצא‬
‫העולים באו כבודדים ואם נמצאו ביניהם‬ ‫שנעצרו בגרוננו מאין יכולת להתפרץ‬ ‫מהם‪ ,‬שהרי אפילו רבים מתלמידיו לש­‬
‫פד‪ ,‬ושם קבוצות‪ ,‬הרי היו מעטות במספר‬ ‫החוצה מפחד אויב‪ ,‬צריכות להשתפך עתה‬ ‫עבר בגדרה ובראשון‪-‬לציון‪ ,‬נשאו את‬
‫וקטנות במספר חבריהן‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬היה‬ ‫בעבודה לאומית ענקית להצלתנו ול‪-‬‬ ‫נפשם לעזוב את הארץ‪ .‬מן האיכרים‬
‫לכרוז ערך גדול‪ ,‬לא רק מבחינה חינו­‬ ‫התאכזב כבר קודם‪ ,‬והוא ראה‪ ,‬מלא יאוש‪,‬‬
‫כית‪.,‬כשדורות של נוער התחנכו לפיו‪,‬‬ ‫תחייתנו״‪.‬‬ ‫כיצד אוכל הרקב במפעל הארצישראלי‪.‬‬
‫אלא גם מבחינד‪ ,‬רעיונית‪ ,‬כי אפשר לומר‬ ‫״וכיצד יעשה הדברן על כל אלה‬ ‫בינתיים התחילו להגיע ארצה )בשנת‬
‫עליו שהוא קרא ליעוד העליה‪-‬השניה‬ ‫שיענו לקריאה‪ ,‬להסתדר באירגון שמט­‬ ‫‪ (1904‬עולים חדשים‪ ,‬שונים בתכלית‬
‫בשמו‪ :‬לחולל תמורה בארץ־ישראל על־‬ ‫רתו — 'עבודה למען העם‪ .‬חברי הארגון‬ ‫מאנשי העליה־הראשונה‪ .‬אלה היו צעי­‬
‫יתחלקו לקבוצות בנות חמישים‪-‬מאה איש‬ ‫רים חסרי‪-‬כל‪ ,‬שראו את עצמם כאנשי‬
‫ידי עמל כפיים ועבודד‪ ,‬עצמית‪.‬‬ ‫שיעלו ארצה‪ ,‬יתחילו בעבודת אדמה‬ ‫מעמד הפועלים ומה שחיפשו בארץ היה‬
‫כפועלים ואחר‪-‬כך יתיישבו על אדמה‬ ‫עבודה שכירה ולא התבססות כאיכרים‬
‫זמן לא רב אחרי פירסום ה״קול קורא״‬ ‫שתושג ״בעזרה הקטנה ביותר ושתושג‬ ‫או סוחרים‪ .‬עדיין הגיעו אלה טיפין־טיפין‬
‫קמה בארץ מפלגת הפועלים ״הפועל‬ ‫בזמן היותר קטן״ וחלילה‪-‬חלילה ליה­‬ ‫והיו ביניהם גם אורחים לשעה‪ ,‬וגם כאלה‬
‫הצעיר״ וויתקין הציע לפניה את תוכנית‬ ‫נות מתמיכה של אפוטרופוס זה או אחר‪.‬‬ ‫שחיפשו מפלט מן הגיוס לצבא הרוסי‬
‫ד‪,‬ד‪,‬תיישבות שלו‪ .‬הם לא קיבלוה בטענם‬ ‫מושבות העולים החדשים האלה תהיינה‬ ‫)במלחמת רוסיה‪-‬יפאן שהתחוללה אז( וגם‬
‫כי אין על הפועלים להקים ישובים‪ ,‬אלא‬ ‫שונות תכלית שינוי מן המושבות שהוקמו‬ ‫חברי מפלגות מהפכניות שפסלו מראש‬
