Page 152 - Tel Hai Book
P. 152

‫‪  150‬יגיל הנקין‬

‫אלכסנדר זייד‪ ,‬איש 'השומר' רב המעללים ומחבריו האישיים של טרומפלדור‪,‬‬
‫כתב כחודש לאחר הקרב כי 'לסוף נסוגונו אחור בלב דווי‪ .‬אולם לא עוללנו בעפר‬
‫את הכבוד העברי [‪ ]...‬ידעו נא הכל כי אנו יכולים בארץ לעמוד על שלנו'‪95.‬‬
‫זייד (שייחס את הלחימה בתל חי ל'אפנדים והבקים' שהסיתו נגד היהודים — לא‬
‫להתנגדות המונית) העריך כי הלקח העיקרי מתל חי הוא הנכונות להילחם‪ .‬הוא‬

        ‫לא סבר שהיה שם ניצחון גדול‪ ,‬אך מצד שני הנכונות הייתה מופת בעיניו‪.‬‬
‫קרב תל חי הראה כי תפיסת הביטחון של 'השומר' התאימה כנגד פורעים‬
‫בודדים או פושעים — אך לא כתפיסה להגנה על היישוב היהודי מול איומים‬
‫משמעותיים‪ 96.‬עוד קודם לכן נעשה ניסיון להקים 'ועד מתחיל' לארגון ההגנה‬
‫המקומית במסגרת כלל‪-‬ארצית (בוועד היו תשעה חברים‪ ,‬אחד מהם היה‬
‫טרומפלדור ושניים מן 'השומר')‪ ,‬אולם רק לאחר תל חי הבשיל המהלך‪ .‬ביקורת‬
‫הייתה עוד קודם לכן‪ ,‬אולם לאחר תל חי חומרתה הייתה ברורה לחלוטין‪ :‬במבחן‬
‫הגדול ביותר הוכח 'השומר' כבלתי מתאים — לא בגלל כשל ערכי או בעיה‬
‫באנשיו‪ ,‬אלא עקב היותו קטן מדי לעמוד מול אתגרים‪ .‬אנשי 'השומר' בכפר גלעדי‬
‫סיפרו אולי על נסיגה בצל פגזי תותחים‪ ,‬אך ברור היה שנפתח עידן חדש‪ :‬אין‬

                                                                 ‫שמירה מפני פגזים‪.‬‬
‫דוגמאות נוספות באו במהרה‪ .‬באפריל ‪ 1920‬תקפו כאלפיים בדווים את בסיס‬
‫הצבא הבריטי בצמח ופשטו בכל האזור‪ .‬במנחמיה (מלחמיה) הם נהדפו בידי‬
‫אנשי המושבה בסיוע ארבעה שוטרים יהודים והמושבה פונתה לאחר שפרשי‬
‫תגבורת הודים נקראו חזרה לבסיסם בצמח והמושבה אוישה במהרה מחדש‬
‫בסיוע תגבורת‪ 97.‬גם שם ברור היה שבכוחם של אנשי המושבה וקומץ שומרים‬
‫להחזיק מעמד נגד כנופיות לא מאורגנות‪ ,‬אך לא נגד התקפה כבדה‪ .‬בירושלים‬
‫ארגנו ז'בוטינסקי ואחרים הגנה מפני הפרעות הצפויות סביב חג הפסח‪98,‬‬

‫היה להם כל ניסיון ביחסים עם הערבים — בנוגע לאנשי "השומר" וחשדנותם המופרזת כלפי‬             ‫‪	95‬‬
‫הערבים'‪ .‬על המשמר‪ .6.3.1955 ,‬למעשה אפשר לראות בהאשמות בתמימותו של טרומפלדור‬                ‫‪9	 6‬‬

    ‫ניסיון להזיז את הגלגל חזרה‪ :‬לא השיטה היא שכשלה‪ ,‬אלא תמימותו של טרומפלדור‪.‬‬              ‫‪	97‬‬
‫ילקוט אחדות העבודה‪ ,‬א‪ .214 ,‬נוסח מצונזר נדפס בקונטרס לה‪ ,‬י' בניסן תר"ף‪ ,‬ללא קריאה‬          ‫‪9	 8‬‬

                                                      ‫'לשוב ולגאול את המקומות השדודים'‪.‬‬
‫זאת אף על פי שבאותו זמן עדיין לא ראה היישוב ברובו את המתרחש כסכסוך לאומי‪ .‬אפילו‬
‫לא ז'בוטינסקי‪ ,‬שב‪ 1922-‬כבר החל לגבש את הרעיונות שהיו עתידים להופיע במאמרו‬
‫המפורסם 'על קיר הברזל'‪ .‬ראו‪ :‬ז' ז'בוטינסקי‪' ,‬אל ההנהלה הציונית‪ ,‬לונדון‪ 14 ,‬בפברואר‬
‫‪ ,'1922‬הנ"ל‪ ,‬איגרות‪ ,‬ג‪ ,1922–1918 :‬ערך ד' קארפי‪ ,‬תל אביב תשנ"ז‪ ,‬עמ' ‪ .284–283‬ב‪12-‬‬
‫במארס ‪ 1920‬הוא כתב שאלנבי 'יצר [‪ ]...‬במו ידיו' את 'רוגז הערבים' על היהודים‪' .‬אל חיים‬

                                             ‫וייצמן‪ ,‬לונדון‪ 12 ,‬במארס ‪ ,'1920‬שם‪ ,‬עמ' ‪.123‬‬
‫עבר הדני ואחרים‪ ,‬ההתיישבות בגליל התחתון‪ :‬חמישים שנות קורותיה‪ ,‬רמת גן ‪,1955‬‬
‫עמ' ‪ .440–436‬ראו מאמרו של גיורא גודמן‪' ,‬מדיניות הביטחון הבריטית בגבולה הצפון‪-‬‬

                                       ‫מזרחי של ארץ ישראל בזמן פרשת תל חי'‪ ,‬בכרך זה‪.‬‬
‫לתיאור מפורט של הגנת ירושלים בפרעות תר"ף ראו‪ :‬י' סלוצקי (עורך)‪ ,‬ספר תולדות‬
   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157