Page 155 - Tel Hai Book
P. 155

‫קרב תל חי והשפעתו על תפיסת הביטחון של היישוב היהודי בארץ ישראל  ‪153‬‬

‫הגבורה בתל חי והנימוקים לנטישת יישובי הגליל העליון העידו על הרצון להגן‪,‬‬
‫אולם גם על מגבלות היכולת לא רק בקרב עצמו‪ ,‬אלא גם על המגבלות שיהיו‬

              ‫ליכולת אם תישאר תפיסת הביטחון של הגנה בידי מיעוט אליטיסטי‪.‬‬
‫גם תפיסתם של איכרי המושבות‪ ,‬אשר התבססו על ועדות ביטחון מקומיות‬
‫ומשאביהם‪-‬הם להגנה‪ ,‬והחזיקו בגישה פרגמטית יותר מאנשי העלייה השנייה‬
‫(למשל‪ ,‬נכונות לנטישת המושבה עד יעבור זעם)‪ ,‬לא הייתה יכולה להפוך לעיקרון‬
‫כללי ליישוב כולו‪ .‬בהיעדר ארגון מרכזי של האיכרים ובחברה שבה הממד הלאומי‬
‫הלך והתחזק‪ ,‬האתוס החלוצי הלך ותפס מקום מרכזי והאיום הלך וגדל‪ ,‬לא‬
‫היה בתפיסת ההגנה של האיכרים מענה מספיק לאיומים נרחבים‪ .‬יתרה מזאת‪,‬‬
‫גם האיכרים — כז'בוטינסקי — הניחו ששיתוף פעולה בריטי הוא הכרחי‪ .‬בעוד‬
‫ז'בוטינסקי היה מעוניין בכוח צבאי מרכזי ומסודר בחסות בריטית‪ ,‬ועדי ההגנה‬
‫המקומיים הסתמכו תחילה על שיתוף פעולה וסיוע בריטי‪ ,‬וזה אכן הגיע בלא מעט‬
‫מקרים‪ .‬אך ככל שהיחסים בין היישוב היהודי לשלטון הבריטי עתידים היו לסבול‬
‫עליות ומורדות‪ ,‬לא תמיד הייתה הנחת היסוד על שיתוף פעולה מצד הבריטים‬

                                                                               ‫תקפה‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬כפי שדוגמת פתח תקווה מראה‪ ,‬גם המושבות נוכחו במהרה לדעת‬
‫שאי אפשר להפטיר כדאשתקד‪ .‬שיטתו של אברהם שפירא — 'זקן השומרים' —‬
‫שניסה בהתקפת ‪ 1921‬להתארגן להגנה ולצאת לקראת התוקפים כאילו מדובר‬
‫בהדיפת פורעים 'רגילה'‪ ,‬נחלה כישלון כבר אז‪ ,‬ופתח תקווה ניצלה לא רק בזכות‬
‫מגיניה אלא גם ואולי בעיקר בזכות ההתערבות הבריטית‪ .‬ב‪ 1936-‬כבר התבססה‬
‫בפתח תקווה ה'הגנה' וועד הביטחון העצמאי שלה עדיין הסתייע בה בפעולות‬
‫תגמול‪ .‬ההסתמכות על הבריטים נעשתה בעייתית יותר‪ ,‬וספק אם ניסיון לבסס את‬
‫תפיסת הביטחון של היישוב היהודי על פעולה כיישובים בודדים ללא סיוע חיצוני‬

                                                                          ‫היה ריאלי‪.‬‬
‫אפשר שבנסיבות אחרות היה נדחה האתוס שאין עוזבים יישובים מפני אתוס‬
‫פרגמטי יותר‪ ,‬במציאות שבה ניטשו יישובים ככפר סבא ב‪ 1921-‬או שמונה נקודות‬
‫היישוב שננטשו (לגמרי) בתרפ"ט‪ .‬אך בנסיבות הסכסוך שעם השנים נתפס יותר‬
‫ויותר כסכסוך לאומי‪ ,‬ולא כהגנה מפני פורעים וכנופיות בודדים‪ ,‬והאתוס של‬
‫אחיזה בקרקע ושל חלוציות שהציבו טרומפלדור וחבריו‪ ,‬לצד ההבנה שרבים‬
‫הסיכונים בניסיון להגן על יישובים בידי אליטה קטנה או אפילו בידי תושבי‬
‫המקום ללא סיוע (ב‪ 1929-‬ניכר הבדל בין מקומות שאליהם אפשר היה לשלוח‬
‫תגבורת למקומות שנאלצו להתגונן בעצמם)‪ ,‬הדרך לתפיסה הנרחבת של ההגנה‬

                                           ‫הייתה משובשת‪ ,‬אך כמעט בלתי נמנעת‪.‬‬
   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159   160