Page 4 - ETMOL 43
P. 4

‫הת׳כרים‪ ,‬ושבוודאי נדע עליהם הרבה יותר במשך עשור זה‪,‬‬               ‫דורש כיום מחקר וסיכום של מדעים שונים‪ ,‬שאין בכוחו של‬
‫מתוצאות של החפירות בדאר‪ .‬במישור החוף הצפוני נמצאנו‬                ‫חוקר אחד להתמודד עם כולם‪ .‬עובדה זו הביאה חוקרים רבים‬
‫למדים מן החפירות בתל כיסון ובאכזיב‪ ,‬מהסקר הארכיאולוגי‬             ‫לבריחה למחקר של תקופות אחרות^ והימנעות מהתמודדות עם‬
‫ומעדויות המקרא‪ ,‬שהיה זה אזור פניקי הקשור לצור ולצידון‬             ‫השאלה‪ .‬על־כן מעודד‪ ,‬שעתה קם דור צעיר של חוקרים‬
                                                                  ‫המנסים כוחם מחדש בפיצוח בעיה היסטורית קשה זו בעזרת‬
                                     ‫ושותף לתרבותם המיוחדת‪.‬‬       ‫המכשיר שבו הם מיומנים — הסקר והחפירה הארכיאולוגית‪.‬‬
‫בעבר הירדן המזרחי נערכים עתה סקרים מקיפים באדום‬                   ‫החוקרים החדשים מנסים לכוון את מחקרם לפי העקרונות ‪:‬‬
‫ובמואב‪ .‬רק מעט פרטים נתפרסמו מסקרים אלה‪ ,‬אך מסתבר‬                 ‫* ה פ ר י מ א ט ה א ר כ י א ו ל ו ג י ‪ :‬מטרת המחקר האר­‬
‫שתמונת היישוב שם שונה מעט מזו שהוצגה על‪-‬ידי נלסון‬                 ‫כיאולוגי איננה להוכיח צדקתה או אי‪-‬צדקתה של תפיסה היס­‬
‫גליק או שנצטיירה עם ראשית החפירות של קריסטל בנט‬                   ‫טורית כלשהי‪ .‬יש לנהל מחקר זה כשהוא משוחרר ככל האפשר‬
‫כערים ההיסטוריות של אדום‪ .‬כמה וכמה אתרים בני תקופת‬                ‫מכל תיאוריה כוללנית ולשמור אותו‪ ,‬לפחות בשלבו הראשון‪,‬‬
‫הברונזה המאוחרת נמצאו בחלקים אלה של עבר הירדן המזרחי‬              ‫בתוך תחומיו המגודרים‪ .‬התיארוכים ייעשו לפי ההשתכבות‬
‫וביניהם אף מפוארים וקשורים למערב קשרים אמיצים‪ ,‬כמו‬                ‫והשוואת הממצאים ולא לפי מאורעות היסטוריים שזמנם שנוי‬
‫המקדש שנחשף בנמל‪-‬התעופה של רבת‪-‬עמון‪ .‬מראשית תקופת‬                 ‫במחלוקת‪ ,‬כגון כיבוש בידי יהושע‪ ,‬מלחמת דבורה וכד‪ .‬יש‬
‫הברזל מצויים כאן לעתים ישובים גדולים‪ ,‬כמו סחב‪ ,‬ובהם‬               ‫להפיק את המכסימום מן החפירה ומן הסקר בתחום שיחזור‬
‫שפע קנקני שפת‪-‬צווארון מן הטיפוס המוכר לנו בהר‪-‬המרכזי‬              ‫חיי היום‪-‬יום‪ ,‬המבנה החברתי‪ ,‬הדגם היישובי‪ ,‬הכלכלה והמסחר‬
‫ביהודה ושומרון‪ .‬הערים ההיסטוריות של אדום תחילתן נעוצה‬             ‫וכדומה‪ .‬רק עם עיבודו של החומר הארכיאולוגי ושילובו ההש­‬
‫בדרך כלל במאות הח׳‪-‬ט׳ לפני הספירה‪ ,‬אך הסקרים האחרו­‬               ‫וואתי במרחב ובזמן‪ ,‬מותר לגשת בכל הזהירות לסיכום ההיס­‬
‫נים גילו גם כאן ישובים מראשית תקופת הברזל ובהם‬                    ‫טורי‪ .‬ההפרדה בין העובדות‪ ,‬המסקנות הנובעות מהן וה­‬

