Page 4 - ETMOL 43
P. 4
הת׳כרים ,ושבוודאי נדע עליהם הרבה יותר במשך עשור זה, דורש כיום מחקר וסיכום של מדעים שונים ,שאין בכוחו של
מתוצאות של החפירות בדאר .במישור החוף הצפוני נמצאנו חוקר אחד להתמודד עם כולם .עובדה זו הביאה חוקרים רבים
למדים מן החפירות בתל כיסון ובאכזיב ,מהסקר הארכיאולוגי לבריחה למחקר של תקופות אחרות^ והימנעות מהתמודדות עם
ומעדויות המקרא ,שהיה זה אזור פניקי הקשור לצור ולצידון השאלה .על־כן מעודד ,שעתה קם דור צעיר של חוקרים
המנסים כוחם מחדש בפיצוח בעיה היסטורית קשה זו בעזרת
ושותף לתרבותם המיוחדת. המכשיר שבו הם מיומנים — הסקר והחפירה הארכיאולוגית.
בעבר הירדן המזרחי נערכים עתה סקרים מקיפים באדום החוקרים החדשים מנסים לכוון את מחקרם לפי העקרונות :
ובמואב .רק מעט פרטים נתפרסמו מסקרים אלה ,אך מסתבר * ה פ ר י מ א ט ה א ר כ י א ו ל ו ג י :מטרת המחקר האר
שתמונת היישוב שם שונה מעט מזו שהוצגה על-ידי נלסון כיאולוגי איננה להוכיח צדקתה או אי-צדקתה של תפיסה היס
גליק או שנצטיירה עם ראשית החפירות של קריסטל בנט טורית כלשהי .יש לנהל מחקר זה כשהוא משוחרר ככל האפשר
כערים ההיסטוריות של אדום .כמה וכמה אתרים בני תקופת מכל תיאוריה כוללנית ולשמור אותו ,לפחות בשלבו הראשון,
הברונזה המאוחרת נמצאו בחלקים אלה של עבר הירדן המזרחי בתוך תחומיו המגודרים .התיארוכים ייעשו לפי ההשתכבות
וביניהם אף מפוארים וקשורים למערב קשרים אמיצים ,כמו והשוואת הממצאים ולא לפי מאורעות היסטוריים שזמנם שנוי
המקדש שנחשף בנמל-התעופה של רבת-עמון .מראשית תקופת במחלוקת ,כגון כיבוש בידי יהושע ,מלחמת דבורה וכד .יש
הברזל מצויים כאן לעתים ישובים גדולים ,כמו סחב ,ובהם להפיק את המכסימום מן החפירה ומן הסקר בתחום שיחזור
שפע קנקני שפת-צווארון מן הטיפוס המוכר לנו בהר-המרכזי חיי היום-יום ,המבנה החברתי ,הדגם היישובי ,הכלכלה והמסחר
ביהודה ושומרון .הערים ההיסטוריות של אדום תחילתן נעוצה וכדומה .רק עם עיבודו של החומר הארכיאולוגי ושילובו ההש
בדרך כלל במאות הח׳-ט׳ לפני הספירה ,אך הסקרים האחרו וואתי במרחב ובזמן ,מותר לגשת בכל הזהירות לסיכום ההיס
נים גילו גם כאן ישובים מראשית תקופת הברזל ובהם טורי .ההפרדה בין העובדות ,המסקנות הנובעות מהן וה
בניינים בעלי ארבעה מרחבים ואומנות אכן. תיאוריות האפשריות על פיהן ,חייבת להיות חדה וברורה.
