Page 19 - ETMOL 43

P. 19

‫מפי אב המנזר הפרנציסקני שאינו דובר‬ ‫קיימו ביניהם ״מרוץ אניות״‪ ,‬כאשר כל‬ ‫היתה אז תקופת רגיעה ביחסי העוינות‬
‫גרמנית וידידינו פליקס משמש כמתורג‬ ‫אחד עושה כמיטב יכולתו להגיע ראשון‬ ‫ששררו בין ונציה והממלכה העותומנית‪.‬‬
‫מן‪ :‬״על הצליינים להיזהר במגעם עם‬ ‫לנמל הבא ובד‪.‬גיעם לנמל הנכסף יפו‬ ‫בסעיף אחר מתבקש הקברניט שלא לעגון‬
‫יהודים גרמנים‪ ,‬כל מטרתם היא חמיסת‬ ‫הגיע הסיכסוך לממדים מדאיגים ביותר‬ ‫בקפריסין ״וזאת משום שהאקלים שם אינו‬
‫כאשר האדונים קונטאריני ולגדו סירבו‬ ‫בריא לגרמנים״‪ ...‬בסעיפי אספקת מזון ב‬
‫וגזל הגרמנים הנוצרים״‪,‬‬ ‫לשתף פעולה ולעלות ירושליימה ביחד‪,‬‬ ‫מהלך ההפלגה אפשר לראות את הדאגה‬
‫אך כאן באה אזהרה נוספת המקהה‬ ‫על גבי שיירת חמורים ועם פלוגת מאבט‬ ‫הכנה למזון טוב וניתן אף לגלות את‬
‫במקצת את ״הדיבה״ על היהודים ‪ :‬״עלי‬ ‫חים‪ ,‬שכן סכנה היתר• לצאת לדרך בקבו‬ ‫אנינות הטעם המיוחדת של הצליינים‬
‫כם להיזהר גם מהנוצרים המזרחיים‪ ,‬הללו‬ ‫צות קטנות‪ .‬רק התערבות תקיפה של צד‬ ‫בהכללת סעיף מיוחד‪ ,‬המציין את חובת‬
‫גרועים מהיהודים ומהערבים״‪ .‬וד‪,‬תדריך‬ ‫שלישי‪ ,‬המוסלמים‪ ,‬שליטי הארץ‪ ,‬שאיימו‬ ‫הקברניט לספק לנוסעים מנת יין־כרתים‬
‫ממשיך ומפרט ‪ :‬״אל לו לצליין לסייר לבדו‬ ‫להחרים את האניות ולד׳שיטן חזרה לוונ‬
‫אלא רק בלוויית מדריך מוסלמי״‪ .‬כאן‬ ‫ציה ללא רבי‪-‬החובלים הניצים‪ ,‬ציננד‪.‬‬ ‫מעולה ככל בוקר‪.‬‬
‫מופיעה הערת פליקס המציין ‪ :‬״אני‪ ,‬האח‬ ‫אחד הסעיפים תובע מהקברניט להגן‬
‫פליקס פאברי‪ ,‬לא פעלתי לפי הוראה זו״‪.‬‬ ‫את היריבות‪ ,‬וד‪.‬ללו יצאו לדרך ביחד‪.‬‬ ‫על הנוסעים מהתעמרותם של מלחי הספי‬
‫הוראה נוספת מזכירה את הנוהגים הפסו‬ ‫קברניטים ניצים אלה ידעו‪ ,‬עם זאת‪,‬‬ ‫נה והחותרים במשוטים ולאפשר להם —‬
‫לים של היום‪ :‬״אל לצליינים — נאמר‬ ‫לשתף פעולה בעת הצורך וד‪.‬מקרה הבא‬ ‫אם ירצו בכך — לשבת על ספסלי החות‬
‫בתדריך — לחרוט או לצייר בדרך כלשהי‬ ‫יעיד על כך‪ :‬לרבי‪-‬החובלים התברר ש‬ ‫רי ם‪ ...‬במקום אחר ביומן מספר האח‬
‫את שמותיהם וסמל משפחתם על קירות‬ ‫במה נוסעים‪ ,‬ביניהם מיודענו פליקס‪,‬‬ ‫פליקס שהחותרים הללו‪ ,‬אשר התנהגותם‬
‫או עמודי שיש שכן הדבר מרגיז את‬ ‫מתכננים בתום הסיור לנטוש את הקבוצה‬ ‫היתה גסה והמונית‪ ,‬עסקו בהברחות ובר‬
