Page 272 - הדרך לכט בנובמבר
P. 272

‫‪  270‬פרק ‪9‬‬

‫שבה יבחר האו"ם (כפי הנראה בגלל התנגדותו של הנציג היוגוסלבי להשאיר את‬
                                    ‫הבריטים בארץ ישראל אפילו יום אחד נוסף)‪47.‬‬

‫הדעות נחלקו גם בסוגיית המימון של ההוצאה לפועל והפעלתה של התוכנית‪.‬‬
‫חלק מהחברים סברו כי על הבריטים לשאת בנטל הכלכלי‪ ,‬אחרים הצביעו על‬
‫האו"ם כגורם שצריך לשאת במימון הוצאתו לפועל של ההסדר העתידי — עובדה‬
‫שעשויה הייתה להקל על הבריטים לקבל על עצמם את האחריות לביצועו‪ .‬בסופו‬
‫של דבר‪ ,‬בגלל החשש להטיל על האו"ם התחייבויות פיננסיות שלהן לא יהיה‬
‫כיסוי‪ ,‬החליטו החברים לא להתייחס לנושא במסגרת המלצותיהם ולהעביר לעצרת‬

                                                              ‫את ההחלטה בעניין‪48.‬‬
‫לימים הואשמה הוועדה בכך שלא הקדישה את מלוא תשומת הלב לשאלת‬
‫הביצוע‪ ,‬ושהטלת האחריות לנושא על כתפי הבריטים נעשתה בפזיזות ובלי‬
‫להתייחס למציאות הקשה ממילא שבה הם היו נתונים‪ 49.‬האשמות אלה אינן‬
‫מדויקות‪ .‬הוועדה דנה בנושא והקדישה לו מחשבה רבה‪ ,‬וגם מצבם הבעייתי‬
‫של הבריטים היה נהיר לה‪ .‬הוד תמצת את מצוקת הוועדה במענה למשרד‬
‫החוץ שלו‪ ,‬כשקבע כי הבחירה בבריטים נוצרה על רקע 'מחסור במציאת חלופה‬
‫מעשית'‪ 50,‬ובלום דש בנושא ולבסוף ביקש לסכם את עמדתו בהערה לפרוטוקול‬
‫ובהתרעה כי החוליה הרופפת של הדו"ח היא תקופת המעבר‪ 51.‬הוועדה החליטה‬
‫לגלגל את תפוח האדמה הלוהט למגרשם של הבריטים‪ ,‬כי חשבה שזו האופציה‬
‫האולטימטיבית‪ .‬אם הבריטים יסרבו לכך‪ ,‬הבעיה כבר תידון במגרשה של העצרת‬

                                                 ‫שתידרש לייצר לכך פתרון בעצמה‪.‬‬
‫ההמלצה החמישית — 'מקומות קדושים ואינטרסים דתיים' — הדגישה את‬
‫שמירת 'האופי הקדוש' של האתרים במסגרת הסדר עתידי‪ .‬נוסח זה‪ ,‬שנראה‬
‫לכאורה צפוי ומתבקש‪ ,‬התקבל בסופו של ויכוח ארוך ומר‪ .‬הניסוח המקורי שהובא‬
‫לאישורם של החברים ביקש לציין את המעמד המיוחד והשונה של העיר ירושלים‪,‬‬
‫עיר 'השייכת לכל העולם' ולפיכך ראוי שבכל הסדר היא תישאר תחת חסות‬
‫בין‪-‬לאומית‪ .‬מוסכמה זו חתרה להכשיר את בינאומה של העיר שיבוא אחר כך‪.‬‬
‫רנד דיבר בשבחו של הניסוח המוצע והצביע על הכרזה סמלית בעניין ירושלים‬
‫כהזדמנות היסטורית‪ ,‬שחשיבותה תבוא מעצם השמעתה בידי 'גוף עולמי'‪ .‬אבל‬
‫ההודי והאיראני התנגדו להצעה‪ .‬הראשון השיב לרנד כי 'העולם שלי' אינו מסכים‬
‫להכרזה כזאת‪ ,‬ובמהלך הוויכוח אף איים שלא לחתום על פרק זה בדו"ח‪ .‬בנסיבות‬

                                                    ‫‪UNSCOP Report, Vol. I, pp. 43, 48, 60‬‬       ‫‪4	 7‬‬
‫‪ ,NNA 999.212‬חטיבת אונסקו"פ‪ ,‬תיק ‪ ,125‬בלום למשרד החוץ‪ 3 ,‬בספטמבר ‪UNA ;1947‬‬                      ‫‪4	 8‬‬

                                                    ‫‪S-608-1, 49th Meeting, 28 August 1947‬‬       ‫‪	49‬‬
                                                          ‫‪Jones, Failure in Palestine, p. 276‬‬   ‫‪	50‬‬

‫‪ANA A1838/283 852/19/1/1, The Australian Delegation, Geneva, Hood to FO,‬‬                        ‫‪	51‬‬
                                                                                ‫‪24 August 1947‬‬

                                            ‫‪UNA S-608-2, 52nd Meeting, 31 August 1947‬‬
   267   268   269   270   271   272   273   274   275   276   277