Page 278 - הדרך לכט בנובמבר
P. 278

‫‪  276‬פרק ‪9‬‬

‫שנוצק לאותה אחדות‪ ,‬שלבשה ופשטה צורה בז'נבה פעמים מספר‪ ,‬היה רחב‬
‫ביותר‪ :‬הוא כלל מטבע משותף‪ ,‬מנגנון מכס משותף (שעליו הופקדה 'ועדת מכס')‪,‬‬
‫רשתות תחבורה ותקשורת משותפות ומשרד פיתוח כלכלי משותף‪ ,‬שיידרש לקדם‬
‫פרויקטים בתחומי החקלאות השונים‪' .‬מועצה כלכלית משותפת' שתעמוד בראש‬
‫המנגנון הכלכלי תורכב מתשעה נציגים (שלושה מכל אחת מהמדינות ושלושה‬
‫ניטרליים מטעם האו"ם)‪ .‬ההכנסות ממכסים ישמשו לכיסוי ההוצאות המשותפות‬
‫(ובהן פריעת חובותיה של ממשלת ארץ ישראל ועמידה בתשלומי הפנסיה‬
‫לעובדיה)‪ ,‬ויתרתן תחולק שווה בשווה בין שתי המדינות (לאחר שתופרש מהן‬
‫מתת נדיבה לירושלים)‪ .‬הסדר זה נועד‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬להבטיח סיוע למדינה‬
‫הערבית כדי שתוכל לשמר את רמת שירותיה הסוציאליים והאחרים שהושגו‬
‫בתקופת המנדט הבריטי‪ 71.‬היהודים היוו כשליש מאוכלוסיית ארץ ישראל אך‬
‫היו אחראים ליותר משני שלישים של התוצר הלאומי הגולמי‪' .‬המדינה היהודית‬

      ‫אמורה הייתה לסבסד את המדינה הערבית'‪ ,‬סיכמה רות גביזון את הנושא‪72.‬‬
‫ה'חוזה' הכלכלי עתיד היה להישאר בתוקף למשך עשר שנים‪ ,‬ואחר כך‪ ,‬אם‬
‫תחפוץ מי מהמדינות להתירו — היא תוכל לעשות זאת באמצעות פנייה לאו"ם‪.‬‬
‫סעיף זה הביא להערה בדו"ח כי חלק מחברי הוועדה סברו כי בתום העשור‬
‫הראשון יהיו המדינות חופשיות לדרכן‪ — 73‬הד עמום לוויכוח שהתנהל בין חברי‬
‫אונסקו"פ על עקרונות האחדות הכלכלית‪ .‬המתכונת הסופית שהובאה בדו"ח‬
‫הייתה אמנם רזה מעט מהגרסה שהציע רנד‪ ,‬אך גם אותה נאלצו חלק מהחברים‬
‫(ובראשם היושב ראש) לבלוע בחוסר רצון‪ .‬קביעת הזמניות של הסדר זה הקלה‬

                                                                 ‫עליהם לעשות זאת‪.‬‬
‫בפרספקטיבה של המאורעות הקשים שהתרחשו בארץ בהמשך‪ ,‬מתחו מחקרים‬
‫רבים ביקורת חריפה על תוכנית הרוב‪ .‬הטענות הציגו את התוכנית כמתכון בטוח‬
‫למלחמה‪ ,‬והוגיה הואשמו בחוסר מעשיות‪ 74.‬התוכנית שילבה למעשה שתי מגמות‬
‫סותרות‪ :‬האחת‪ ,‬של דו‪-‬קיום (שהתבססה על מנגנון האחדות הכלכלית ועל סיוע‬
‫נדיב בהוצאה לפועל של התוכנית); והשנייה נועדה לקדם תרחיש פסימי של‬
‫התנגדות אלימה וגרסה כי ההיפרדות בין היהודים לערבים צריכה להיות העיקרון‬
‫המוביל בתוכנית‪ .‬דו"ח הרוב דבק ביישומה של מגמת הדו‪-‬קיום והצגת התסריטים‬
‫הגרועים שעלולים להתפתח בהמשך הייתה בו מינורית למדי‪ .‬בפרק הנימוקים‬
‫נעשה ניסיון לפזר את החששות לעתיד התוכנית‪ ,‬בעיקר בעזרת הנחות ותקוות‬

                                                        ‫‪UNSCOP Report, Vol. I, pp. 50–51‬‬    ‫‪	71‬‬
‫רות גביזון‪' ,‬החלטת כ"ט בנובמבר‪ :‬אז ועכשיו'‪ ,‬הנ"ל (עורכת)‪ ,‬שישים שנה להחלטת כ"ט‬              ‫‪7	 2‬‬

                                                   ‫בנובמבר ‪ ,1947‬ירושלים תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪.79‬‬     ‫‪	73‬‬
                                                                                            ‫‪7	 4‬‬
                                                              ‫‪UNSCOP Report, Vol. I, p. 51‬‬
‫ראו למשל‪ :‬כריסטופר סייקס‪ ,‬מבלפור עד בווין‪ :‬מאבקים על ארץ ישראל‪ ,‬תל אביב ‪,1966‬‬

                                        ‫עמ' ‪Louis, The British Empire, p. 471 ;301–300‬‬
   273   274   275   276   277   278   279   280   281   282   283