Page 269 - הדרך לכט בנובמבר
P. 269
דו"ח הוועדה 267
האישית ומכך שהוועדה הצליחה לעמוד במשימתה 35.ישיבתה האחרונה של
אונסקו"פ ,שהייתה אמורה להיות בעלת צביון חגיגי וסמלי ,שימשה למעשה גם
כאישור הסופי של תומכי החלוקה לפרטי תוכניתם ולשרטוט הגבולות כפי שהציע
מוהן .החברים חתמו על הדו"ח .רובם עשו זאת בלי לומר מילה .אנתט'אם קיבל
על עצמו את תפקיד הסיכום' :עשינו את המרב שאפשר לצפות מכל ועדת חקירה
שהתבקשה לחקור בפרק זמן קצר מאוד את אחת הבעיות הקשות בעולם' 36.דקות
מעטות לפני שעת חצות — הזמן שבו אמורה הייתה הוועדה להגיש את הדו"ח
לאו"ם — יצאו החברים מהישיבה ,‘It’s a boy’ .בישר באנץ' לקציני הקישור
הציונים שהמתינו במתח בפתח אולם הישיבות ('האם באנץ' ידע שהיו אלה
בדיוק אותן המילים בהן השתמש לויד ג'ורג' ,ראש ממשלת בריטניה ,כשהודיע
על הצהרת בלפור לוייצמן ב 2-בנומבר ,'?1917תהה אוברי איבן בינו לבין
עצמו) 37.פברגט ניגש להורוביץ ,שחיכה בפרוזדור ,וחיבק אותו כשעיניו דומעות:
'זהו הרגע המאושר בחיי' .הורוביץ כתב בזיכרונותיו שלאחר החתימה על הדו"ח
וההתוודעות הראשונית לפרטיו חשו אנשי הסוכנות היהודית שעסקו במלאכה
בז'נבה 'הרגשה של ניצחון' 38.החבורה הציונית שליוותה את הוועדה בז'נבה
חגגה באותו לילה עם בקבוק שמפניה .למחרת נסעו הורוביץ ואיבן למסור את
החדשות לבן-גוריון ,ששהה באותה עת בציריך לרגל כינוס הוועד הפועל הציוני.
'אונסקו"פ המליצה על הקמת מדינה יהודית שתכלול גם את הנגב' ,הם בישרו
לו בהתרגשות39.
ההחלטות ,נימוקיהן ומשמעותן
לבו של דו"ח אונסקו"פ היו שלושת פרקי ההמלצות :המלצות שנתקבלו פה אחד
והמלצות הרוב והמיעוט .לפרקים אלה קדמו ארבעה פרקי מבוא שבהם נסקרה
פעילות הוועדה ,שורטטו הקווים הכלליים של 'יסודות הסכסוך'' ,התביעות
המנוגדות' וסוגיית המקומות הקדושים ,והובאו ההצעות הקודמות שהועלו ביחס
לשאלת ארץ ישראל וההצעות העיקריות שהגישו הצדדים לוועדה .חלק גדול
מפרקי מבוא אלה התבסס על הנתונים שמסרו הבריטים לוועדה (בעיקר על
)Survey of Palestineועל מובאות שהועתקו מדו"ח ועדת פיל .באשר למקור
האחרון ,אפשר לשער שהשימוש הנרחב שנעשה בו היה לא רק למטרת תיאור
הרקע .הקביעות הנחרצות בדו"ח זה שהביאו למסקנת החלוקה נראו עתה ,עשר
Urquhart, Ralph Bunche, p. 149 35
UNA S-608-2, 52nd Meeting, 31 August 1947 36
37
Eban, Personal Witness, p. 105 3 8
הורוביץ ,בשליחות מדינה נולדת ,עמ' .248–247 3 9
Siniver, Abba Eban, p. 87