‫המוסלמים והם רואים זאת כפעולד‪ .‬מטופ‬ ‫בארץ‪ ,‬ולהמשיך במסע למנזר סנטה‪-‬‬ ‫כישת חפצים וסחורות שונות בנמלי החניה‬
‫שת״‪ .‬כן קיים איסור נטילת ״מזכרות״‪,‬‬ ‫קטרינה ומשם למצרים‪ ,‬ואז ״יתפסו״ כבר‬ ‫אותם נהגו למכור במחירים מפולפלים‪.‬‬
‫באלכסנדריה איזו שד<יא אניה שתחזירם‬ ‫מצוי גם סעיף הקובע את חובתו של‬
‫חלקי אבן וקיר ממקומות קדושים‪.‬‬ ‫לוונציה‪ .‬תכנית זו של נטישת הסיור‬ ‫הקברניט להחזיר רבע ממחיר הכרטיס‬
‫יש בתדריך פרק העוסק ב״סוגיית‬ ‫הקבוצתי חייבה‪ ,‬כזכור‪ ,‬את הקברניט‬ ‫לאותם צליינים אשר יבקשו להישאר ב‪-‬‬
‫נשים״ וטוען שיש לד‪.‬יזו!ר מנשים מוסל‬ ‫להחזיר לד׳ם רבע מהסכום הכולל‪ .‬וכאן‬ ‫ארץ‪-‬ישראל במטרה להמשיך בסיור ל‪-‬‬
‫מיות המזמינות ״ברמיזות ברורות״ את‬ ‫הכינו רבי‪-‬החובלים ״תרגיל״‪ :‬בעגון ה‬ ‫סנטה‪-‬קטרינה‪ ,‬ומשם לחזור לוונציה דרך‬
‫הצליינים לד‪,‬יכנס לחדרן ושם שודדים‬ ‫ספינה ביפו הוזמן לבקר אחד מפקידי‬ ‫אלכסנדריה‪ ,‬עם ״צי התבייינים״ — הוא‬
‫הנמל‪ ,‬שסיפר לקברניט בנוכחות פליקס‬ ‫קו האניות הוונציאני אשר הוביל מטעני‬
‫אותם או לעתים גם רוצחים אותם‪.‬‬ ‫— סיפור מדאיג ביותר ‪ :‬״קבוצת בדואים‬
‫לאורך כל התדריך המפורט מודגש‬ ‫התנפלה על מנזר סנטה‪-‬קתרינר‪ .‬ורצחה‬ ‫תבלינים מהמזרח לאירופה‪.‬‬
‫החשש וד‪.‬פחד מאדוני הארץ דאז‪ .‬הצליח‬ ‫את כל יושביו ואין כעת אפשרות לסייר‬
‫מצווד• כמעט בכל סעיף על הרכנת ראשו‪,‬‬ ‫מאפים לרוח‬
‫הימנעות מוחלטת מהתגרות במוסלמי‪ ,‬ואף‬ ‫באזור״‪.‬‬
‫מומלץ שינד‪.‬ג במידד• הנוצרית הידועד‪ ,‬של‬ ‫לאחר חתימת החוזה ואישורו לא נותר‬
‫הושטת הלחי השניה במקרה של עימות‬ ‫פליקש לא מוזמר‬ ‫לתיירינו אלא להמתין באורך־רוח עד ליום‬
‫בו תישוב רוח בעוצמה המתאימה ליציאה‬
‫עם מוסלמי‪.‬‬ ‫פליקס הבין שמבקשים להערים עליו‬ ‫לדרך‪ ,‬ואכן הגיע היום‪ .‬פליקס וחבריו‬
‫הסיור במקומות הקדושים היה רווי‬ ‫ורשם ביומנו‪ :‬״הפורעים יכולים להחריב‬ ‫שכרו גונדולה עליה הועמסה הכבודה ש‬
‫התרוממות רוח ועל אף שהיה זד• ביקורו‬ ‫את המנזר הקדוש ואת קברה של קתרינה‪,‬‬ ‫כללה בין השאר ״דליקטסים״‪ ,‬אותם רכשו‬
‫השני של פליקס בארץ הרי שעובדד‪ .‬זו‬ ‫אך לעולם לא יחריבו את הר אלוהים‪,‬‬ ‫בעיר כתוספת־למזון שיקבלו מטבחי ה•‬
