Page 257 - Tel Hai Book
P. 257

‫העלייה לרגל וספר המבקרים של תל חי  ‪255‬‬

‫המיתוס הוא עבר שהוא גם הווה‪ ,‬גם עבר וגם עתיד‪ ]...[ .‬הזמן המיתי הוא תקדים‬
                                                                    ‫שחוזר חלילה'‪42.‬‬

                                                              ‫סיכום ומסקנות‬

‫אנשים באו לתל חי ממקומות שונים‪ ,‬בגילאים שונים‪ ,‬בהרכבים שונים ובמועדים‬
‫שונים‪ ,‬אבל הם באו לאתר משום שהכירו בו כמרכיב חשוב בנרטיב הלאומי‪,‬‬
‫כאתר הזיכרון לגבורה היהודית המתחדשת‪ ,‬כמקום בעל מסר אישי מחייב‪.‬‬
‫תודעה זו התעצבה מאז האירוע ב‪ 1920-‬באמצעות טקסי זיכרון ציבוריים שנערכו‬
‫בי"א באדר בכל רחבי הארץ‪ ,‬בבתי הספר ובתנועות הנוער‪ ,‬במאמרים בעיתונות‪,‬‬
‫בשירים וסיפורים וגם בהספדים שהפכו לטקסטים קנוניים‪ 43.‬דברי ההקדשה‬
‫בספר המבקרים מראים שלחלק מהאנשים היה הביקור בבחינת עלייה לרגל בעוד‬
‫לאחרים (ובהם עולים חדשים) היה זה מעין טקס מעבר לקבלת זהותם החלוצית‪44.‬‬
‫כך או כך‪ ,‬ניתוח הנתונים מאשש את ההנחה המקובלת על כוחה של המסגרת‬
‫הקבוצתית בהעצמתה של חוויית הביקור‪ ,‬בהשוואה לזו שביטאו המבקרים שהגיעו‬
‫לבדם‪ 34 :‬אחוז מרשומות המבקר הבודד היו רק בחתימת שם‪ ,‬ללא דברי הקדשה‪,‬‬
‫בעוד ברשומות המייצגות קבוצות של חמישה מבקרים ויותר רק ‪ 18‬אחוז היו‬

                                                                       ‫חסרות אותם‪.‬‬
‫חדר העלייה בתל חי לא היה מוזיאון‪ .‬הוא לא הוכרז ככזה ולא נתפס ככזה‪.‬‬
‫לא הייתה לו הנהלה‪ ,‬לא היה בו אוסף מוצגים‪ ,‬לא דברי הסבר נלווים וגם לא‬
‫שומרים ומדריכים‪ .‬לכן אין להתייחס אל ספר המבקרים שלו באופן דומה לזה‬
‫שבו דנו רוב המחקרים בנושא זה‪ .‬חדר העלייה היה 'רליקט'‪ ,‬שריד קדוש מזמן‬
‫קדוש שהמבקר בו נדרש לציווי המקראי‪' :‬של נעליך מעל רגליך‪ ,‬קודש הוא!!!'‪,‬‬
‫כפי שהורתה קבוצת סבלים מצמח (‪ .)17.3.1927‬בחדר הריק הזה היו רק שני‬
‫דברים‪ :‬פסל 'הגליל ושומרותיו' וספר המבקרים‪ .‬הראשון הוא בבחינת הנצחה‬
‫שמעוררת רגשות והשני — הנצחה שמעלה רגשות על הכתב‪ .‬על חדר העלייה‬
‫כתבו ש'על‪-‬ידי דמם מקודש המקום הזה'; 'כולי רועד למראה המקום הקדוש הזה';‬
‫'ופה קדושה מיוחדת‪ .‬קדושה שתובעת את תפלתה'‪ .‬על נוכחות הפסל העידו כי‬

                                ‫'בדממה והערצת קדש עומד אני לפני פסל גבורינו'‪.‬‬
‫אני סבור שחוויית הקדושה שתיארו המבקרים הושפעה גם מצורתו וממיקומו‬

               ‫י' גרבר‪-‬טלמון‪' ,‬הזמן במיתוס הפרימיטיבי'‪ ,‬עיון‪ ,‬ב‪ ,‬ד (‪ ,)1951‬עמ' ‪.212–210‬‬      ‫‪4	 2‬‬
‫י' זרובבל‪' ,‬בין "היסטוריה" ל"אגדה"‪ :‬גלגולי תל חי בזיכרון העממי'‪ ,‬ד' אוחנה ור' ויסטריך‬        ‫‪4	 3‬‬

  ‫(עורכים)‪ ,‬מיתוס וזיכרון‪ :‬גלגוליה של התודעה הישראלית‪ ,‬ירושלים ‪ ,2005‬עמ' ‪.202–189‬‬            ‫‪	44‬‬
‫ו' טרנר‪' ,‬עליות לרגל כתהליכים חברתיים'‪ ,‬א' לימור וא' ריינר (עורכים)‪ ,‬עלייה לרגל —‬
‫יהודים‪ ,‬נוצרים‪ ,‬מוסלמים‪ ,‬רעננה ‪ ,2005‬עמ' ‪A. van Gennep, The Rites of ;64–19‬‬

                                                                  ‫‪Passage, Chicago, IL 1961‬‬
   252   253   254   255   256   257   258   259   260   261   262