Page 256 - Tel Hai Book
P. 256

‫‪  254‬מולי ברוג‬

‫כלוחם ואיש העבודה‪ ,‬מאידיאל מופשט לדמות ריאלית‪ .‬מילות ההערצה‬
‫שכתבו המטיילים ל'טרומפלדור וחבריו' בספר המבקרים אינן שונות מאלה של‬
‫דוברי התנועה הציונית או פובליציסטים בעיתונות‪ ,‬ועל כן יש בהן להעיד על‬
‫הצלחתה של מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית להטמיע בציבור את‬
‫הדימויים ההרואיים‪-‬סקראליים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬יש בכך עדות להשפעתה המכרעת‬
‫של מערכת ההסברה הפוליטית בקידום רעיון ה'הגנה עד כלות' כמבחנה של‬
‫הפטריוטיות הציונית‪' :‬טוב למות בעד ארצנו'‪ 41.‬כך הם כתבו בספר המבקרים‪:‬‬
‫'בתור מזכרת נצח אני רושם את המילים הללו בפעם הראשונה'‪ ,‬כתב י"ש פלוטקה‬
‫מתל אביב (‪ ,)30.4.1926‬והמשיך‪' :‬את המקום האהוב לי והקדוש לי‪ ,‬במקום אשר‬
‫אחי ואחיותי האהובים לי הראו גבורה‪ ,‬הם‪ ,‬הם אשר הראו לנו איך למות בעד‬
‫ארצנו‪ .‬הם‪ ,‬הם אשר הכניסו בנו רוח גבורה במותם בעד כבוד עמנו ועצמנו'‪.‬‬
‫וקבוצת הפועל המזרחי כתבה‪' :‬גבורי תל‪-‬חי!!! ברטט של קדושה אנו עומדים כאן‪.‬‬
‫הקרבתם את עצמכם על קרבן האומה [ו]אנו ממשיכים את מלחמתכם ומוכנים גם‬
‫כן לזה אם יהיה צורך‪ ,‬להגן על ארצנו ועל כבוד האומה'‪ .‬אין להתפלא‪ ,‬על כן‪,‬‬
‫שהשורש גב"ר על הטיותיו השונות מופיע בכשלושים אחוז מכלל הרשומות בהן‬

                                                                       ‫דברי הקדשה‪.‬‬
‫ממד נוסף שניתן לו ביטוי בכתיבה על הגבורה הוא החיבור שבין הגיבורים בני‬
‫הזמן לדמויות נערצות מן העבר הרחוק‪ .‬בנר שמיני של חנוכה תרפ"ז (‪)8.12.1926‬‬
‫חתמו חברי קבוצה מנס ציונה‪' :‬ביום חג גבורי יהודה (המכבים) בהערצה‪ ,‬לפני‬
‫קברות גבורי הגליל במודיעים המודרנית (תל‪-‬חי)'‪ .‬וחברי הסתדרות בני בנימין‪,‬‬
‫ארגון של בני המושבות‪ ,‬חתמו (‪' :)27.7.1926‬טרומפלדור וחבריו גבורי תל‪-‬חי‪,‬‬
‫אבשלום גיסין וחבריו גבורי פתח‪-‬תקוה‪ ,‬סמל גאות אומה‪-‬נצחית‪ .‬ישמשו נר‪-‬‬
‫ישראל ודיגלו‪ ,‬ממשיכי מסרת [כך] יהודה‪-‬המכבי ובר‪-‬כוכבא‪ .‬אשרי‪-‬האומה‬
‫שהקימה מתוכה גבורים נצחיים כאלה'‪ .‬קיימות דוגמאות נוספות מסוג זה‪ .‬דברים‬
‫אלה מחדדים את ההבחנה כי החיבור הבין‪-‬זמני מבקש להעניק לגיבורי ההווה‬
‫לא רק אשראי לגודל מעשיהם‪ ,‬אלא גם מעמד מוסרי שנועד לחזק את הערכים‬
‫שבשמם לחמו ונהרגו‪ ,‬מעמד שמאפשר לראות בגיבור גם מעין 'קדוש מעונה'‪.‬‬
‫זאת מפני שכפי שעקרונות המוסר נתפסים כבלתי משתנים בזמן‪ ,‬כלומר הם‬
‫א‪-‬היסטוריים בהיותם צו אלוהי‪ ,‬כך גם דמויות הגיבורים שמגלמים אותם לא‬
‫ייעלמו בחלוף הזמן‪ ,‬משמע יהיו נצחיים‪ .‬זמן הנצח הוא הזמן המיתי שתכונותיו‬
‫מבטיחות את נוכחותם הקבועה של סמליו התרבותיים בחיים ההיסטוריים‬
‫של חברת מאמיניו‪ ,‬כפי שהיטיבה לנסח יונינה גרבר‪-‬טלמון‪' :‬הזמן המיתי אינו‬
‫זמן חולף‪ ,‬הוא הזמן החוזר [‪ ;]...‬העבר ההיסטורי הוא עבר מוגמר‪ .‬ה"עבר" של‬

‫‪ 	41‬על מקורו של נוסח זה ראו‪ :‬מ' ברוג‪' ,‬טוב למות בעד ארצנו? — הצעה לפתרון החידה'‪,‬‬
                                                           ‫עת‪-‬מול‪ ,)2018( 258 ,‬עמ' ‪.15–11‬‬
   251   252   253   254   255   256   257   258   259   260   261