‫’‘א פגמה בד^תלהבותו המחודשת ממקו‬ ‫הר סיני‪ ,‬אליו אנכי נכסף יותר מאשר‬
‫לראות את קברה של קתרינד• הקדושה״‪.‬‬ ‫אניה‪.‬‬
‫מות הקודש הנוצרים‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬ביצעו פליקס וחבריו את תכניתם‪,‬‬ ‫המסלול התחיל בשיט שליו לאורך חופי‬
‫עלו לרגל להר סיגי וגילו‪ ,‬כמובן‪ ,‬שאותו‬ ‫דלמטיה עם חניית ביניים בערי החוף‬
‫ביקור בסנשה״קתרינת‬ ‫זארה וראגחה )דוברובניק היוגוסלבית של‬
‫סיפור לא היה אמת‪.‬‬ ‫ימינו(‪ .‬אך היציאה לים‪-‬התיכון אינה נע‬
‫האח פליקס וחבורת ידידיו המשיכו‪,‬‬ ‫באכסניית הצליינים שבהר‪-‬ציון מקבלים‬ ‫דרת חששות כבדים‪ :‬אניות אוייב תור‬
‫כאמור‪ ,‬כפי שתיכננו — למנזר סנטד•‪-‬‬ ‫הצליינים שזה עתה הגיעו מיפו תדריך‬ ‫כיות‪ ,‬או שודדי‪-‬ים‪ ,‬עלולות לקחת‪ ,‬כמנהג‬
‫קתרינה‪ .‬הכניסה למנזר היתד• באמצעות‬ ‫אותם ימים‪ ,‬את האניה בשבי ולמכור את‬
‫ה״מעלית״ הידועד•‪ .‬החצר ופנים המנזר‪,‬‬
‫זד‪.‬ים למצב היום‪ .‬הספריה אוצרת בתוכה‬ ‫נוסעיה לעבדות‪.‬‬
‫את התג״ך הקדמץ ביוונית — ״קודקס‬ ‫פליקס מתאר בציוריות את ההווי על‬
‫סיניאטיקום״ הידוע )שנגזל מהספריה ב‪-‬‬ ‫הסיפון‪ .‬סדר־היום היה שגרתי למדי ו‬
‫משעמם ‪ :‬השכמה‪ ,‬תפילות‪ ,‬שיחות בטלות‪,‬‬
‫מאד• הקודמת( ואוצרות אחרים‪.‬‬ ‫משחקי מזל‪ ,‬לעתים סוערים ביותר‪ ,‬וארו‬
‫אב המנזר וד׳צוות הקטן של עמיתיו‬ ‫חות‪ ,‬כאשר המיוחסים מבין הנוסעים מוז‬
‫נושאים שמות כהיום; האב הירוגימום‬ ‫מנים לחדר‪-‬האוכל בתקיעת חצוצרה וה‬
‫‪ toct‬בנדיקטוס‪ ,‬שבט הג׳יבאליד‪ ,‬אף הוא‬ ‫יתר אוכלים במקומותיהם — ליד מצעיהם‪.‬‬
‫מצוי שם‪ .‬אולי אז ניתן היד• להבחין יותר‬ ‫בחניות הביניים ברודוס‪ ,‬כרתים ועוד‪,‬‬
‫במוצאם הרומני)ד‪.‬ללו הובאו ע״י יוסטי־‬ ‫לא שכח פליקס להמשיך ולקדש את התכ‬
‫נינוס מוואלאכיה לשמש כמשרתי ושומרי‬ ‫שיטים שהופקדו בידיו על‪-‬ידי הבאתם‬
‫המנזר(‪ .‬גם המדרגות המסותתות בדרך ל‪-‬‬ ‫במגע עם שרידי גוויות הקדושים בכנ‬
‫פיסגת הר סיני‪ ,‬הובילו את פליקם מאברי‪,‬‬
‫ברנרד פון בריידנבך‪ ,‬פייטרו קאזולה‬ ‫סיות‪.‬‬
‫ופמליותיד‪,‬ם למעלה הר‪-‬םיני בסוף המאה‬ ‫במהלך הדרך קיבלה היריבות בין‬
‫ה־‪ ,15‬בדיוק כשם שאלפי ישראלים עלו‬ ‫שני רבי‪-‬החובלים ביטוי מיוחד‪ :‬הללו‬

‫בהן בשנים האחרונות‪,‬‬

‫‪19‬‬

14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24