Page 13 - ETMOL 43
P. 13
למנחה ,אולם על פי לשון הכתוב ״לא יכול יוסף להתאפק גובה הנדוניה ,המגורים וכו׳ ! קידושין — מתן טבעת או כל
עוד״ לכן סוכם שהאיסור יהיה בתוקף רק עד למחרת היום, שווה־כסף אחר ואמירת ״הרי את מקודשת״ בפני שני עדים.
פעולה זו נעשתה בדרך כלל בטקס הנשואין תחת חופה ,אבל
וצרפתי הבטיח להביא למחרת את עדיו לבית־הדין. אם נעשתה שלא תחת החופה וללא שאר מרכיבי הנשואין —
למחרת התאספו כל הצדדים בבית־דין קהלה של הנערה כמו ברכות וכתובה ,היתר .הכלה אסורה על כל העולם ,אבל
ושם הודיע צרפתי שלא יביא את עדיו אלא לפני חכם קהלו. גם על בעלה והיתר .צריכה לגט כדי להינשא מחדש .אפשרי
נראה שהרב יעקב פורמון הסכים לקבל את העדות ,אך צרפתי
התקשד .למצוא דיינים נוספים שישבו עם הרב פורמון כבית־ היה טקס קידושין קודם ולאחר זמן — טקס הנשואין(.
דין ,ואז ,תוך איומים ואלימות ,הכריח צרפתי שני דיינים
לשבת עם הרב פורמון בדין ולקבל את העדויות .בעזרת אחרי גירושו של יוסף מהבית גיסה האב לקדש את ג׳מילה
פסק־הדין שנתן בידו פורמון הביא צרפתי את שלוחיו של לצעיר אחר אולם ללא הועיל ,היא פחדה לספר שכבר קודשה
הקאדי־השופט של סלוניקי ,כדי לקחת את הבחורה ג׳מילה על־ידי יוסף ,אך סירבה כמובן לכל השידוכים שהוצעו לה.
מבית אביה ,והוריה נאלצו להבריחה באישון לילה מן הבית. כך חלפד .שנה ומחצה ואזי שידך לה אביה בחור אחר בשם
למחרת ,באו אנשים מקהלו של צרפתי אל ישיבתו של משה בן אברהם צרפתי .הנערה טרחה להבהיר לכל מפריה
מהרשד״ם והראוהו את שטר קבלת העדות על קידושיה כביכול שהיא אינה מעוניינת בו ולא דיברה עימו מטוב ועד רע.
של ג׳מילה לצרפתי .מהרשד״ם המזועזע שלח לאבי הנערה בסופו של דבר סילק אביה גם את המשודך השני .זה לא
שימהר וישיא אותד .ליוסף בן טישטיאל ואכן כן עשה .השניים התייאש ור.פיץ שמועה ברבים שקידש כבר את הנערה ללא
ידיעת אביה .כדי להפוך קידושין אלה לעובדה משפטית
נישאו, היה עליו להביא את העדים למעשה הקידושין לבית־דין ,כדי
במשך שבועיים אמנם שקטה הארץ ,אולם הרב יעקב פורמון
לא נרגע .הוא גייס לעזרתו רב חשוב ובר־פלוגתא של מהרש־ שיעידו על קיום המעשה.
ד״ם ,הרב יצחק אדרבי ,וכעבור שבועיים הוציאו שניהם
פסקים שהטילו ספק בכשרות נישואיה של ג׳מילה ליוסף כאן החלה להתגלות פרשה מרתקת .הבחורה היתה כנראה
בן טישטיאל ,וטענו שלמעשה היא אסורה עליו לפחות עד מקהל ליסבון שמרביץ התורה שלו היה הרב שמואל די־
מדינה )המהרשד״ם( .הבחור משה צרפתי היה בן קהל אחר,
שיתבררו הדברים. כנראה קהלו של הרב יעקב פורמון — קהל קאלבריה .צרפתי
מהרשד״ם הנרגז קבע נמרצות שאין לטענותיהם שחר ,אין ביקש שמעשה העדות יתקיים בבית־דין קהלו משום שסבר
כל ספק במי בחרה הנערה ומי קידשה וכל טענותיו של שבית־דין קהלה של הבחורה יצדד בעניינה ,ואולם בסלוניקי
צרפתי מיוסדות על דברי שקר ,כזב ואלימות ,וכאמור ,ג׳מילה היה ר.נוד.ג שהתובע הולך אחר הנתבע ובמקרה שהם בני
קהלים שונים יתברר הדיון בבית־דין קהלו של הנתבע ,מאחר
ויוסף טישטיאל הם בעל ואשתו כדת וכדין. שהנתבעת במקרה זה היתר .הנערה ג׳מילה ,היה הדיון צריך
וכך ,כתוצאה מהסיפור הרומנטי ,צצה בעייר .חמורה שה להתקיים בבית־דינו של מהרשד״ם .וכזאת גם הודיע בית־
חברה היהודית בסלוניקי התקשתה לפתרה .בגלל ריבוי הקה הדין לצרפתי .ואולם צרפתי עמד במריו .בינתיים הצליחה
לים והסמכויות הרבניות נוצר מצב שבו למעשה לא היתד. הנערה ליצור קשר עם הבחור שקידשה באמת ,הלא הוא
החלטה סופית וברורה אפילו בעניין כבד-משקל כמו זה שהונח יוסף בן טישטיאל אשר שהה באותה עת בקושטא ,וזה שלח
לפנינו ,שכן לגבי קהל קאלאבריה ,קהלו של הרב יעקב פורמץ, משם שטר לראיה חתום על־ידי עדים המעידים כי הוא־הוא
לא היתר .כשרות נישואיה של ג׳מילה בחזקת ודאי ומעמדם שקידש את ג׳מילה .כאשר נחקרה ,הסבירה שהסתירה את דבר
האישי של ילדיה העתידים לא ברור .אין ספק שבקהילה הקידושין מפחד אביה ובעצם היא מקודשת ליוסף בן טיש־
כולה שררה הדעה שחכמי הקהלים בבואם לדון בעניינים
שבין יחידי קהלם ליחידי קהלים אחרים ,צידדו ביחידי קהלם טיאל.
שלהם .חכמי קהלים לא הפסו להשתמש בפרשות כאלה כדי
לנגח חכמי קהלים אחרים גם אם המתדיינים שבעניינם תמכו לבך־טישטיאל איו סבלנות
לא היו טלית שכולה תכלת כמו במקרה שלפנינו. יוסף בן טישטיאל מיהר מקושטא לסלוניקי לראות את פני
חופש ההתארגנות בקהילות ישראל שבאימפריה העותמאנית, ארוסתו ,אך הרב יעקב פורמון שלח בקשה למהרשד״ם
בה בשעה שהיה ביטוי ליחסה הליברלי של האימפריה העות־ שיאסור על הבחור להיכנס אל בית ארוסתו עד שיתברר
מאגית אל אזרחיה היהודים היווד .איפוא גם מקור לעירעור
למי היא.
סמכות הקהילה ורבניה ,וביטוי למתחים חברתיים.
מהרשד״ם אמנם גזר עליו שלא יכנס לביתה עד שבת סמוך
13