Page 266 - הדרך לכט בנובמבר
P. 266

‫‪  264‬פרק ‪9‬‬

‫עם כל חבר מקבוצת תומכי החלוקה כדי לדון בנושא באופן אישי ולהציג לו את‬
                                                                            ‫הצעתו‪20.‬‬

‫איש מחברי אונסקו"פ לא היה שבע רצון מהסבריו של הסגן השוודי‪.‬‬

‫סנדסטרום ובלום‪ ,‬למשל‪ ,‬העלו ספקות ביחס לדעתו הנחרצת של מוהן שהנגב‬

‫כולו צריך להיכלל בגבולות המדינה היהודית‪ .‬מוהן הרצה‪ ,‬הסביר ושכנע‪.‬‬

‫הוא נהנה מיתרון חשוב‪ :‬בזמן החקירה הוא הקפיד לא להיות מזוהה עם אחד‬
‫מהצדדים‪ ,‬ובמידה רבה נתפס כאיש מקצוע חסר פניות‪ 21.‬טיעוניו היו גיאוגרפיים‪,‬‬

‫דמוגרפיים וכלכליים‪ ,‬מה שהקל על אנשי הוועדה לסמוך את ידיהם על הצעתו‬
‫ולהעניק לה 'הסכמה עקרונית'‪ 22.‬כפי הנראה ראו החברים את ציור המפה הסופי‬
‫רק ב‪ 30-‬באוגוסט (יום לפני הגשת הדו"ח)‪ ,‬בישיבה לילית שנתארכה עד לשעה‬

‫שתיים אחר חצות‪ .‬סנדסטרום ביקש ממוהן 'להסביר לוועדה' את שרטוט הגבולות‪,‬‬

‫ובנקודה זו גם נעצר רישום הפרוטוקול כשבסוגריים מצוינות המילים 'הצגת‬
                                                                  ‫המפות לנציגים'‪23.‬‬

‫'אף אחד לא היה ממש שבע רצון מהצעתי‪ ,‬אך לאף אחד גם לא הייתה הצעה‬
‫טובה יותר'‪ ,‬ניסח מוהן את הדברים‪ 24.‬גרנדוס התאמץ להסביר לחברים את‬
‫מעלותיה של המפה‪ .‬בלום כתב ש'ההצעה הייתה "מרתקת" ו"בלתי רגילה"'‪ 25.‬שוב‬

‫הונחו על המאזניים הרצון להימנע מכישלון והכוונה להעלות את ארץ ישראל על‬

‫פסים חדשים שבהם ה'קטר' לא יהיה בריטי‪ .‬החברים הסכימו על המפה וסיכמו‬

‫שהאישור הסופי לדברים יינתן למחרת‪ ,‬כאשר יחתמו על הדו"ח‪ .‬שרתוק תיאר את‬
‫האירועים כ'מהפך דרמטי' שאת סיבותיו התקשה להסביר‪ 26,‬מוהן הגדיר אותם‬
‫כ'הסכמה יחסית שנבעה מייאוש'‪ 27,‬וסנדסטרום סיכם כי 'תחושת האחריות והזמן‬

‫הקצר שעמד לרשותנו הכשירו את הקרקע לקבלת המפה למרות חסרונותיה‬
                                                                         ‫הברורים'‪28.‬‬

‫המפה‪ ,‬שנראתה מוזרה למדי‪ ,‬חילקה את הארץ לשבעה חלקים‪ :‬הכרך של‬

‫ירושלים‪ ,‬ושישה אזורים שונים — שלושה של המדינה היהודית ושלושה של זו‬

‫הערבית‪ .‬החידוש במפה היה 'נקודות המגע' (‪ — )Kiss points‬המקומות שבהם‬

‫התחברו שטחיהן של שתי המדינות בצורה שדמתה למשולשים שמשיקים קודקוד‬

‫לקודקוד‪ .‬המצאה זו אפשרה לשמור על רצף טריטוריאלי בין חלקיה של כל‬

                                                       ‫‪Mohn, Krumulur, pp. 278–279‬‬    ‫‪2	 0‬‬
                                           ‫הורוביץ‪ ,‬בשליחות מדינה נולדת‪ ,‬עמ' ‪.196‬‬     ‫‪2	 1‬‬
                                                                                      ‫‪	22‬‬
                                                              ‫‪Mohn, Krumulur, p. 279‬‬  ‫‪2	 3‬‬
                                      ‫‪UNA S-608-2, 51st Meeting, 30 August 1947‬‬       ‫‪	24‬‬
                                                                                      ‫‪2	 5‬‬
                                                              ‫‪Mohn, Krumulur, p. 279‬‬  ‫‪	26‬‬
‫‪ ,NNA 999.212‬חטיבת אונסקו"פ‪ ,‬תיק ‪ ,125‬בלום למשרד החוץ‪ 3 ,‬בספטמבר ‪.1947‬‬                ‫‪	27‬‬
                                                                                      ‫‪	28‬‬
                              ‫אצ"מ ‪ ,S25/5991‬שרתוק למאירסון‪ 7 ,‬בספטמבר ‪.1947‬‬
                                                              ‫‪Mohn, Krumulur, p. 279‬‬

                                                 ‫‪Sandström, ‘Palestinafrågan’, p. 31‬‬
   261   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271