‫להילחם על כיבוש העבודה‪ .‬אולם לא‬ ‫עד כה‪ .‬הן יווסדו על‪-‬ידי המתיישבים‬ ‫את הרעיון הציוני וראו בארץ‪-‬ישראל רק‬
‫יצאו שנים רבות וד‪.‬וקמה דגניה על* ידי‬ ‫עצמם ולא על‪-‬ידי איש פרטי — והכוונה‬ ‫תחנת‪-‬בינים‪ .‬אך היו ביניהם גם ציונים‬
‫חברים ממפלגד‪ ,‬זו‪ .‬אם־בי מסגרתה של‬ ‫לרוטשילד‪ ,‬או גוף ציבורי — והכוונה‬ ‫נאמנים‪ ,‬שהיו מוכנים לעשות למען הארץ‬
‫הקבוצה לא תאמה את המתכונת ששורט­‬ ‫ליק״א ודומיה‪ .‬הן תהיינה עצמאיות ולא‬ ‫בעבודת כפיים‪ .‬ויתקין התבונן בעולים‬
‫טה על־ידי ויתקין‪ ,‬הרי מילאה אחרי‬ ‫ידבקו בהן דמי נדבנות‪ .‬הן יתפתחו הודות‬ ‫ספורים אלה‪ ,‬העמיד נגדם את ציבור‬
‫המטרה שהציב‪ ,‬להקים ישוב עצמאי‬ ‫האיכרים המתנוון והדוגל ברעיון אוגנדה‪,‬‬
‫שיתבסס על עמל הכפיים של מייסדיו‪.‬‬ ‫יק‪-‬י־^‪.‬‬ ‫ובראשו הבריק הרעיון שהארץ תיוושע‬
‫חרף זה שתוכניתו נדחתה על־ידי‬ ‫על‪-‬ידי הקזת דם חדש לתוכה‪ ,‬בצורת‬
‫״הפועל הצעיר״ הצטרף ויתקין למפלגה‪,‬‬ ‫ל א ח ד מ טו בי הברביבז‬ ‫עליה מוגברת ומסודרת של צעירים‪ ,‬שלא‬
‫כי ראה בה יסוד מתסיס וער‪ ,‬שיוכל‬ ‫עו ל ‪.‬יעווב ך־אדץ־‬ ‫ישאפו להתבססות בדרך האפוטרופסות‬
‫לתרום לתמורה שלה קיווה‪ .‬וכך הפך‬
‫ויתקין‪ ,‬איש העליה־הראשונד״ לחוליה‬ ‫והתרבות ך‪,‬שברית‬ ‫המשחיתה אלא על־ידי עמל מטהר‪.‬‬
‫! יקר רוח והוגה דעות [‬
‫מקשרת בינה לבין העליה‪-‬השניה‪.‬‬ ‫! הנוורה ניר י־רסף בר‪I‬‬ ‫קול קורא לנוער‬
‫ןעוגיעווויתקיועונקטףן‬
‫אולם ויתקין ראה את עיקר יעודו ב­‬ ‫ויתקין ישב בפינתו הנידחת בכפר‪-‬‬
‫הוראה ולקראת שנת הלימודים ‪ 1906‬חזר‬ ‫בדניי ינויד בייומ ה‬ ‫תבור‪ ,‬וחיבר ״קול קורא אל צעירי אחינו‬
‫ללמד בראשון‪-‬לציון‪ ,‬ומילא גם תפקיד‬ ‫!ולחודעו עובט עונת ד׳מרעבן‬ ‫אשר לבם לעמנו ולציון״ ובו פנייה לדור‬
‫של מנהל בית‪-‬הספר‪ .‬בשנת ‪ 1908‬נסע‬ ‫הצעיר להקדיש את חייו ליצירת חיים‬
‫לרוסיה בשליחות חוב‪-‬בי־יציון ו״הפועל‬ ‫לד אבוו ניוקיריר‬ ‫חדשים מיד בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬״עמנו גווע״‬
