Page 255 - Tel Hai Book

‫העלייה לרגל וספר המבקרים של תל חי ‪253‬‬

‫התרבות של ההסתדרות לראשונה לאחר סיום המשבר בינה ובין גדוד העבודה‪.‬‬
‫זאת גם השנה היחידה שבה קיימת עדות בספר המבקרים לחיבור בין השתתפות‬
‫בהילולה בהר מירון לביקור בתל חי‪ .‬נוכחותם של חלוצים‪/‬פועלים בהילולה‬
‫הייתה באותן שנים תופעה נרחבת ועממית‪' ,‬האירוע הארץ‪-‬ישראלי הגדול ביותר‪,‬‬
‫כמו השתתפות בחגיגות יום העצמאות היום'‪ 38,‬מסביר אלחנן ריינר‪ ,‬שחקר את‬
‫העליות לרגל לגליל‪ .‬מירון הייתה 'הבמה המרכזית' שלהן‪ .‬השתתפות החלוצים‬
‫בהילולה קיבלה ביטוי בתחומי תרבות שונים‪ ,‬כולל בעיתונות העברית‪' .‬הפועל‬
‫הצעיר' דיווח (בתאריך ‪ )30.5.1924‬במדור 'מהגליל העליון' כי בין העולים למירון‬
‫היו זאב וילנאי ואיתו ‪ 300‬איש‪ ,‬יוסף ברסלבסקי גם כן עם ‪ 300‬איש‪ ,‬ונוסף על‬
‫כך הגיעו פועלי הטבק מסביבות ראש פינה וגם 'הרבה פועלים בודדים מהגליל‬
‫התחתון‪ ,‬אשר עונת השתילה כבר נגמרה אצלם'‪ .‬בסקירת אירועי ל"ג בעומר‬
‫בתרפ"ז בעיתון 'הארץ'‪ ,‬נכתב‪' :‬לא נעדרו גם "עולי רגל"‪ ,‬ביחוד מהחלוצים‪ ,‬שעלו‬
‫ברגל ממש למירון'‪ .‬יש לשער שבכל שנה חלק מאותם מאות 'פועלים בודדים'‬

‫המשיכו את טיולם ממירון לתל חי מפני שהמקומות קרובים גיאוגרפית‪39.‬‬

‫טבלה ‪ :2‬מועדי הביקור בתל חי‬

‫סה"כ ‪ %‬המבקרים‬ ‫לא‬ ‫לג‬ ‫פסח‬ ‫חגי חנוכה יא‬ ‫תרפ"ד‬
‫בחגים‬ ‫בעומר‬ ‫תשרי באדר‬ ‫תרפ"ה‬
‫‪7% 123‬‬ ‫‪19‬‬ ‫תרפ"ו‬
‫‪10% 174‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪191‬‬ ‫‪8 10 33‬‬ ‫תרפ"ז‬
‫‪20% 362‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪165‬‬ ‫‪23 2‬‬ ‫תרפ"ח‬
‫‪40% 725‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪244‬‬ ‫‪18 34 12‬‬
‫‪24% 428‬‬ ‫‪251‬‬ ‫‪245‬‬ ‫‪619‬‬ ‫‪48 6 49‬‬ ‫סה"כ‬
‫‪81‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪97 52 94‬‬ ‫סה"כ‬
‫‪1812‬‬ ‫‪551‬‬ ‫‪399‬‬ ‫‪5% 3% 5%‬‬
‫‪30%‬‬ ‫‪22%‬‬

‫על הגבורה‬

‫תל חי היה בוודאי השם המזוהה ביותר באותן שנים עם גבורה ציונית והשם‬

‫טרומפלדור שימש כחלופה ראשונה למילה גיבור‪ .‬עיצובו המהיר של אירוע‬
‫תל חי כמופת של האתוס הדפנסיבי‪ 40,‬השפיע על הפיכת דמותו של החלוץ‬

‫אלחנן ריינר בשיחה עם המחבר‪.14.4.2019 ,‬‬ ‫‪ 38‬‬
‫'ידיעות ע"י טלפון‪ ,‬הלולא דרשב"י במירון'‪ ,‬הארץ‪ ,‬י"ח באייר תרפ"ו‪ ;1.5.1926 ,‬צ"י גירדון‪,‬‬ ‫‪ 39‬‬
‫'ל"ג בעומר במירון'‪ ,‬הארץ‪ ,‬כ"ג באייר תרפ"ה‪' ;27.5.1924 ,‬חג ה"הדלקה" במירון'‪ ,‬שם‪,‬‬
‫‪4 0‬‬
‫כ' באייר תרפ"ז‪.22.5.1927 ,‬‬
‫א' שפירא‪ ,‬חרב היונה‪ :‬הציונות והכוח‪ ,1948–1881 ,‬תל אביב ‪ ,1992‬עמ' ‪.178–122‬‬