Page 277 - הדרך לכט בנובמבר
P. 277

‫דו"ח הוועדה  ‪275‬‬

‫שדרשו בתוקף אנשי הסוכנות היהודית) היה הופך את היהודים למיעוט במדינתם‬
‫(לפחות עד השינוי במאזן הדמוגרפי שצפוי עקב העלייה היהודית המתוכננת)‪67.‬‬
‫במדינה הערבית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מנו היהודים לפי חישובי הוועדה ‪ 8,000‬נפש —‬

                             ‫מיעוט מבוטל ביחס לרוב הערבי‪ ,‬שמנה ‪ 715,000‬נפש‪.‬‬
‫ההנמקות בדו"ח להמלצת הרוב שיקפו נאמנה את מנעד הדעות של הנציגים‬
‫שתמכו בה‪ .‬ההנחה היסודית גרסה כי יש תוקף הן לתביעות היהודים הן לאלה של‬
‫הערבים‪ ,‬ולעומת זאת אי‪-‬אפשר להגיע לפשרה מוסכמת ביניהן‪ .‬החלוקה מתוארת‬
‫כ'הסדר הריאלי והמעשי ביותר מבין כל הפתרונות שהוצעו'‪ .‬אונסקו"פ העידה כי‬
‫התרשמה בחקירתה שהסכסוך בין הערבים ליהודים הוא לפני הכול 'התנגשות‬
‫בין שני עמים בעלי רגשות לאומיים נלהבים'‪ ,‬ולפיכך פתרון של חלוקה יאפשר‬
‫'למצוא ביטוי ניכר לשאיפות המנוגדות' ו'לתפוס את מקומן כאומות עצמאיות‬
‫בקהילייה הבין‪-‬לאומית'‪ 68.‬החלוקה אמורה הייתה לספק ליהודים ולערבים בארץ‬
‫ישראל את זכות ההגדרה העצמית‪ .‬ערך זה צוין רבות במהלך החקירה בידי‬
‫הנציגים והיה נדבך מרכזי בחזון של ארגון האו"ם‪' 69.‬החלוקה תואמת את רוח‬
‫מגילת האו"ם'‪ ,‬תמצת היושב ראש את העניין במסמך אישי קצר‪ ,‬שבו סיכם לעצמו‬

                                       ‫את הנקודות התומכות בפתרון של חלוקה‪70.‬‬
‫הצדקות נוספות התבססו על שלילת העיקרון הפדרטיבי‪ ,‬בעיקר בשל הספק‬
‫להתכנותו של שיתוף פעולה בין היהודים לערבים ובהתחשב בבעיית העלייה שלא‬
‫תבוא על פתרונה במסגרת הסדר משותף כזה‪ .‬שלל הנימוקים הללו התקשו לדור‬
‫בכפיפה אחת עם ההנמקות שסופקו למנגנון 'האיחוד הכלכלי' ולנוכחות 'המיעוט‬
‫הניכר של הערבים במדינה היהודית'‪ ,‬שם חרג הטקסט מניסוחו השוטף בשתי‬
‫פסקאות ארוכות שניסו לטעון כי הערבים והיהודים — 'הנציגים האחרונים של‬
‫הגזע השמי'‪ ,‬שנמצאים 'בארץ שהיא ערש מולדתם' — עשויים‪ ,‬לאחר שתוגשם‬
‫עצמאותם‪ ,‬להפגין 'רצון טוב ורוח של שיתוף פעולה'‪ ,‬וזאת 'מתוך קשר אמיץ‬
‫ביניהם' שנובע מ'גאווה על מוצאם המשותף'‪ .‬מתוך 'חיקוי הדדי טבעי‪ ,‬תוכל לקום‬

                      ‫כאן מזיגה של שתי התרבויות'‪ ,‬ספק קבע ספק ייחל המסמך‪.‬‬
‫ואמנם נראה היה שרכיב האיחוד הכלכלי‪ ,‬שהיה חלק בלתי נפרד מהצעת‬
‫החלוקה‪ ,‬היה זקוק להתגשמותן של תקוות רבות כדי לצאת אל הפועל‪ .‬התוכן‬

‫‪ .Mohn, Krumulur, p. 261‬מקגיליווריי נמנע בעקביות להביע דעה בעניינים הטריטוריאליים‪,‬‬        ‫‪	67‬‬
‫אך חרג ממנהגו ביחס לגליל המערבי שהיה צריך‪ ,‬לדעתו‪ ,‬להיות במדינה הערבית‪ .‬ראו גם‪:‬‬            ‫‪	68‬‬
                                                                                          ‫‪6	 9‬‬
                                                 ‫הורוביץ‪ ,‬בשליחות מדינה נולדת‪ ,‬עמ' ‪.236‬‬
                                                                                          ‫‪7	 0‬‬
                                                        ‫‪UNSCOP Report, Vol. I, pp. 47–48‬‬
‫ראו דיון בנושא זה אצל אלכסנדר יעקבסון‪' ,‬עמדות תומכי החלוקה'‪ ,‬רות גביזון (עורכת)‪,‬‬
‫שישים שנה להחלטת כ"ט בנובמבר ‪ ,1947‬ירושלים תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪ ;57–55‬וכן ראו‪Victor :‬‬

‫‪Kattan, From Coexistence to Conquest: International Law and the Origins of the‬‬

                       ‫‪Arab-Israeli Conflict, 1891—1949, London 2009, pp. 146–148‬‬

                                 ‫]‪SNA ESA Box 5, ‘Some Points for Partition’ [no date‬‬
   272   273   274   275   276   277   278   279   280   281   282