Page 265 - הדרך לכט בנובמבר
P. 265

‫דו"ח הוועדה  ‪263‬‬

‫ערבי רוב הנגב יישאר שומם ואפשרויות ההתיישבות בגליל גם הן לא ינוצלו‬
‫כראוי‪ .‬פיצול הגליל והנגב לחלוקות משנה בהתאם למציאות בשטח סתר את‬
‫עקרון הפשטות‪ ,‬ולפיכך רבים מהחברים ניסו להעמיד זה מול זה את כל הנגב ואת‬
‫כל הגליל‪ ,‬במגמה לבחור אחד מהם כמועמד להוסיפו לשטחה של מדינה יהודית‪.‬‬
‫הדגם שעמד לנגד עיניהם היה מפת החלוקה של ועדת פיל‪ ,‬שהקצתה למדינה‬
‫היהודית את כל הגליל ואת השטחים מרובי האוכלוסייה היהודית במרכז ובמישור‬
‫החוף‪ ,‬באופן שהרצף הטריטוריאלי נשמר והחלוקה הייתה ברורה ופשוטה‪ .‬אולם‬
‫בעשר השנים שחלפו מאז התוותה ועדה זו את גבולותיה חלו שינויים ניכרים‪,‬‬
‫שהתבטאו בגידול האוכלוסייה היהודית בארץ ובתנופת ההתיישבות היהודית‬
‫בנגב‪ .‬נתון חדש נוסף היה בעיית העקורים‪ ,‬שקליטתם בארץ חייבה להעמיד‬

         ‫עתודות קרקע בהיקף גדול מזה שהוקצה למדינה היהודית בוועדת פיל‪16.‬‬
‫בשאלת צירופם של הנגב והגליל למדינה היהודית אחזו תומכי החלוקה‬
‫בוועדה בגרסאות הבאות‪ :‬המרחיב ביותר היה רנד‪ ,‬שתבע למדינה היהודית את כל‬
‫הנגב ואת כל הגליל‪ .‬אחריו היו פברגט וגרנדוס שצדדו בצירוף כל הגליל והנגב‬
‫הצפוני (נציג אורוגואי הציע להפקיד את הנגב הדרומי תחת שלטון משותף של‬
‫האו"ם‪ ,‬וידידו בחר תחילה לא לנסות לצרף חבל ארץ זה לתחומי מדינה יהודית)‪.‬‬
‫ליסיצקי ביקש לכלול את כל הנגב במדינה היהודית אך לא את הגליל המערבי‪,‬‬
‫ואילו סנדסטרום‪ ,‬בלום וסלזר ביקשו לא לתת את הנגב ליהודים‪ .‬הראשון סבר‬
‫שיש להעניק להם את הגליל כולו כפיצוי‪ ,‬הפרואני קיצץ מלכתחילה גם את הגליל‬
‫אולם בעקבות הפתרון שנמצא לירושלים הסכים לשיטת היושב ראש‪ 17,‬ובלום‬
‫(שלא השמיע את דעתו בעניין כלל והיא נחשפת רק בדו"ח ששלח למשרד החוץ‬
‫שלו) נטה למסור ליהודים רק את הגליל המזרחי והיה למעשה המצמצם ביותר‬
‫מכולם‪ .‬בין השבעה שתמכו בחלוקה‪ ,‬לא הצליחו אפילו שניים להסכים על מתווה‬

                                                                      ‫גבולות אחד‪18.‬‬
‫ב‪ 28-‬באוגוסט פנה גרנדוס למוהן להירתם לחילוצה של אונסקו"פ מהבוץ‪19.‬‬
‫מוהן תיאר ביומנו את כובד האחריות המעיק שחש כאשר עמד לבדו בחדרו מול‬
‫‪ 25‬מפות חלוקה והתלבט באיזו מפה לבחור‪ .‬לאור מצבה העדין של הוועדה‪,‬‬
‫החליט מוהן להציג את המפה שבחר לפני חברי הוועדה ולהתאמץ שהם יקבלו‬
‫אותה כמקשה אחת‪ .‬קודם להצגת המפה לפני כלל הוועדה הוא נפגש בנפרד‬

‫להשוואה בין שתי תוכניות החלוקה המדוברות ראו‪ :‬יוסי כץ‪' ,‬חלוקת ארץ ישראל‪:‬‬                      ‫‪1	 6‬‬
‫הפרספקטיבה ההיסטורית'‪ ,‬מפנה‪ ,)1999( 26 ,‬עמ' ‪ .25–22‬ראו גם‪Katz, Partner, pp. :‬‬
                                                                                             ‫‪1	 7‬‬
                                                                                   ‫‪.180–183‬‬
‫גרנדוס‪ ,‬כך נולדה מדינת ישראל‪ ,‬עמ' ‪ .Mohn, Krumulur, p. 279 ;248‬סנדסטרום העיד‬                 ‫‪	18‬‬
‫בהרחבה על התנגדותו לצרף למדינה יהודית את הנגב במאמר שכתב על ועדת אונסקו"פ‬                    ‫‪	19‬‬

                                 ‫ב‪ .1949-‬ראו‪Sandström, ‘Palestinafrågan’, pp. 29–30 :‬‬
      ‫‪ ,NNA 999.212‬חטיבת אונסקו"פ‪ ,‬תיק ‪ ,125‬בלום למשרד החוץ‪ 3 ,‬בספטמבר ‪.1947‬‬

                                                  ‫גרנדוס‪ ,‬כך נולדה מדינת ישראל‪ ,‬עמ' ‪.250‬‬
   260   261   262   263   264   265   266   267   268   269   270