Page 160 - Tel Hai Book
P. 160

‫‪  158‬מוסטפא עבאסי‬

‫ההסכמה וכפופים לאלנבי המפקד העליון‪ .‬מצד שני הכריז פייסל ב‪ 5-‬באוקטובר‬
‫‪ ,1918‬במידה רבה ביוזמתם של גורמים ופעילים לאומיים ערבים‪ ,‬שבלט בהם‬
‫האמיר סעיד עלי ג'זאירי‪ 11,‬על הקמת 'הממשלה הערבית' בדמשק‪ ,‬ממשלה‬
‫חוקתית עצמאית שהתיימרה לייצג את כל חלקי סוריה‪ ,‬כולל החלק המערבי‬
‫ואפילו ארץ ישראל‪ .‬הוא מינה אחד ממקורביו‪ ,‬עלי רצ'א רכאבי‪ ,‬לעמוד בראשה‪12.‬‬
‫אנשי 'הממשלה הערבית' החלו לנהל את המערכות האזרחיות בכל רחבי‬
‫סוריה‪ ,‬כולל החלק המערבי‪ .‬למעשה הם ניסו ליצור עובדות בשטח והתעלמו‬
‫מעובדת היותם כפופים לאלנבי‪ ,‬שבחלק מהמקרים העלים עין מכוונותיהם‪ .‬פייסל‬
‫ויועציו חשבו שאין מנוס מיצירת עובדות בשטח ושרק בדרך הזאת הם יבלמו את‬

                                                 ‫השאיפות הקולוניאליות של צרפת‪.‬‬
‫הקמת 'הממשלה הערבית'‪ ,‬אופן התנהלותה ושאיפותיה לבטל את הסכמי‬
‫סייקס–פיקו‪ ,‬עוררו את זעמם של הצרפתים‪ .‬הם מחו לפני הבריטים ואף האשימו‬
‫אותם בעידודו של פייסל לפעול נגדם בחתירה לשינוי ההסכם‪ .‬אנשי 'הממשלה‬
‫הערבית' הקימו גופי שלטון והניפו דגלים של ממשלתם מעל בנייני ציבור בכל‬
‫הערים של סוריה ולבנון‪ ,‬כולל ברצועת החוף מאנטיוכיה שבצפון ועד ביירות‬

                                                                      ‫ודרום לבנון‪13.‬‬
‫צירופה של ביירות ל'ממשלה הערבית' היה בעייתי ביותר מבחינת הצרפתים‪.‬‬
‫עומר דאעוק‪ ,‬ראש העירייה ומנכבדי הציבור המוסלמי בעיר‪ ,‬הכריז על הצטרפותו‬
‫ל'ממשלה הערבית' לאחר נסיגת התורכים‪ ,‬ופרסם על כך הודעה באחד העיתונים‬
‫של ביירות‪ .‬בממשל שהקים דאעוק בעיר היו שותפים שניים מבעלי הקרקעות‬
‫הגדולים בצפון הארץ‪ ,‬סלים עלי סלאם (אבו עלי) שהחזיק בזיכיון אגם החולה‪,‬‬
‫ואלפרד סורסוק‪ ,‬בן למשפחת סורסוק הידועה‪ ,‬שהחזיקה בשטחים נרחבים‬
‫בעמק יזרעאל ובגליל המערבי‪ 14.‬מדמשק נשלח לביירות כוח שמנה כמאה‬
‫חיילים ערבים מצבאו של פייסל‪ .‬הם התמקמו בעיר בחודש אוקטובר‪ .‬בינתיים‬

‫האמיר סעיד ובני משפחתו הם במקור מאלג'יר‪ ,‬מצאצאיו של האמיר עבד אלקאדר אלג'זאירי‪,‬‬             ‫‪1	 1‬‬
‫אשר נלחם בצרפתים לאחר פלישתם לארצו בשנת ‪ .1830‬לאחר התנגדות עיקשת נכנע‬
‫בשנת ‪ ,1847‬נעצר ונכלא בפריז‪ .‬הוא שוחרר‪ ,‬אולם לא הורשה לחזור לארצו אלא לתחומי‬                ‫‪	12‬‬
‫האימפריה העות'מאנית‪ .‬בשנת ‪ 1855‬הגיע לדמשק והתגורר בה עד מותו בשנת ‪ .1883‬בניו‬                ‫‪	13‬‬
‫ונכדיו היו מעורבים בפעילות הפוליטית בעיר בימי המנדט ובמיוחד נכדו‪ ,‬האמיר סעיד‪ ,‬אשר‬           ‫‪	14‬‬
‫תמך בפייסל תחילה‪ ,‬אולם בשל סכסוך בינו ובין לורנס איש ערב הורחק מדמשק לביירות‪,‬‬

                                                                     ‫שם חבר לתומכי צרפת‪.‬‬
‫ק' קלעג'י‪ ,‬אלת'ורה אלערביה אלכברא ‪ 1925–1916‬ביירות ‪ ,1994‬עמ' ‪ ;265–255‬קאסמיה‬

                               ‫(לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)7‬עמ' ‪ ;55‬זמיר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)10‬עמ' ‪.21–20‬‬
                                                           ‫רוגל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪.40–39‬‬

‫מ' ג'אבר אלספא‪ ,‬תאריח' ג'בל עאמל‪ ,‬ביירות ‪ ,1981‬עמ' ‪ .229–228‬על מעמדה ותפקידה של‬
‫משפחת סלאם בעמק ראו ספר הזיכרונות של בתו של עלי סלאם‪ :‬ע' סלאם ח'אלדי‪ ,‬ג'וולה‬

                           ‫פי אלד'כראיאת בין לבנאן ופלסטין‪ ,‬ביירות ‪ ,1978‬עמ' ‪.135–131‬‬
   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165