Page 7 - ETMOL 43
P. 7
מן הארץ עוד הגדיל בהורים את הרצון היה זקוק לכל פרוטה ,כי הוא תמך במש V
לתת לילדיהם חינוך צרפתי .כדי שיוכלו פחתו ברוסיה.
להסתדר ביתר קלות בבוא העת ,ובתוכ החיים נעדרי האור בעיירות היהודיות.
נית הלימודים נטלה הצרפתית את חלק _______חילופי שלטון ______ לא היה ספק בעיניו כי רק בארץ־ ישראל
יש לעם היהודי סיכוי להבריא .אולם לא
הארי. כאשר עבר ויתקין למקום עבודתו עבר זמן רב עד שמצא כי גם המציאות
ויתקין נרתם בעול המעוימה הקשה החדש חלה תמורה קיצונית בהנהלת הארצישראלית אינה טלית שכולה תכלת.
להשליט את העברית בבית־הספר ברא־ המושבות בארץ־ישראל ! בשנת 1900
שון־לציון .הוא גם לחם להנהיג לימודי העביר רוטשילד את מושבותיו לידיה הוא התחיל את דרכו בארץ כפועל
חקלאות במוסד ,כדי להרגיל את הילדים של יק״א )׳ארגון יהודי להתיישבות׳( — בראשון־לציון׳ אך לא יצאו חמישה חוד
להיות עובדי־אדמה מילדותם ,אולם גוף מיישב שהקים הבארון מורים הירש שים והוא נקרא אחר כבוד לכהן כמורה
ההורים התנגדו למגמה זו ,שכן לא רצו בשנת 1891לפעולה ברחבי העולם וש־ בגדרה ,מושבת הביל״ויים .אכן ,אופיו
שבניהם ילכו בדרכיהם ויעברו את דרך התרכז בעיקר בהתיישבות יהודית בארגנ של בית־הספר שם היה שונה מזה של
החתחתים שהם עלו עליה כעובדי אדמה. מוסדות החינוך במושבות הבארון ,כפי
החיכוכים בין המורים הלאומיים לבין טינה. שתיארנום קודם .אך גם כאן כבר התגנב
ההורים הלכו ורבו כשהאחרונים מסתיי עם חילופי ״השלטון״ עבר על המוש אל ליבות ההורים )אפילו היו ביל״ויים(
עים במורים שהורו בצרפתית בבית־ בות ,לא רק של רוטשילד ,שינוי קיצוני. הרצון להקנות לילדיהם את הלשון הצר
אנשי יק״א מצאו שההתרכזות הבלעדית פתית ,כדי לפתוח לפניהם את שערי
הספר וביניהם המנהל. כמעט בענף היין הוא בעוכרי הישובים העולם .ויתקין ,שלא היתה לו כל הכשרה
החקלאיים ולכן פעלו לעקירת חלק מן פדגוגית ,שימש תחילה כמורה־עוזר ליד
ריב עם ההורים הכרמים ולהנהגת ענפים חקלאיים חדשים המורה המוסמך ששלחו חובבי־ציון ברו
במקומם .הם מצאו ,כי אין אדמת המוש סיה למושבה .כעבור זמן לא רב נעשה
הקרע בין ויתקין לבין ההורים התרחב בות מספיקה לכלכל את המתיישבים עליה שותף לעמיתו בכל והגיע לכלל הישגים
כאשר רוב האיכרים במושבות תמכו ולכן דיללו אוכלוסיה זו הן על־ידי העב ניכרים בהוראת התנ״ך ,שראה בו מקור
בתובנית אוגנדה ,זו שהציע הרצל בקונ רת חלק ממנה למושבות חדשות שייסדה ראשון במעלה לשאוב ממנו ערכים מוס
גרס הששי בשנת 1903ושלפיה יש לח־ ריים ולאומיים .ויתקין הרשים גם במאמ־
תור לריכוז יהודים במדינה האפריקנית יק״א בגליל־התחתון ,הן על־ידי עזרה עסף ויתקין עם תלמידיו
כיוון שהמאמצים להשיג מאת ממשלת למעוניינים לעזוב את הארץ .הירידה מן
תורכיה את הצ׳ארטר עלו בתוהו .ויתקין הארץ פשתה עכשיו לא רק בקרב בני ציו להקנות ערכים אלה בטיולים וסיורים
התנגד לרעיון זה ויחסיו עם האיכרים האיכרים אלא גם בקרב הפועלים שרבים בחיק הטבע והוא היה אחד המורים הרא־
התחדדו עד כדי כך ,שהוא נאלץ להת מהם פוטרו ,ואפילו בשורות האיכרים ראשונים שהנהיג לימוד חקלאות למעשה
פטר .כנראה יצא שמעו כמורה מצטיין, המבוססים .ועוד תמורה חשובה התחו בקרב תלמידיו .הודות לעבודתם של שני
כי הוא הוזמן להיות מורה ומנהל בבית־ ללה אז :בתי־הספר שהיו מנוהלים על־ המורים יצאו לבית־הספר בגדרה מוני
הספר בכפר תבור )מסחה( ,אחת המוש ידי פקידי הבארון רוטשילד הועברו עתה
בות החדשות שהקימה יק״א למען האיכ לידי המתיישבים עצמם .אך אם קיווה טין כאחד הטובים בארץ.
מישהו ,כי משעה זו תוחדר רוח לאומית כעבור שנתיים עבר ויתקין להורות
רים שנפלטו מן המושבות הוותיקות. למוסדות ,התאכזב מרה .בולמוס הירידה בבית־הספר בראשון־לציון ובוודאי עשה
בכפר־תבור נתמך במלחמתו לעברית, זאת משום שבראשון־לציון ,מן הגדולות
שבמושבות הארץ ,היה שדה הפעולה נרחב
יותר ושמא גם הע1כר גדול יותר וויתקין