Page 150 - Tel Hai Book
P. 150

‫‪  148‬יגיל הנקין‬

‫לאחר הנסיגה מכפר גלעדי ומטולה עברו הנסוגים אצל הבק של טייבה‪ ,‬שערך‬

‫להם סעודה דשנה‪ .‬לאחריה יצאו בלילה דרומה‪ .‬בבוקרו של י"ד אדר‪ 4 ,‬במארס‪,‬‬

‫הגיעו הנסוגים לאיילת השחר‪ .‬משם הם המשיכו לראש פינה ופגשו תגבורת‪:‬‬
‫אליהו גולומב‪ ,‬חייל בגדוד הארץ‪-‬ישראלי הבריטי ומחברי המשלחת של הוועד‬

‫הזמני וועד הצירים‪ ,‬העלה לגליל עשרים חיילים מהגדוד‪ ,‬חמושים היטב ועימם‬
‫גם שני מקלעים‪ 89.‬לו הייתה מגיעה התגבורת לכפר גלעדי‪ ,‬אפשר שהיישובים לא‬
‫היו ניטשים‪ 90.‬לאחר בואה של התגבורת היו הן בין אנשי 'השומר' הן בין החיילים‬

‫מי שרצו להתקדם ולפלס דרך חזרה ליישובים‪ ,‬אך התוכנית עוררה התנגדות רבה‬
                                                             ‫ולא יצאה אל הפועל‪91.‬‬

‫ההשלכות‪ :‬תל חי‪ ,‬פירוק 'השומר' ועלייתה של תפיסת ההגנה‬

‫קרב תל חי הראה כי עבר זמנה של תפיסת ההגנה על היישובים בידי אליטת‬
‫שומרים‪ .‬גם אנשי 'השומר' מיהרו לסגת תחת האיום‪ ,‬ולמרות היכרותם עם הערבים‬
‫ורצונם להשתלב במרחב הם לא יכלו לעמוד בפני כוחות גדולים‪ ,‬ולא האמינו כי‬
‫יוכלו לעשות כן‪ .‬העובדה שחלקם סיפרו על קרבות שלא היו ועל צוואה כביכול‬
‫של טרומפלדור לסגת רק מפני תותחים (שלא היו)‪ ,‬צוואה שאפשרה להעביר‬
‫את האחריות אל הגורם הצבאי רב הניסיון ביותר‪ ,‬מעידה על חוסר הנוחות מכך‬
‫שנסוגו‪ ,‬בניגוד לאתוס של 'השומר'‪ .‬זאת אף על פי שניתוח טקטי פשוט מורה‬
‫כי בבחירה לסגת הם קיבלו החלטה נכונה‪ :‬גם ללא תותחים‪ ,‬אם הצטבר כוח‬
‫שעלול היה לתקוף את כפר גלעדי או מטולה — לא היו היישובים יכולים לעמוד‬
‫בפניו‪ .‬מרגע שכפר ח'אלסה נעשה עוין‪ ,‬לא די שהיו בו יותר אוחזי נשק מאשר בין‬
‫היהודים בגליל העליון‪ ,‬אלא שאבדה האפשרות של היישובים לעבור דרכו בדרך‬
‫לגליל התחתון‪ ,‬וכמובן אבדה האפשרות לטחון את החיטה בכפר‪ ,‬דבר שהיה מטיל‬
‫עומס לוגיסטי נוסף על היישובים‪ .‬מעורבותו של כאמל חוסיין בקרב תל חי הפכה‬
‫את היישובים משטח ניטרלי בלב סכסוך לא ברור למובלעת בלב שטח עוין‪ .‬קשה‬
‫היה לשגר אספקה אליהם או לדעת מתי תגיע אליהם תגבורת‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬והתנועה‬

‫של הערבים‪ ,‬שפוצצו סלעים בקרבת מקום על‪-‬מנת להפחידנו'‪ .‬שניאורסון‪' ,‬מאורעות תל‬                   ‫‪	89‬‬
‫חי' (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)16‬עמ' ‪ .249‬גם שאול אביגור כתב לימים ש'נשמעו [‪ ]...‬קולות נפץ חזקים‬          ‫‪	90‬‬

                   ‫שחלק מן החברים דימו כי הם יריות תותחים'‪ .‬אביגור (לעיל‪ ,‬הערה ‪.)73‬‬           ‫‪	91‬‬
                                                                                 ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.90‬‬

‫למכתבו של גולומב אל יוסף נחמני בי"ג באדר ראו‪ :‬רוגל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬תעודה ‪,193‬‬
‫עמ' ‪ .301–300‬יש בו כמה שינויים לעומת גרסת אביגור‪ ,‬אך בקווים כלליים הסיפור דומה‪.‬‬
‫ההבדל העיקרי הוא במיקום התגבורות‪ :‬לפי גולומב היו אלה 'בין טבריה למחנים' ולא הגיעו‬
‫עדיין לאיילת השחר‪ .‬כלומר‪ ,‬ייתכן הפרש של יום–יומיים בזמן שבו יכלו התגבורות להגיע‬

                                    ‫עד לאזור תל חי וכפר גלעדי‪ .‬גולומב עלה לפני המחנה‪.‬‬
                                                       ‫רוגל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)13‬עמ' ‪.205–204‬‬
   145   146   147   148   149   150   151   152   153   154   155