Page 161 - Tel Hai Book
P. 161

‫פרשת תל חי וכינון הסדר החדש בסוריה רבתי  ‪159‬‬

‫מונה מושל בשם שוכרי איובי‪ ,‬אשר הניף את דגלה של ממשלת פייסל בטקס‬
‫רב רושם ב‪ 7-‬באוקטובר ‪ 1918‬מעל ארמון בעבדא‪ ,‬שהיה מרכז המותצרפיה של‬
‫הר הלבנון‪ 15.‬מועצת ניהול המותצרפיה של הר הלבנון‪ ,‬שהושבתה משנת ‪,1915‬‬
‫התכנסה מחדש ונשבעה אמונים ל'ממשלה הערבית' בראשות חביב אלסעד‪16.‬‬
‫המהלכים האלה נעשו כמעט חודש לפני ההכרזה על סיום מלחמת העולם באופן‬
‫רשמי‪ .‬הצרפתים הגישו מחאה לבריטים על מעשיו של פייסל‪ .‬ב‪ 6-‬באוקטובר‬
‫הפליגו אוניות מלחמה צרפתיות מנמל פורט סעיד לביירות‪ ,‬וב‪ 8-‬באוקטובר‬
‫נחתו הכוחות הצרפתיים בעיר‪ ,‬במקביל להתקדמות כוחות בריטיים מנמל חיפה‬
‫צפונה לאורך רצועת החוף הלבנונית‪ .‬הצרפתים מינו מושל צבאי לאזור מטעמם‬
‫ופייסל נדרש לפנות את נציגיו מביירות‪ .‬מאמציו ותקוותיו שאלנבי יסייע עלו‬
‫בתוהו‪ ,‬דבר שמזכיר לנו שוב כי האינטרסים וההבנות בין שתי המעצמות קדמו‬
‫להבנות בין האימפריה הבריטית לפייסל ולאביו‪ ,‬השריף חוסיין ממכה‪ .‬שוכרי‬
‫איובי נאלץ לעזוב את העיר‪ ,‬הדגל של פייסל שהונף לא מזמן הורד באופן משפיל‪,‬‬
‫והממשל של עומר דאעוק וחבריו הומר בממשל בראשות קולונל מארי אנטואן‬
‫פיליפ דה פייפאפ (‪ ,)De Piépape‬מפקד הכוחות הצרפתיים שמונה למושל צבאי‬
‫בעיר‪ .‬תהליך דומה התרחש בכל אזורי מערב סוריה ולבנון ובערי החוף‪ .‬נציגי‬
‫'הממשלה הערבית' נאלצו לסגת לדמשק ולאזור המזרחי‪ ,‬ובמקומם נכנסו הכוחות‬
‫הצרפתיים‪ 17.‬פייסל איים להתפטר מתפקידו כמפקד העליון של הכוחות הערביים‪,‬‬
‫וציין שכיבוש ערי החוף ישאיר את ממשלו בלי מוצא אל הים‪ .‬אלנבי לא נענה‬
‫לדרישתו והבהיר לו כי הוא המפקד העליון של כוחות בעלות הברית‪ ,‬וכי מינוי‬
‫מושלים צרפתים בערי החוף הוא חלק מהצעדים של מדינות אלה‪ 18.‬קביעת קו‬
‫הגבול בין האזורים המערבי שבשליטת הצרפתים למזרחי שבשליטת פייסל לא‬
‫הושלמה‪ .‬נושא זה עתיד להיות מקור מחלוקת ומאבקים שגרמו להסלמה ולעימות‬

                                                                    ‫בין שני הצדדים‪.‬‬

                                                                    ‫המאבק הפוליטי‬

‫לאחר שהתברר לערבים כי המהלכים הצרפתיים מגובים ואף זוכים לתמיכה‬
‫והסכמה בריטית‪ ,‬והיכולת לחולל שינוי בדרך מדינית קלושה ביותר‪ ,‬הם החלו‬
‫להתארגן פוליטית‪ 19.‬בדמשק הוקמו אגודות לאומיות כגון 'האגודה הערבית‬

‫על המותצרפיה של הר הלבנון והנסיבות שהביאו להקמתה ראו‪C. Farah, The Politics :‬‬                  ‫‪	15‬‬
‫‪;of Interventionism in Ottoman Lebanon 1830- 1861, Oxford 2000, pp. 554–603‬‬
                                                                                              ‫‪1	 6‬‬
                                             ‫ארמון בעבדא הוא מעונו של נשיא לבנון כיום‪.‬‬        ‫‪	17‬‬
                      ‫קלעג'י (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)12‬עמ' ‪ ;260‬קאסמיה (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)7‬עמ' ‪.57‬‬         ‫‪	18‬‬
                                                                                              ‫‪	19‬‬
                                                                                 ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.58‬‬
                           ‫מ' זמיר‪ ,‬כינונה של לבנון המודרנית‪ ,‬תל אביב ‪ ,1993‬עמ' ‪.63–50‬‬

                                                           ‫ליישוט (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)7‬עמ' ‪.258‬‬
   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166