Page 263 - Tel Hai Book

‫העלייה לתל חי בי"א באדר כזירת מערכה פוליטית ‪261‬‬

‫(‪ 7.)Communitas‬בהשפעתו התקבע תיאור אידילי של היחסים החברתיים בעלייה‬
‫לרגל כיחסים בעלי אופי הרמוני‪ ,‬שיתופי וסובלני‪ .‬אולם בעשורים האחרונים‬
‫תיאור זה נתון תחת ביקורת גוברת שזיהתה קונפליקט במוקדים אלה‪ .‬תיאורים‬
‫אמפיריים שונים הראו כי על רקע הפעילות הדתית האינטימית של העלייה‬
‫לרגל נפוצה בין המאמינים בקדושה של אתר העלייה לרגל תחרות לא פחות‬
‫ואף יותר מגילויי הלכידות‪ .‬סכסוכים בין קבוצות ומאבקים על מערכות של‬
‫משמעות מאפיינים את העלייה לרגל בעיקר בתקופה של חוסר יציבות חברתית‪.‬‬
‫ה'קומוניטס' מתהווה ופועל על בסיס מערכת של אמונות‪ ,‬ערכים ונורמות‬
‫הקשורים לשדה תרבותי מסוים ומגביר לעיתים את הקנאות ואת חוסר הסובלנות‬
‫לחוגים אחרים שנתפסים כמחללים את הקודש ומערערים את המשמעויות‬

‫הגלומות בו‪8.‬‬
‫ברוח ניתוחו הכללי של טרנר‪ ,‬תל חי הייתה עשויה להיות מקום מלכד‬
‫שמדגיש את המשותף לעולי הרגל אליו ולאתר גיאוגרפי שמשעה את המחלוקות‬
‫והשסעים‪ .‬אולם העלייה לרגל לתל חי נתפסה כמסע כה טעון מבחינת הזהות‬
‫האישית והתנועתית‪ ,‬שסביב י"א באדר בכלל ובקרבת קברי הקדושים הלאומיים‬
‫בפרט התפתחה מערכה פוליטית שהחריפה את הניגודים והמחלוקות עד סף‬

‫האלימות הפיזית ואף מעבר לו‪.‬‬
‫חוקרים דנו בפולמוס הפוליטי והסימבולי שבין הימין לשמאל סביב תל חי‪.‬‬
‫הם הציגו את הפרשנויות השונות של הזרמים הניצים בציונות לאגדת הגבורה‬
‫של טרומפלדור ולמחוז הזיכרון תל חי‪ ,‬שבו נהרגו בנוסף לו שבעה מגינים‬
‫ומגינות‪ .‬בעימות הפוליטי והרעיוני הזה נשזר גם ויכוח על העמדות שהשמיעו‬
‫מנהיגי התנועות בשלהי ‪ 1919‬ובראשית ‪ ,1920‬ערב פרשת תל חי‪ .‬על רקע זה‬
‫הודגש המאבק על שייכותו התנועתית של המיתוס ועל הלגיטימציה לשאת את‬
‫שמו ולהגדיר את עצמן כממשיכות דרכו‪ 9.‬אני מבקש לתרום להבנת מורכבות‬
‫הפרשה הזאת בהתמקדות בעלייה הפוליטית לרגל בתקופת המנדט הבריטי‪ ,‬נושא‬
‫שלא זכה למחקר ממוקד‪ .‬העלייה לרגל‪ ,‬שמוצגת במחקר כתופעה יציבה ורציפה‪,‬‬
‫ידעה‪ ,‬כפי שמלמד מבט בוחן‪ ,‬עליות ומורדות‪ .‬אנסה לעמוד על המקור לשינויים‬
‫במספר המשתתפים בה ובחשיבות שיוחסה לה בשני העשורים האחרונים של‬

‫ו' טרנר‪' ,‬עליות לרגל כתהליכים חברתיים'‪ ,‬א' לימור וא' ריינר (עורכים)‪ ,‬עלייה לרגל‪:‬‬ ‫ ‪7‬‬
‫יהודים נוצרים מוסלמים‪ ,‬אסופת מאמרים‪ ,‬רעננה ‪ ,2005‬עמ' ‪.64–19‬‬ ‫ ‪8‬‬
‫ ‪9‬‬
‫ג' איד ומ' סלנו‪' ,‬התמודדות עם הקדושה‪ :‬האנתרופולוגיה של העליה לרגל הנוצרית‪ ,‬מבוא'‪,‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.80 ,73‬‬

‫י' גולדשטיין וי' שביט‪' ,‬יוסף טרומפלדור כדמות מופת והוויכוח על " 'שייכותו" התנועתית'‪,‬‬
‫כיוונים‪ ,)1981( 12 ,‬עמ' ‪Y. Zerubavel, ‘The Politics of Interpretation: Tel Hai in ;21–9‬‬

‫‪Israel’s Collective Memory’, AJS Review, 16, 1–2 (1991), pp. 133–160; Y. Libman‬‬

‫‪and E. Don-Yiḥya, Civil Religion in Israel: Traditional Judaism and Political‬‬

‫‪Culture in the Jewish State, Berkeley, CA 1983, 45–47‬‬