Page 157 - Tel Hai Book
P. 157

‫פרשת תל חי וכינון הסדר החדש בסוריה רבתי  ‪155‬‬

‫נרחבים בסוריה‪ ,‬בלבנון‪ ,‬בירדן ובארץ ישראל לאחר סיום מלחמת העולם‬
                                                                           ‫הראשונה‪.‬‬

‫מקרה החקר שלפנינו ממחיש את החשיבות שבהצבת העימות הערבי–יהודי‬
‫בתל חי בהקשר אזורי רחב ובשילוב מקרו עם מיקרו היסטוריה‪ 3.‬כוונתי לכך שבלי‬
‫להבין את ההתפתחויות שהתרחשו בסוריה ובלבנון ערב ועידת השלום בוורסאי‬
‫בשנת ‪ 1919‬ולאחר סיומה‪ ,‬ואת מערכת היחסים המורכבת והמסובכת ששררה בין‬
‫האמיר פייסל ובין הצרפתים ושאיפותיהם הקולוניאליות בסוריה ובלבנון יהיה‬

         ‫קשה להבין את האירועים בחצר תל חי ובאזור אצבע הגליל באביב ‪.1920‬‬
‫במאמר נבחנת שורה של סוגיות בניסיון לשפוך אור חדש על אירועי תל חי‬
‫על רקע המצב הפנימי המדיני‪-‬ביטחוני בסוריה‪ ,‬בלבנון — שבאותם ימים הייתה‬
‫ברובה חלק מסוריה — ובצפון ארץ ישראל‪ .‬האירועים נבחנים מהרמה האזורית‬
‫לרמה המקומית‪ .‬תחילה נבחן את מצב העניינים בסוריה ובלבנון‪ ,‬בעיקר באזור‬
‫הדרום‪ .‬לאחר מכן נבחן את ההתפתחויות ברמת הגולן‪ ,‬ולבסוף את ההתפתחויות‬

                                 ‫בעמק החולה‪ ,‬זירת ההתרחשות של פרשת תל חי‪.‬‬
‫בהקשר הסורי תיבחן מערכת היחסים בין האמיר פייסל לצרפתים‪ ,‬וההתנגדות‬
‫הצרפתית הנחרצת לכינונה של ישות ערבית סורית עצמאית‪ ,‬שהתנהלה בשלב‬
‫הראשון במסגרת מה שכונה 'הממשלה הערבית בדמשק'‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬יתואר המצב‬
‫הפנימי המורכב בדמשק ואי ההסכמה בין חסידיו של האמיר פייסל למתנגדיו‪.‬‬
‫אלה שרצו להמליכו ולהכתירו כמנהיגה של התנועה הלאומית הערבית מכאן‪,‬‬
‫ואלה שראו במהלך צעד לא שקול שיכול להוביל לעימות קשה עם הצרפתים‬

                                                   ‫שתוצאותיו ידועות מראש‪ ,‬מכאן‪.‬‬
‫בהקשר הלבנוני ייבחן המצב הפנימי בלבנון בשנים ‪ ,1920–1918‬עת המחלוקת‬
‫החריפה בין חסידי צרפת למתנגדיה בעדות השונות‪ :‬אלה רצו באיחוד לבנון‬
‫עם סוריה‪ ,‬במיוחד באותם אזורים שלא היו חלק 'מהמחוז של הר הלבנון'‪ ,‬ואלה‬
‫אימצו ועודדו את התוכנית הצרפתית להפריד את לבנון מסוריה‪ ,‬ולהגדיל את‬
‫שטח לבנון למה שנודע בהמשך 'לבנון הגדולה'‪ .‬דגש מיוחד יינתן למצב בדרום‬
‫לבנון‪ ,‬בג'בל עאמל‪ ,‬אזור הגובל בתל חי ובצפון עמק החולה‪ .‬כאן שלטה משפחת‬

                 ‫אסעד בהנהגת כאמל ביי אסעד‪ ,‬מנהיג העדה השיעית באותה עת‪.‬‬
‫ייבחן גם תפקידם של שני גורמים מקומיים שהשפיעו על המאורעות‪ .‬האחד‬
‫היה השבט הבדווי הגדול ערב אלפדל מרמת הגולן‪ ,‬ומנהיגיו האמירים מחמוד‬

‫הקונגרס הפלסטיני הראשון נערך בירושלים בינואר ‪ .1919‬בשנת ‪ 1920‬רווחה בהנהגה‬                 ‫‪	3‬‬
‫הפלסטינית הדעה שיש להצטרף לממשלו של פייסל מלך סוריה במסגרת הרעיון שפלסטין‬

      ‫היא כביכול דרום סוריה‪ ,‬כדי להתמודד עם אתגרי המנדט הבריטי והתנועה הציונית‪.‬‬
‫על המתודולוגיה והכתיבה ההיסטורית ברמות המיקרו והמקרו ההיסטוריות ראו‪:‬‬

‫‪G. Levi, ‘On Microhistory’, P. Burke (ed.), New Perspectives on Historical‬‬

                                                      ‫‪Writing, Cambridge 1992, pp. 94–98‬‬
   152   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162