Page 481 - Tel Hai Book
P. 481

‫בין אתוס לאומי לזיכרונות מקומיים  ‪479‬‬

‫ביטוי לזיקה שבין המועצה למיתוס תל חי ניתן בבחירה להכריז על הקמתה‬
‫בי"א באדר תש"י‪ ,‬בצמוד לטקס לציון שלושים שנה לקרב תל חי‪ .‬הישיבה‬
‫החגיגית התקיימה בכפר גלעדי‪ .‬ראש המועצה הראשון היה חבר איילת השחר‪,‬‬
‫הלל לנדסמן‪ ,‬ממגיני תל חי‪ .‬עיתוני התקופה מכל הקשת הפוליטית הדגישו‬
‫את הקשר של מגיני תל חי למפעל ההתיישבות בגליל העליון‪' .‬מעריב' הגדיל‬
‫לעשות‪' :‬תל‪-‬חי אינו עוד ישוב ספר מבודד'‪ ,‬התפייטה הכותרת שהתעלמה ממפעל‬
‫ההתיישבות כולו ומעיבוי ההתיישבות באזור עד ליום הכרזת המועצה‪ 12.‬נציגי‬
‫משרד הפנים ואנשי הגליל כאחד חיזקו את הקשר שבין האחיזה העיקשת בתל חי‬
‫לזו של אנשי הגליל העליון והתעלמו מכך שתל חי עצמה לא יושבה מחדש אלא‬
‫התאחדה עם כפר גלעדי ב‪' .1926-‬בני החשמונאים הפכו את "גליל הגויים" לגליל‬
‫עברי‪ ,‬טרומפלדור וחבריו הציבו את גבולות ארצנו והחלוצים הפכו את השממה‬
‫ליישובים פורחים'‪ ,‬קבע ד"ר מירון‪ ,‬נציג משרד הפנים‪ .‬יגאל אלון‪ ,‬מפקד מבצע‬
‫'יפתח' במלחמת העצמאות‪ ,‬שנודע כ'משחרר הגליל'‪ ,‬הדגיש את המופת של 'יישוב‬
‫לוחם' ושל 'מעטים מול רבים' המשותף לאנשי תל חי וללוחמי מבצע 'יפתח'‪,‬‬
‫וטשטש את הקווים המפרידים בין הנכונות להילחם ובין תוצאות הקרב‪ 13.‬מקום‬

                      ‫המועצה נקבע בקריית יוסף (שמה הקודם של קריית שמונה)‪.‬‬
‫המועצה טיפחה מסורת ששילבה את המועד הטקסי עם המקום כמי שמייצגת‬
‫את התיישבות תנועת העבודה באזור‪ .‬על הארגון הופקד קיבוץ כפר גלעדי‪14.‬‬
‫לדומיננטיות זו בארגון הטקס היה תפקיד כפול‪ :‬להציג את ההתיישבות בגליל‬
‫כהמשך למסורת ההתיישבות הציונית ולשקף את הדומיננטיות של תנועת העבודה‬
‫במאבק הפוליטי עם הימין הרוויזיוניסטי‪ .‬מאבק זה‪ ,‬שאירע בתקופת היישוב‪,‬‬
‫אומנם הפך את העלייה לרגל של תנועות הנוער לתל חי לזירת מאבק‪ ,‬אבל‬
‫היה לא רלוונטי בהיבט המקומי‪ ,‬שבו הייתה עליונות מוחלטת לתנועת העבודה‬

                                     ‫ולאתוס תל חי כאתוס התיישבותי ולא לוחם‪15.‬‬
‫הצורך לחזק את התדמית של מתיישבי הגליל בעיני החברה הישראלית מובן‬
‫על רקע השינויים במעמד ההתיישבות בגליל העליון בשנות המדינה הראשונות‪.‬‬
‫צורך זה הביא גם למאבק המועצה האזורית לשמר את המועד והמקום בהנצחת‬
‫תל חי‪ .‬עד ‪ 1939‬סבל האזור מהתיישבות יהודית דלילה‪ .‬מקום המדינה עלו‬
‫על הקרקע ‪ 11‬קיבוצים חדשים ושישה מושבים‪ ,‬אבל מ‪ 1953-‬לא קמו באזור‬
‫יישובים חדשים‪ .‬תוכנית כפרי העבודה שעליה הופקד בין השנים ‪1950–1949‬‬
‫יוסף ויץ‪ ,‬מנהל מחלקת הקרקע והייעור של הקרן הקימת לישראל ומ‪ 1950-‬חבר‬

                         ‫ד' פדהצור‪' ,‬תל‪-‬חי אינו עוד ישוב ספר מבודד'‪ ,‬מעריב‪.28.2.1950 ,‬‬     ‫‪1	 2‬‬
‫י' חזון‪' ,‬הוקמה מועצה אזורית לגליל העליון'‪ ,‬הצופה‪ ;6.3.1950 ,‬נ' זכאי‪' ,‬במלאת ‪ 30‬שנה‬        ‫‪	13‬‬
‫לעמידת תל‪-‬חי‪ ,‬הגליל העליון המזרחי — מועצה אזורית'‪ ,‬על המשמר‪ ;8.3.1950 ,‬ד' פדהצור‪,‬‬
                                                                                           ‫‪1	 4‬‬
                                           ‫'יומו הגדול של הגליל העליון'‪ ,‬הבקר‪.10.3.1950 ,‬‬  ‫‪	15‬‬
                                                   ‫על הגבעה‪ ,‬ביטאון כפר גלעדי‪.7.3.1951 ,‬‬
                                                     ‫גולדשטיין (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)2‬עמ' ‪.86–78‬‬
   476   477   478   479   480   481   482   483   484   485   486