Page 158 - Tel Hai Book
P. 158

‫‪  156‬מוסטפא עבאסי‬

‫אלפאעור ובנו פאעור אלפאעור‪ .‬אף על פי שרוב אנשי השבט גרו ברמת הגולן‪,‬‬
‫אדמותיו השתרעו על שטחים נרחבים בצפון עמק החולה ובמזרחו וגבלו באדמות‬
‫תל חי וכפר גלעדי‪ .‬השני הוא תפקידה והתנהלותה של משפחת אליוסף בהנהגתו‬
‫של כאמל חוסיין אליוסף מהכפר ח'אלסה‪ ,‬שהיה המנהיג הצעיר של עמק החולה‬
‫ושבט ערב אלע'וארנה‪ ,‬גדול השבטים הבדווים בעמק שהיו מעורבים ישירות‬

                                                                      ‫בפרשת תל חי‪.‬‬
‫אזור הגליל‪ ,‬כולל תל חי וצפון עמק החולה‪ ,‬היו חלק מהפרובינציה של ביירות‬
‫משנת ‪ .1887‬לכמה משפחות לבנוניות‪ ,‬כולל משפחת אסעד השיעית‪ ,‬סלאם‬
‫הסונית‪-‬ביירותית ומשפחות נוספות מג'דיידה‪ 4,‬מרג' עיון וקליעה‪ ,‬היו אדמות‬
‫ואינטרסים כלכליים בעמק החולה‪ .‬המאבק על עתידו של האזור ולאיזו מדינה‬
‫לשייך אותו במסגרת הדיונים על הגבולות העסיק גם אותן‪ ,‬נוסף על כל הגורמים‬

                                        ‫האמורים‪ ,‬ולא רק את הציונים והפלסטינים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1920‬נשפך דם רב באזור‪ :‬בסוריה‪ ,‬בדרום לבנון‪ ,‬בירושלים‪ ,‬ביפו‬
‫ובעבר הירדן‪ 5.‬ברוב המקרים הסיבה לכך הייתה אחת‪ :‬כיצד ייראה עתידו של‬
‫האזור? האם יזכה לעצמאות ולזכות הגדרה עצמית כפי ששאפו פייסל והפעילים‬
‫הלאומיים הערבים או שיהיה תחת כיבוש ומנדט צרפתי או בריטי? תל חי הייתה‬
‫אחת הנקודות שידעו מאבק ושפיכות דמים‪ .‬אומנם מספר הקורבנות בה היה‬
‫קטן בהרבה מאשר באזורים אחרים‪ ,‬אולם היא הייתה לסמל חשוב שאין להמעיט‬

                             ‫מחשיבותו בעיצוב הנרטיב והזיכרון ההיסטורי הציוני‪.‬‬

                                                   ‫סוריה בשנים ‪1920–1918‬‬

                                                              ‫מצב של חוסר יציבות‬

‫עם נסיגת הצבא העות'מאני מצפון ארץ ישראל ומסוריה בחודשים ספטמבר–‬
‫אוקטובר ‪ ,1918‬נפתח שלב חדש בתולדות האזור‪ 402 .‬שנות השלטון העות'מאני‬
‫הגיעו לקיצן‪ .‬ב‪ 1-‬באוקטובר נכנסו הכוחות הבריטיים שהיו חלק מברית מדינות‬
‫ההסכמה‪ ,‬נוסף על כוחות ערביים‪ ,‬לדמשק‪ .‬האמיר פייסל‪ ,‬שתפקידו הרשמי היה‬
‫'המפקד הכללי של הכוחות הערביים'‪ 6,‬נפגש עם גנרל אדמונד אלנבי‪ ,‬המפקד‬

‫העיירה ג'דיידה הייתה מרכז הנפה שכללה את אזור הגליל הצפוני כולל תל חי‪ ,‬ולפי‬             ‫	‪4‬‬
‫מחמד בהג'ת ורפיק תמימי היא הייתה למרכז הנפה לקראת סוף המאה התשע‪-‬עשרה‪ .‬ראו‪:‬‬             ‫	‪5‬‬
                                                                                       ‫	‪6‬‬
              ‫מ' בהג'ת ור' תמימי‪ ,‬וילאית ביירות אלקסם אלג'נובי‪ ,‬ביירות ‪ ,2002‬עמ' ‪.178‬‬
‫מאמר זה אינו עוסק בהתפתחויות בעבר הירדן‪ .‬אלה נדונו בהרחבה בשני ספרים שכתבו עדי‬
‫ראייה‪ :‬ח' אלדין זרכלי‪ ,‬עאמאן פי שרק אלאורדן‪ ,‬מד'קראת עאמין פי עאסמת שרק אלאורדן‪,‬‬

                     ‫קהיר ‪ ;1925‬ב' סולימאן‪ ,‬ח'מסת אעואם פי שרק אלארדן‪ ,‬חריצא ‪.1929‬‬
‫הכוונה לכוחות המרד הערבי שהכריז אביו נגד העות'מאנים עוד ב‪ ,1916-‬בסיוע וייעוץ של‬

                                               ‫קצינים בריטים שבלט בהם לורנס איש ערב‪.‬‬
   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163