אם אין בידינו עדיץ מספיק נתונים כדי לעמוד על תהליכי * ה מ ח ק ר ה א ז ו ר י :יותר מבכל תקופה אחרת בתול
ההתנחלות של שבטי גד וראובן בעבר-הירדן ,הרי הסקר שערך דות ארץ-ישראל מתפתחות בתקופת הכיבוש וההתנחלות תר
זיגפריד מיטמאן יכול ללמדנו לא מעט על תהליכים אלה בויות אזוריות בעלות סימני היכר מאפיינים .יש לחקור כל
תרבות אזורית בפני עצמה ולא להקיש מאזור אחד על האזור
בגלעד. השני .מחקר-הקןדה הארכיאולוגי ,הסקר והחפירה ,חייבים
הסקר של מיטמאן הקיף את האזור שבין נהר היבוק לירמוך להיות צמודים זה לזה ומשלימים זה את זה ואת אלה חייבים
בו רשם 336אתרים .סקר זה מאפשר הסקת מסקנות ישוביות להשלים מחקרים בתחום מדעי הסביבה ,שייעזרו במחקר
חשובות לתקופות הכנענית והיק1ראלית .בולט קודם כל הגידול הנוף הקיים ובלימוד התושבים החיים בו ,כדי לשחזר את עברו
המשמעותי של מספר הישובים בתקופת הברזל )תקופת ההת
נחלות הישראלית( בכל האזורים ,אך בייחוד בולטת התופעה הישובי ודמותו של האזור בימי קדם.
בשלב המחקר הנוכחי אנו עומדים עדיין בעיצומן של ליקוט
בהר הגלעד. העובדות ומיונן .העת לסיכומים היסטוריים עודנה לפנינו וכל
בבואנו לבדוק את יחסי היישובים של תקופת ההתנחלות שנוכל לעשות בשלב זה הוא לסכם את מצב המחקר כפי שהוא
לעומת אלה של תקופת המלוכה נראה שאם ברמת-אירביד
נשאר מספר היישובים יציב פחות או יותר בשתי התקופות, בכל אזור מאזורי הארץ השונים.
תוך עליה קלה ,הרי שהר גלעד והדום ההר שלמרגלותיו
מתנהגים בצורה הפוכה זה מזה .בהר גלעד ,שלא היה מיושב הישגי המחקר האזורי
כמעט בתקופת הברונזה המאוחרת ,עולה מספר היישובים
בתקופת ההתנחלות פי 14ויורד פי שלושה ויותר בתקופת במאמר זה^נסקור את הישגי המחקר האזורי בזמן האחרון
המלוכה .בהדום ההר ,לעומת זאת ,מתמעט קצת מספר היישו בחבלי הארץ שבהם נאחזו לפי מיטב ידיעתנו בני-יזצראל עד
בים בתקופת ההתנחלות ועולה פי שלושה מן התקופה הכנענית לימי המלוכה .יחד עם זאת ,יש להביא בחשבון גם את המחקר
הארכיאולוגי של פלשת ,המשמש לנו במקרים רבים כקנה-
בתקופת המלוכה. מידה כרונולוגי ולוח זמנים .הוא הדין בחוף השרון שישבו בו
המסקנה הנובעת מניתוח זה היא ברורה :איזור הר גלעד
הוא הראשון להתנחלות ורק לאחריו נכבשות הערים הכנעניות אסטלת מרנפחת מהמאה ה־ 13בה מוזכר לראשונה השם ישראל
היושבות בהדום ההר עשיר המעיינות .עם כיבחזזן נעזבים
רבים מישובי ההתנחלות ותושביהם עוברים למקומות הנוחים 4
יותר הנפתחים לפניהם ,ובה-בעת ,הם מתלכדים ליחידות
גדולות יותר — ״ערים״ .רמת-אירביד היא איזור המריבה
בין י;6ראל לארם ואפשר להניח שחלק מן המתיישבים החדעזים
כאן אינם אלא ארמים .היות והקרמיקה שנקלטה בסקר לא
נתפרסמה עדיץ ,אפשר רק להסיק מרמזים בספרות שאתרי
ההתנחלות כאן משופעים בקנקני שפת־צווארון מטיפוס ההר
המרכזי.
ההתנחלות בדרום הארץ
לא נערך עדיין מחקר מספיק של דרום הארץ ,שהפך ברבות
הימים לממלכת יהודה ,כדי יצירת תמונה מושלמת ,אך נראה
שראשית ההתנחלות היתה בהר ובחלקים של השפלה הגבוהה.
הנגב ,כלומר נגב יהודה ,בא לאחריהם ואילו במדבר ובשפלה-
הנמוכה ספק אם קמו ישובים יהודאים לפני המאה העעוירית.
בהר יהודה התקיימו רק שני מרכזים כנעניים חשובים ערב
תקופת הכיבוש — ירושלים ודביר ,היא ח׳רבת-רבוד ,אשר
לפי המקרא נקראה קרית ספר בתקופה הכנענית ,אך אינה