‫הצעיר״‪ .‬הד׳סתדרות הציונית היתד‪ ,‬אסו­‬ ‫הנותאבלים ע ל ה איי‬ ‫כתב‪ ,‬העם במצבו הנוכחי אינו מסוגל‬
‫רה ברוסיה ואי‪-‬אפשר היה לכנס אסי­‬ ‫‪1‬עוופרא דבלי ב א ר ע אן‬ ‫לעזור לא לעצמו ולא לעולים החדשים‪,‬‬
‫פות‪ ,‬וכל הד‪,‬ופעות של ויתקין נעשו מתוך‬ ‫‪^ 1‬היתה בוברחתר ב בו ר‪I‬‬ ‫כי הוא מתדרדר והולך‪ ,‬ולכן על העולים‪,‬‬
‫סכנה ובסתר‪ :‬ושוב וזזר לראשון‪-‬לציון‬ ‫ועליהם בלבד‪ ,‬מוטלת המשימה להיחלץ‬
‫לתפקידיו ולמאבקיו בבית‪-‬הספר אשר‬ ‫תנ צ ב ה‬ ‫לעזרתו כמעשה הביל״ויים לפני למעלה‬
‫מעשרים שנה‪ .‬ויתקין לא נרתע מגילוי‬
‫הוכתרו לבסוף בנצחון‪.‬‬ ‫מצבת ויתקין בראשון־לציין‬ ‫המצב בארץ‪-‬ישראל לאמיתו‪ .‬כמו בימי‬
‫אלא שלוויתקין היה זה נצחון מאוחר‪.‬‬ ‫הביל״ויים — הוא אומר — לא ימצאו‬
‫נתגלה אצלו סרטן‪-‬הגרון וד‪,‬וא נותח ב­‬ ‫לעמל המתיישבים ולא בזכות תרומות של‬ ‫העולים הצעירים גם עכשיו רווחה‪ .‬היפוכו‬
‫ווינה ללא‪-‬הצלחה‪ .‬הוא חזר ארצה מתוך‬ ‫מיליונרים והן יוכיחו‪ ,‬כי ארץ‪-‬ישראל‬ ‫של דבר‪ :‬״הכונו נא להילחם את הטבע‪,‬‬
‫ידיעה שימיו ספורים‪ ,‬ונפטר‪ ,‬לפני שב­‬ ‫מסוגלת להתנהל על יסודות בריאים ולא‬ ‫את מחלות ורעב‪ ,‬את אנשים שונאים וגם‬
‫עים שנד״ בשנת ‪ 1912‬בד׳יותו בן שלו‪-‬‬ ‫על־ידי נדיבים‪ .‬הצ׳רטר‪ ,‬משאת נפש‬ ‫ידידים‪ ,‬נכרים ואחים‪ ,‬את שונאי ציון‬
‫שים*ושש‪ .‬לפי בקשתו‪ ,‬קברוד‪,‬ו בראשון‪-‬‬ ‫הציונות המדינית‪ ,‬ינתן רק לאחר שהעו־‬ ‫והציונים ‪ . . .‬הכונו לקראת משטמה ואכ­‬
‫לציון ומסתבר שלא שמר למושבה טינד‪.,‬‬ ‫לים‪-‬החדשים יוכיחו‪ ,‬על‪-‬ידי מסירות‪-‬נפש‬ ‫זריו ת‪ ...‬הכונו לקראת היותר קשה וה­‬
‫יחסם של המתיישבים אליו התבטא בד׳ל‪-‬‬ ‫ועבודת נמלים‪ .‬ה״קול קורא״ מסתיים‬ ‫יותר נורא וגם לקראת נצחון ונצחונכם‬
‫ווייתו שכמעט כל המושבה נטלה בה חלק‪,‬‬ ‫בקריאה‪ :‬״מהרו ובואו‪ ,‬גבורי ישראל‪,‬‬
‫בהשבתת העבודה בזמן ההלוויה ובקריאת‬ ‫חדשו את ימי הביל״ויים ביתר שאת ועוז‪,‬‬

‫רחוב על שמו‪,‬‬ ‫כי עוד מעט ואבדנו״‪.‬‬

‫‪8‬‬