Page 281 - הדרך לכט בנובמבר
P. 281
דו"ח הוועדה 279
והערבית בצורה עצמאית ,ובראשם גביית מסים לצרכים מקומיים ,סמכות לגיבוש
החלטות בענייני קרקעות והגירה בין שתי הישויות ,הקמת כוח משטרה ופיתוח
כל המוסדות החברתיים ,ובהם מערכת חינוך עצמאית .בתחום הכלכלי תוגבל
הפעילות לחקלאות ולתעשייה המקומית ,כאשר הממשלה הפדרלית תנווט את
הכלכלה ברמה הארצית באופן דומה למנגנון האיחוד הכלכלי שבתוכנית הרוב.
מחוץ לאלה יתמקדו רשויות המדינה הפדרלית בעניינים המדיניים ,וכמובן בנושא
ההגירה (במינוח הציוני — 'עלייה') ,שהיה לב לבה של התוכנית ,שהרי קיום הרוב
הערבי במדינה היה תלוי בו .תוכנית המיעוט עסקה ,לפיכך ,בנושא העקורים
והעלייה היהודית ,לאחר הבהרה שבמסגרת הפתרון המוצע לא יהיה ליהודים שום
סיכוי להיות לרוב .ההמלצות חזרו על התביעה מארצות העולם להפגין 'אחריות
בין-לאומית' כלפי העקורים היהודים ולקלוט אותם .המדינה הפדרלית העתידה
תסכים לקליטת עקורים לתקופה מוגבלת של שלוש שנים ו'בשיעור שלא יפגע
בכושר הקליטה' של האזור היהודי ,שרק אליו תותר הגירת יהודים .לצורך הערכה
אובייקטיבית של הקיבולת תוקם ועדה בין-לאומית שבה יישבו שלושה יהודים,
שלושה ערבים ושלושה אנשי או"ם .ועדה זו תיוועץ במומחים ותקבע את מספר
העולים שיוכלו להיכנס לשטח המיועד ליהודים78.
גבולותיו הצרים של האזור היהודי יכלו לנבא כי המכסה המדוברת תהיה
סמלית .השטחים שהוקצו ליהודים במפת המיעוט היו מצומצמים גם בהשוואה
לתוכניות הממעטות שהציגו הבריטים בהזדמנויות קודמות .האזור היהודי כלל שני
שטחים ללא חיבור ביניהם ,ומאותה בעיה סבלו שני האזורים הנפרדים שיועדו
לערבים .האזור היהודי העיקרי כלל את מרבית שטחה של רצף ההתיישבות
הציונית שנפרס בצורה שדמתה לאות האנגלית ( Nוכונה בלשון גופי ההתיישבות
הציוניים ' Nההתיישבות') .אזור אצבע הגליל ומזרח הגליל חובר דרך עמק יזרעאל
עם רצועה שנמתחה במישור החוף מעכו עד תל אביב ,גלשה דרומה ויצרה כיס
שנעצר בסביבות גדרה .השטח השני תחם את חלקו המזרחי של הנגב כשהוא יוצר
מלבן שרוחבו העליון מדרום לחברון ,אורכו עובר ממזרח לבאר שבע (כשהצלע
המקבילה לו היא קו הגבול עם עבר הירדן) והוא מותיר את הנגב הדרומי בידי
הערבים .השטחים הערביים תפסו את רוב הארץ :בצפון — כמעט כל הגליל;
במרכז — השומרון וחלקים מהשרון (קו הגבול עבר סמוך לפתח תקווה) ,כל אזור
יהודה וירושלים (שהוכתרה כבירת המדינה הפדרלית); ובדרום — כל הנגב ,למעט
החלק שהוחרג ממנו79.
קשה היה למצוא היגיון רב במפה .הנציג ההודי ,ששרטט אותה ,עשה זאת
בעפרון עבה ,שמשמעו בשטח היה כחמישה קילומטרים ,תוך שהוא גוזר בהיסח
הדעת גורלות של כפרים וערים .יוצר המפה לא טרח לחשב את מספר התושבים
78שם.
79ראו מפת הצעת המיעוט ,שם ,בנספח בכרך השני של הדו"ח.
