Page 276 - הדרך לכט בנובמבר

‫‪ 274‬פרק ‪9‬‬

‫הובעה התקווה כי נמל יפו יינתן לאדמיניסטרציה של האיחוד הכלכלי‪ 63,‬אולם‬
‫בעיית המוצא אל הים של המדינה הערבית נשארה בעינה‪ :‬נדרשה השקעה גדולה‬
‫בנמלי עכו ועזה שיועדו להחליף את נמל יפו‪ ,‬וגם מסירת שדה התעופה לוד‬
‫כפיצוי למדינה הערבית לא פתרה את הבעיה (ואמנם בדיון על התוכנית בעצרת‬
‫האו"ם הוחרגה יפו מהמדינה היהודית והוחשבה במפת תוכנית החלוקה כמובלעת‬

‫ערבית)‪.‬‬
‫גם מסירת הנגב כולו למדינה היהודית הייתה הפתעה‪ .‬כזכור‪ ,‬אנשי הסוכנות‬
‫נמנעו מלבקש את הנגב הדרומי‪ .‬באזור זה לא הייתה התיישבות יהודית‪,‬‬
‫הפוטנציאל החקלאי הטמון בו היה דל‪ ,‬וגם הגבול עם מצרים הפך חבל ארץ זה‬
‫לרגיש מבחינת היהודים‪ .‬לעומת זאת לערבים הוא היה יכול לשמש נכס גיאו‪-‬‬
‫אסטרטגי ממשי‪ ,‬שיאפשר מעבר חופשי ממצרים לעבר הירדן‪ .‬נוסף על כך היו‬
‫שיקולים טקטיים שמסירתו של אזור רחב זה לידיהם של היהודים 'תנפח' את‬
‫שטח המדינה היהודית‪ ,‬והדבר עלול להתבטא בצמצום שטחיה באזורים אחרים‪64.‬‬
‫עוד נטען שהבריטים יערימו מכשולים מיוחדים על צירוף הנגב הדרומי למדינה‬

‫היהודית בשל כוונתם לשמור אותו לצרכים צבאיים עתידיים‪65.‬‬
‫גם במקרה זה אפשר להצביע על חשיבות עמדתו של מוהן‪ .‬הוא כינה ביומנו‬
‫את מאמצי ההתיישבות בנגב הצפוני 'הצלחה יוצאת דופן' והסביר שנתון זה‪,‬‬
‫בשילוב עם עקרונות החלוקה הפשוטה‪ ,‬היה הגורם שהכריע את מסירתו של שאר‬
‫הנגב‪ ,‬ובתוכו העיר הערבית באר שבע‪ ,‬ליהודים‪ .‬מוהן קבע שאי‪-‬אפשר לטעון כי‬
‫הבדווים הם 'תושבים קבועים' של הנגב‪ ,‬ומכל מקום 'הם היו יכולים לחיות שם‬
‫גם אלף שנה מבלי להשאיר סימן'‪' .‬אילו הייתי נולד ערבי עם הסתכלות לעתיד'‪,‬‬
‫סיכם מוהן את תפיסתו‪' ,‬לא הייתי מעלה בדעתי להשקיע כסף בנגב כל עוד אלפי‬

‫אפשרויות אחרות מפתות היו מסביבי בעולם הערבי הרחב'‪66.‬‬
‫נימוקים אלה לא היו נכונים ביחס לגליל המערבי‪ ,‬עם האדמה החקלאית‬
‫הפורייה שיכלה לשמש את התושבים הערבים שישבו בו לפיתוח עתידי‪ .‬להפקעת‬
‫אזור זה מתחום המדינה היהודית הייתה גם חשיבות דמוגרפית‪ ,‬שכן באזור הצפוני‬
‫שיועד למדינה הערבית מנו הערבים ‪ 118,000‬נפש‪ .‬צירופם למדינה היהודית (כפי‬

‫מוהן הם שהכריעו את הכף בעניין יפו‪ .‬אצ"מ ‪ ,S25/5991‬שרתוק למאירסון‪ 7 ,‬בספטמבר‬ ‫‪ 63‬‬
‫‪.1947‬‬ ‫‪ 64‬‬
‫‪ 65‬‬
‫‪UNSCOP Report, Vol. I, p. 51‬‬
‫אצ"מ ‪ ,S25/5991‬שרתוק למאירסון‪ 7 ,‬בספטמבר ‪.1947‬‬ ‫‪ 66‬‬
‫אצ"מ ‪' ,S25/4553‬הערות למפת החלוקה של הרוב בועדה המיוחדת לארץ ישראל מטעם‬

‫האומות המאוחדות'‪ 18 ,‬בספטמבר ‪.1947‬‬
‫‪ .Mohn, Krumulur, pp. 258–261‬הלך המחשבה של השוודי מחזק שבעתיים את המשמעות‬
‫הרבה שהייתה להתיישבות בנגב בשאלת קביעת הגבולות של מדינת ישראל‪ .‬בעניין זה ראו‪:‬‬
‫אלחנן אורן‪' ,‬ההתיישבות ותרומתה למאבק העצמאות ‪ ,'1947–1945‬גבריאל שפר (עורך)‪,‬‬

‫המאבק להקמת המדינה‪ ,‬ירושלים ‪ ,1992‬עמ' ‪.114–110‬‬