                 ‫בניינים בעלי ארבעה מרחבים ואומנות אכן‪.‬‬             ‫תיאוריות האפשריות על פיהן‪ ,‬חייבת להיות חדה וברורה‪.‬‬
‫אם אין בידינו עדיץ מספיק נתונים כדי לעמוד על תהליכי‬               ‫* ה מ ח ק ר ה א ז ו ר י ‪ :‬יותר מבכל תקופה אחרת בתול­‬
‫ההתנחלות של שבטי גד וראובן בעבר‪-‬הירדן‪ ,‬הרי הסקר שערך‬              ‫דות ארץ‪-‬ישראל מתפתחות בתקופת הכיבוש וההתנחלות תר­‬
‫זיגפריד מיטמאן יכול ללמדנו לא מעט על תהליכים אלה‬                  ‫בויות אזוריות בעלות סימני היכר מאפיינים‪ .‬יש לחקור כל‬
                                                                  ‫תרבות אזורית בפני עצמה ולא להקיש מאזור אחד על האזור‬
                                                          ‫בגלעד‪.‬‬  ‫השני‪ .‬מחקר‪-‬הקןדה הארכיאולוגי‪ ,‬הסקר והחפירה‪ ,‬חייבים‬
‫הסקר של מיטמאן הקיף את האזור שבין נהר היבוק לירמוך‬                ‫להיות צמודים זה לזה ומשלימים זה את זה ואת אלה חייבים‬
‫בו רשם ‪ 336‬אתרים‪ .‬סקר זה מאפשר הסקת מסקנות ישוביות‬                ‫להשלים מחקרים בתחום מדעי הסביבה‪ ,‬שייעזרו במחקר‬
‫חשובות לתקופות הכנענית והיק‪1‬ראלית‪ .‬בולט קודם כל הגידול‬            ‫הנוף הקיים ובלימוד התושבים החיים בו‪ ,‬כדי לשחזר את עברו‬
‫המשמעותי של מספר הישובים בתקופת הברזל )תקופת ההת­‬
‫נחלות הישראלית( בכל האזורים‪ ,‬אך בייחוד בולטת התופעה‬                                        ‫הישובי ודמותו של האזור בימי קדם‪.‬‬
                                                                  ‫בשלב המחקר הנוכחי אנו עומדים עדיין בעיצומן של ליקוט‬
                                                    ‫בהר הגלעד‪.‬‬    ‫העובדות ומיונן‪ .‬העת לסיכומים היסטוריים עודנה לפנינו וכל‬
‫בבואנו לבדוק את יחסי היישובים של תקופת ההתנחלות‬                   ‫שנוכל לעשות בשלב זה הוא לסכם את מצב המחקר כפי שהוא‬
‫לעומת אלה של תקופת המלוכה נראה שאם ברמת‪-‬אירביד‬
‫נשאר מספר היישובים יציב פחות או יותר בשתי התקופות‪,‬‬                                              ‫בכל אזור מאזורי הארץ השונים‪.‬‬
‫תוך עליה קלה‪ ,‬הרי שהר גלעד והדום ההר שלמרגלותיו‬
‫מתנהגים בצורה הפוכה זה מזה‪ .‬בהר גלעד‪ ,‬שלא היה מיושב‬                             ‫הישגי המחקר האזורי‬
‫כמעט בתקופת הברונזה המאוחרת‪ ,‬עולה מספר היישובים‬
‫בתקופת ההתנחלות פי ‪ 14‬ויורד פי שלושה ויותר בתקופת‬                 ‫במאמר זה^נסקור את הישגי המחקר האזורי בזמן האחרון‬
‫המלוכה‪ .‬בהדום ההר‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מתמעט קצת מספר היישו­‬               ‫בחבלי הארץ שבהם נאחזו לפי מיטב ידיעתנו בני‪-‬יזצראל עד‬
‫בים בתקופת ההתנחלות ועולה פי שלושה מן התקופה הכנענית‬              ‫לימי המלוכה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש להביא בחשבון גם את המחקר‬
                                                                  ‫הארכיאולוגי של פלשת‪ ,‬המשמש לנו במקרים רבים כקנה‪-‬‬
                                               ‫בתקופת המלוכה‪.‬‬     ‫מידה כרונולוגי ולוח זמנים‪ .‬הוא הדין בחוף השרון שישבו בו‬
‫המסקנה הנובעת מניתוח זה היא ברורה‪ :‬איזור הר גלעד‬
‫הוא הראשון להתנחלות ורק לאחריו נכבשות הערים הכנעניות‬              ‫אסטלת מרנפחת מהמאה ה־‪ 13‬בה מוזכר לראשונה השם ישראל‬
‫היושבות בהדום ההר עשיר המעיינות‪ .‬עם כיבחזזן נעזבים‬
‫רבים מישובי ההתנחלות ותושביהם עוברים למקומות הנוחים‬                                                                               ‫‪4‬‬
‫יותר הנפתחים לפניהם‪ ,‬ובה‪-‬בעת‪ ,‬הם מתלכדים ליחידות‬
‫גדולות יותר — ״ערים״‪ .‬רמת‪-‬אירביד היא איזור המריבה‬
‫בין י;‪6‬ראל לארם ואפשר להניח שחלק מן המתיישבים החדעזים‬
‫כאן אינם אלא ארמים‪ .‬היות והקרמיקה שנקלטה בסקר לא‬
‫נתפרסמה עדיץ‪ ,‬אפשר רק להסיק מרמזים בספרות שאתרי‬
‫ההתנחלות כאן משופעים בקנקני שפת־צווארון מטיפוס ההר‬

                                                         ‫המרכזי‪.‬‬

            ‫ההתנחלות בדרום הארץ‬

‫לא נערך עדיין מחקר מספיק של דרום הארץ‪ ,‬שהפך ברבות‬
‫הימים לממלכת יהודה‪ ,‬כדי יצירת תמונה מושלמת‪ ,‬אך נראה‬
‫שראשית ההתנחלות היתה בהר ובחלקים של השפלה הגבוהה‪.‬‬
‫הנגב‪ ,‬כלומר נגב יהודה‪ ,‬בא לאחריהם ואילו במדבר ובשפלה‪-‬‬
‫הנמוכה ספק אם קמו ישובים יהודאים לפני המאה העעוירית‪.‬‬
‫בהר יהודה התקיימו רק שני מרכזים כנעניים חשובים ערב‬
‫תקופת הכיבוש — ירושלים ודביר‪ ,‬היא ח׳רבת‪-‬רבוד‪ ,‬אשר‬
‫לפי המקרא נקראה קרית ספר בתקופה הכנענית‪ ,‬אך אינה‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9