Page 371 - Tel Hai Book
P. 371
תל חי במסכת הרעיונית והחינוכית של השומר הצעיר 369
בעד ארצנו'; 'המחרשה והרובה'; 'את המקום אין עוזבים ,על הבנוי אין מוותרים'
ו'התלם האחרון' לכאלה שהשומר הצעיר אימץ לכל אורך הדרך ,כאלה שהוא
התגונן מפניהם ואף התנגד להם ,וכאלה שיחסו אליהם השתנה עם הזמן על פי
הנסיבות וצורכי ההווה.
לכל אורך הדרך הציב השומר הצעיר במרכזה של תל חי את דמותו של
טרומפלדור כחלוץ ,כאיש עבודה ,כמי שדגל בחיי קומונה ושאחז ברובה בלית
ברירה .ברוח זו התמיד להאדיר את חלקו הראשון של הצירוף 'המחרשה והרובה'.
הוא טיפח את רעיון הלחימה מתוך הכרח ,הסתייג מצבאיות ומטקסיות של מדים
ודרגות וגינה מיליטריזם .תחילה הציב עמדות אלה אל מול בית"ר והרוויזיוניסטים.
מאוחר יותר ,בראשית שנות המדינה ,גייס אותן למאבק נגד פירוק הפלמ"ח ובעד
הקמתה של מסגרת צבאית שתאפשר לבוגרי תנועות הנוער ,העתודה של התנועה
הקיבוצית ,לשלב אימונים צבאיים עם הכשרה חקלאית.
מיתוס 'מעטים מול רבים' קיבל משמעות של ממש רק בפרוץ המלחמה בשלהי
,1947והשומר הצעיר אימץ וטיפח אותו נוכח העמידה של יישוביו מול פלישת
צבאות ערב ,ובמיוחד בחזית הדרומית מול הצבא המצרי .הוא גם שימש לו אמצעי
לחיזוק מעמדו הפוליטי .כך ,למשל ,ימים ספורים לאחר שהסתיים המשא ומתן
הקואליציוני להקמת הממשלה הנבחרת הראשונה בישראל ,במארס ,1949שדחקה
את מפ"ם לאופוזיציה כשהיא אפופת רגשות כישלון ואכזבה ,האשים יערי במליאת
הכנסת את מפא"י ,שהברית שלה עם מפלגות המרכז והימין ('האזרחים') 'קמה
תוך הפרת אמונים לאלה ,אשר בגופיהם וללא ציוד ראוי לשמו ,עיכבו בנגבה
וביד-מרדכי ,ברביבים ונירים יחד עם יחידות פלמ"ח וצבא ההגנה לישראל שעמדו
תחת פיקוד חברינו ,בעד ההסתערות של הפולש המצרי על תל-אביב' ,ומנה עוד
קיבוצים משתי התנועות הקיבוציות של מפ"ם :משמר העמק ,גשר ,מנרה ,דן וכפר
סאלד ,שניצבו בחזית בזמן המלחמה ,מעטים מול רבים69.
יחסו של השומר הצעיר למסר 'טוב למות בעד ארצנו' היה מורכב והשתנה
עם הזמן .הגאווה באנשי התנועה שעמדו בראש מרד גטו ורשה הייתה רבה,
אולם הלקחים החינוכיים של גבורתם היו מורכבים .התארגנותם ,התקוממותם
ולחימתם מול הגרוע שבאויבי עם ישראל ,שידרו עוצמה ונחישות ,אך היה בהם
גם פוטנציאל שלילי ,ועיקר החשש היה מהשלכות המסר של 'לחימה עד הסוף'.
לאחר המלחמה פינו חששות אלה מקום להאדרת גבורתם של חברי התנועה שגילו
התנגדות ומרדו ,ולמאמץ להעניק להתקוממות נגד הגרמנים בלעדיות בהגדרת
משמעות הגבורה בימי השואה .מפ"ם (שכללה אז גם את הקיבוץ המאוחד ואחדות
העבודה) תמכה ב'חוק יום הזיכרון לשואה ולמרד הגטאות' ( ,)1951ששמו היה פרי
מאמציה ל ַנכס לתנועות הקשורות בה את הגבורה ,שהתבטאה על פי תפיסתה אך
ורק בהנפת נס המרד ,וליצור היררכיה ערכית בין צורות המוות ,משמע להבדיל
6 9חלמיש (לעיל ,הערה ,)51עמ' .44
