Page 262 - Tel Hai Book

‫‪ 260‬אמיר גולדשטיין‬

‫שהדוגמה המובהקת ביותר לעלייה לרגל בעלת אופי לאומי בתקופת היישוב‪ ,‬היא‬
‫הביקורים בחצר תל חי ובקברי מגיניה‪ ,‬שתרמו להפיכת מיתוס תל חי למרכזי‬

‫בזיכרון הקולקטיבי היישובי הציוני‪.‬‬
‫ימים מעטים לאחר הקרב בתל חי הכריז משה סמילנסקי ב'הארץ' כי מקום‬
‫נפילת המגינים יהיה מוקד עלייה לרגל למחנכים ולתלמידים‪ 4.‬ואכן‪ ,‬כפי שמראה‬
‫מולי ברוג‪ ,‬כבר בשנות העשרים הייתה העלייה לתל חי תופעה חברתית מוכרת‪5.‬‬
‫רבים ביקרו בתל חי לבדם או במסגרת חברתית בכל ימות השנה‪ .‬חלקם עשו זאת‬
‫במסגרת טיולי קבוצות נוער או מבוגרים‪ ,‬כחלק ממסע מתוכנן לצפון הארץ ואף‬
‫מעבר לגבולות המנדט הבריטי‪ .‬כאן אני מבקש להתמקד בתופעה ספציפית של‬
‫הביקורים בתל חי‪ :‬העלייה לרגל של תנועות הנוער הציוניות סביב י"א באדר‪.‬‬
‫מסורת זו החלה ב‪ ,1928-‬ובשונה מרוב הביקורים או העליות לתל חי שנערכו‬
‫במהלך השנה‪ ,‬שילבה את הזמן הקדוש ('יום תל חי') עם המקום הקדוש ('חצר‬
‫תל חי')‪ .‬ייחוד נוסף נעוץ בהיותה פרויקט תנועתי מאורגן שהחל שבועות‬
‫קודם לי"א באדר והסתיים לאחר השיבה הביתה‪ .‬אופי ייחודי זה מזמן‪ ,‬לצד‬
‫הניתוח ההיסטורי‪-‬פוליטי‪ ,‬את בחינת התופעה בהקשר של הכתיבה המחקרית‪-‬‬

‫אנתרופולוגית בנושא העלייה לרגל‪.‬‬
‫כתיבה אקדמית ענפה עסקה בעלייה לרגל לאתרים קדושים דתיים‪,‬‬
‫לאומיים וחילוניים‪ .‬החוקרים תרו אחר מגמות בולטות ומאפיינים כלליים של‬
‫מסעות צליינות והתהליכים הנלווים להם‪ .‬העלייה לרגל מתוארת בו כטקס‬
‫בעל ערך מוסרי גבוה‪ ,‬טרנספורמטיבי ברמה האישית ולעיתים גם הקבוצתית‪,‬‬
‫המאפשר יציאה מחיי היומיום השגרתיים והארציים‪ .‬העלייה מתחילה בשלב‬
‫ההכנה‪ ,‬אחר כך המסע אל האתר הקדוש והשהייה בו‪ ,‬ומסתיימת בחזרה‬
‫ממנו‪ 6.‬לצורך הדיון במסורת העלייה לרגל שנוצרה בתל חי אזכיר שתי‬
‫תפיסות מנוגדות המזקקות במידת מה את החלק הרלוונטי לכך במחקרים‬
‫אלה‪ .‬ויקטור טרנר‪ ,‬מניח היסוד לכתיבה על העלייה לרגל‪ ,‬הדגיש את‬
‫התנתקות הצליינים ממסגרת חייהם השגרתית‪ ,‬ובכלל זה את הניתוק מהמבנה‬
‫החברתי ומהמציאות הריבודית‪ .‬טרנר אפיין את האתר הקדוש כמרחב רוחני‬
‫שלוכד בתוכו עבר‪ ,‬הווה ועתיד‪ ,‬ובכך מאפשר פירוק מתחים ארציים והתהוות‬
‫קהילת מאמינים זמנית‪ ,‬שבה מתפתחות תחושות של אחווה‪ ,‬שוויון ואחדות‬

‫‪Tradition, Chicago, IL 1995, pp. 125–128; H. Shoham, ‘ “A Huge National‬‬ ‫ ‪4‬‬
‫ ‪5‬‬
‫‪Assemblage”: Tel Aviv as a Pilgrimage Site in Purim Celebrations (1920–1935)’,‬‬
‫‪ 6‬‬
‫‪ he Journal of Israeli History, 28, 1 (2009), pp. 1–20‬‏‪T‬‬
‫מ' סמילנסקי‪' ,‬מקום קדוש'‪ ,‬הארץ‪ ;14.3.1920 ,‬זרובבל‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.42‬‬
‫ראו מאמרו של מולי ברוג‪' ,‬העלייה לרגל וספר המבקרים של תל חי (‪ )1928-1924‬ככלי‬

‫בעיצוב זהות לאומית'‪ ,‬בכרך זה‪.‬‬
‫‪R Gothóni, ‘Pilgrimage: Transformation Journey’, Scripta Instituti Donneriani‬‬

‫‪Aboensis, 15 (1993), pp. 101–116‬‬