Page 3 - ETMOL 43
P. 3
תאריך הריסתד ,של לכיש ,העיר היחידד ,שנחפרה מבין הערים ^ י ן לך נושא שהעסיק כה הרבה את הארכיאולוגיה הארצ־
הנזכרות בפרשת כיבושי יהושע ביהודה ,לא יכול היה להיות ישראלית כמו בעיית כיבוש הארץ וההתנחלות בימי יהושע.
אלא אי-שם בראשית המאד ,הי״ב ,לא לפני רעמסס השלישי, כבר פלינדרס פיטרי ,מגדולי הארכיאולוגים ,ניסה כוחו לפני
הרבה זמן לאחר מצבת מרנפתח המצרית שממנד ,אנו למדים כמאה שנה בפתרון הבעיה ,תוך מיזוג התמחותו בחקירת
כי ישראל כבר יושב בארצו! )מצבת מרנפתח היא משנת מצרים והשכלתו המקראית ,עם חפירתם של התלים •בדרום
1220לפני הספירה ,רעמסם השלישי חי בשנים 1163—1194 השפלה והנגב המערבי ,אשר את כולם זיהה בשמות מקראיים,
— עברו כחמישים שנה מהיווצרות הישוב הישראלי בכנען
ועד לנפילת לכיש( .בית-אל וחצור אמנם נהרסו ויושבו מחדש אך בלי שקלע ,ולו רק פעם אחת ,לזיהוי הנכון.
בסוף המאד ,הי״ג-ראשית המאד ,הי״ב ,אך כיבוש בית-אל הוספת המימד הארכיאולוגי לפתרון הבעיה ההיסטורית־
נזכר רק בספר שופטים וד,יא נכבשה לא על-ידי יהושע אלא מקראית הסבוכה של ההתנחלות לא היתה נחלת פיטרי בלבד.
על-ידי בית-יוסף .פרשת כיבוש חצור היא היחידד ,בה אפשר מיריחו ,דרך תל בית־מרסים ועד חצור ,לכיש ,שילה וחפירות
להתאים את הממצא הארכיאולוגי לספר יהושע ,אך תקומתה רבות אחרות ,עמדה שאלה זו בראש מעייניהם של החופרים,
מחדש בימי השופטים מעוררת בעיה קשה ,שאותה יש לפרש אך תשובותיהם עליה שונות היו ,לא כל־כך לפי האופי השונה
של ממצאיהם ,כי־אם ,בעיקר ,לפי האסכולה ההיסטורית אליה
ולתרץ כדי להתאימה לממצא הארכיאולוגי.
השתייכו.
רעיונו של ד,ד,יסטוריון וחוקר המקרא אלט על ״התנחלות בדרך המחקר של הסקר הארכיאולוגי ,המנסה לשחזר תול
שקטד,״ הקשורה בנוודות עונתית אין לה הרבה סימוכין ,לא דותיהם של אזורים שלמים היו הארכיאולוגים אלט ,אולברייט
במקרא ולא במחקר על שבטי המזרח בימי קדם .יתר-על-כן, ומזר מורי־הדרך ונלסון גליק ויוחנן אהרוני ממשיכי דרכם
תקופה ארוכד ,של נדודים וד,תנחלות בלבד ,שרק לאחריה ומגשימי הנסיונות הראשונים לכיסוי צפוף של אזורים נרחבים
מתחיל כיבוש ,כפי שהניח אלט ,מחייבת הקדמת תאריך ההת בסקר ארכיאולוגי ובהוצאת מסקנות ישוביות וגיאוגרפיות־
נחלות למאד ,הי״ד או ראשית הי״ג ולכך אין עד היום הוכחה היסטוריות המבוססות עליו .פריצת הדרך של אהרוני היתה
מכרעת ביותר .עד לעבודתו היו הארכיאולוגים מחפשים לאמת
ארכיאולוגית. את התפישה ההיסטורית של ספר יהושע בעזרת ממצאים
גם רעיון ״מרד המשועבדים״ ,כאילו ישובי ההתנחלות הם ארכיאולוגיים .אבל אהרוני ,אמון על ברכי המחקר המקראי־
ישובים של חקלאים כנענים מנוסים ,שברחו מאדוניהם אל היסטורי מאסכולת־אלט ,הראה שניתן לפרש את ממצאי הסקר
ההרים וד,תלכדו שם סביב האמונד ,באל אחד — אינו מבוסם והחפירות הארכיאולוגיות גם לא בדרך ההיצמדות לתפישה
על עדות היסטורית חד-משמעית ובוודאי שאינו מתקבל על ההיסטורית של ספר יהושע ,ויתכן שמסורות אחרות ,כמו אלו
הדעת לאור מקורות המקרא) .הטוען שישובי ד,ד,תנחלות הם המובאות למשל בפרק א׳ של ספר שופטים הן מתאימות יותר
ישובים כנעניים כי תרבותם החומרית היא כנענית בעיקרה
כאילו טען שהמושבות היהודיות הראשונות לפני מאה שנה לפירוש הממצא הארכיאולוגי.
היו מושבות ערביות כי תרבותן החומרית וחקלאותן היו חיקוי לעומת שתי השיטות המנוגדות ,המדגישות זו את ה״כיבוש״
וזו את ה״התנחלות״ ,התגבשה בעשור האחרון בארצות־הברית
לתרבות הכפר הערבי(. שיטה הממעיטה בערכה ההיסטורי של הכניסה לארץ־ישראל
האם יש בכלל הסבר אחיד לתהליך הכיבוש וההתנחלות, ורואה את ראשיתם של ישראל בבריחתם של איכרים כנענים
שאפשר למצוא את בבואתו בממצא הארכיאולוגי של ארץ- המתמרדים נגד שיעבוד כנעני־מצרי בערים ,אל ההרים ,שם
ישראל במאות הי״ג—י״א? האם יש ביכולתנו היום ליצור
תמונד ,שלמה ואחידה של תהליך זר״ שתואר מכל צדדיו הקימו את ישוביהם הכפריים העצמאיים.
ושבה תשתלב הארכיאולוגיה ,תשלים אותה ותיעזר במסקנו
ברור היום לכל ארכיאולוג שאין התאמה בין הממצא האר
תיה לפירוש ממצאיה שלה? כיאולוגי ובין הסיפור המקראי על כיבוש הארץ ,כפי שהוא
לא מעטים מד,חוקרים בארץ ובחוץ-לארץ סבורים ,כי הנושא מובא בפרקים הראשונים של ספר יהושע .יריחו — אם היתד,
מוצר ,כיום ור,גיע למבוי סתום .אחרים טוענים שד,נושא עמוס קיימת בכלל במאה הי״ג לפני הספירה — לא היתר ,אלא
מדי במחקרים של שנות דור ,ביצרי-ויכוח ונצחנות ,ור,וא
ישוב דל וקטן! העי לא היתר .קיימת כלל וכן גם ערד-.
