Page 485 - Tel Hai Book
P. 485

‫בין אתוס לאומי לזיכרונות מקומיים  ‪483‬‬

‫לא ביקשו להנציח ִקרבה זו‪ ,‬שכן משמר הירדן הייתה מושבה של יוצאי האצ"ל‪27.‬‬
‫המושב שהוקם מחדש באתר סמוך השתייך למשקי חירות‪-‬בית"ר‪ :‬מאג"ע סירבה‬
‫תחילה לקבלו לשטח שיפוטה‪ ,‬ועשתה זאת רק אחרי שבג"ץ הורה על כך בקיץ‬
‫‪ ,1951‬אחרי המירוץ הראשון‪ .‬נראה שהבחירה באתר הקרבות המרכזי מחוץ לנבי‬
‫יושע והמיקום הגיאוגרפי של משמר הירדן גברו על שיקולים אחרים‪ .‬בכתובים‬
‫לא מצאנו פתרונות‪ .‬כך או כך‪ ,‬בראשית שנות השישים הפך המירוץ לאירוע‬
‫אזורי והפופולריות שלו ירדה‪ 28.‬כדי לשמרו‪ ,‬חייבה המועצה את המשקים לשלוח‬
‫משתתפים‪ 29.‬ב‪ 1964-‬קוצר המסלול‪ .‬הציר המחבר למלחמת העצמאות נשמר‬
‫ונקודת ההתחלה נקבעה למצודת כ"ח (נבי יושע)‪ .‬את משלחות הקיבוצים החליפו‬
‫נציגויות של בתי ספר תיכוניים‪ .‬החסות עברה ממרכז הפועל למשרד החינוך‪,‬‬
‫ולראשונה השתתפו בו גם תלמידי קריית שמונה‪ 30.‬העתקת המסלול‪ ,‬ששוב לא‬
‫עבר בדרך המרכזית של עמק החולה וברחובה הראשי של קריית שמונה‪ ,‬תרמה‬

                                                          ‫לירידת העניין הציבורי בו‪.‬‬
‫השינוי הפוליטי ב‪ 1977-‬הביא לשינוי מובנה ביחסים בין תנועת ההתיישבות‬
‫לממשלת ישראל‪ .‬ב‪ 1979-‬החליטה הממשלה להפוך את טקס ההנצחה לאירועי‬
‫תל חי לטקס ממלכתי ובכך לנטרל את בכורתה של תנועת ההתיישבות‪ .‬האחריות‬
‫לאירוע עברה למשרד ההסברה‪ .‬מאג"ע הופקדה על הלוגיסטיקה בשיתוף עם‬
‫עיריית קריית שמונה‪ ,‬שהייתה לראשונה לשותפה מלאה לארגון הטקס‪ .‬מהלך זה‬
‫היה חלק מתהליך עיצוב הזיכרון הישראלי מחדש והוא מעיד על שינוי ביחסי‬
‫הכוחות בין עיירות הפיתוח לקיבוצים‪ .‬מרכיבי הטקס העיקריים נותרו כשהיו‪:‬‬
‫מירוץ הגליל ו‪/‬או צעדת הגליל‪ ,‬טקס אזכרה צבאי ונאומים ממלכתיים‪ .‬לצד‬
‫האומנותי הוזמנו מקהלות או תזמורות נוער מקומיות‪ ,‬מהגליל העליון או מקריית‬
‫שמונה‪ .‬את השורות המשיך למלא קהל שבוי‪ :‬אולפני עולים שהביא משרד‬
‫ההסברה‪ ,‬יחידות צבא ותלמידים בבתי הספר האזוריים‪ .‬סיפור תל חי שוב לא היה‬
‫משמעותי בחברה הישראלית ויום י"א באדר לא צוין כבעבר‪ .‬העיתונות הארצית‬
‫כמעט ולא סיקרה את האירוע‪ ,‬אבל עבור ההנהגה האזורית הטקס היה כלי חשוב‬
‫למשיכת תשומת לב פוליטית‪ ,‬אם לא ציבורית‪ .‬פרנסי האזור ראו הזדמנות לשאת‬
‫דברים שנועדו לאוזניהם של מקבלי ההחלטות בירושלים ולא לקהל מקומי‪.‬‬
‫ב‪ ,1980-‬בעיצומו של ויכוח ציבורי בעקבות פרסום ספרו של נקדימון רוגל על‬
‫הקשר בין החזית לעורף בימי תל חי ועל הרלוונטיות שלה לקביעת הגבול‪ ,‬ניצל‬

                                  ‫א' יצחקי‪ ,‬גבורת משמר הירדן ‪ ,1948‬מקווה ישראל ‪.2011‬‬          ‫‪2	 7‬‬
                                               ‫על הגבעה‪ ,‬ביטאון כפר גלעדי‪.9.3.1960 ,11 ,‬‬      ‫‪2	 8‬‬
                                                                                              ‫‪2	 9‬‬
‫י' אשוח‪ ,‬מועצה אזורית גליל עליון אל סניפי הפועל בקיבוצים‪ ,23.2.1960 ,‬אכ"ג‪ ,‬תיק‬
                                                                                   ‫י"א באדר‪.‬‬  ‫‪3	 0‬‬

              ‫פרסום ועדת הספורט של הגליל העליון ומשרד החינוך‪ ,24.2.1964 ,‬שם‪ ,‬שם‪.‬‬
   480   481   482   483   484   485   486   487   488   489   490