Page 478 - Tel Hai Book
P. 478
476ענת קדרון ומיכאל אזבנד
או אחרת ,ובין פעולות ספונטניות של החברה הזוכרת 4.במילים אחרות ,אנו
מבחינים בין הבניית הזיכרון הרשמית המוסדית ובין המערכת העממית המייצגת
גם אופני זיכרון אחרים 5.הבחנה זו צריכה להביא בחשבון גם אופני זיכרון נבדלים
לקבוצות בעלות סימני ייחוד לא לאומיים ,כגון עדתיות ,מגדריות ,מקומיות
וכדומה.
במאמר זה אנו מבקשים להסב את תשומת הלב אל הזירה המקומית ,ולבחון
את האופן שבו נחווה והובנה סיפור תל חי בסביבתו הגיאוגרפית הקרובה ,מקום
המדינה ועד ימינו .המחקר ההיסטורי בחן את היחסים בין הזיכרון הלאומי
המשתנה של הפרשה לזיכרונות המקומיים שלה ,בקבוצות המשנה המרכיבות את
החברה הישראלית 6.אנו מתייחסים כאן לשתי קבוצות שונות ,המתגוררות בסמוך
למחוז הזיכרון ולאתר ההנצחה ,שהן בעלות מכנה משותף — קרבה גיאוגרפית
לתל חי והחיים ב ְספר — אך נבדלות במאפיינים דמוגרפיים אחרים .המיקום
הגיאוגרפי מחייב לבחון את היחסים שבין הלאומי למקומי לא רק במונחים של
קירבה וריחוק גיאוגרפיים ,אלא גם כיחסים שבין מרכז לפריפריה גיאוגרפית
וחברתית 7.ייחוד זה ייבדק בהתייחסות לייצוגי האתוס ,למועד ההנצחה ולמקום
בניסיון לבחון את הגורמים שהשפיעו על התפתחותו השונה של האתוס ותפקידו
החברתי-פוליטי בשתי הקבוצות השונות .בבסיס המחקר היו כמה הנחות יסוד:
א .אוכלוסיות הגליל העליון משתייכות למגוון צורות התיישבות בעלות אתוס
התיישבותי שונה .אנו התמקדנו בקריית שמונה ובקיבוצי המועצה האזורית הגליל
העליון (מאג"ע) 8.מדובר באוכלוסייה מגוונת מבחינת מוצאה העדתי והוותק בארץ
ובאזור.
ב .סוכני הזיכרון המרכזיים ,במיוחד הרשויות המקומיות ומערכות החינוך,
משמשים בה בעת כהנהגה מקומית וכסוכני הלאום .מבחינה זו הם מנהלים
דיאלוג פנימי בין המחויבות לערכים לאומיים מאחדים לצרכים המקומיים.
פ' נורה' ,בין זיכרון להיסטוריה ,על הבעיה של המקום' ,זמנים ,)1993( 45 ,עמ' ,19–4במיוחד 4
עמ' .19יואב גלבר הוסיף להבחנה בין ההיסטוריה לזיכרון גם את התעמולה ,שלה מטרות 5
6
פוליטיות מוצהרות .י' גלבר ,היסטוריה זיכרון ותעמולה ,תל אביב .2007 7
E. Wanda George and M. Das, ‘Remembering World War I: Memory Influences 8
and Impact on Intention to Visit War Heritage Sites’, Journal of Tourism and
Hospitality, 6 (2017), p. 2
בגלל הרכב האוכלוסייה הנחקרת ,בכל מקום שבו אנו מתייחסים ל'חברה הישראלית' אנו
מתייחסים לחברה ישראלית-יהודית בלבד.
על יחסים בין מרכז ופריפריה בהנצחה :נ' שלייפמן' ,לאומיות ,מקומיות ופרטיות במאבק על
הזיכרון' ,זמנים ,)1997( 60 ,עמ' .17–4נורית שלייפמן חקרה את מקומה של הנצחה מקומית
בתהליכי קריסתה של ברית המועצות .היא מצביעה על המתח שקיים לעיתים בין אינטרסים
מקומיים לאינטרסים לאומיים מכלילים.
כיום נמנים עם המאג"ע קיבוצים בלבד .המושבים פרשו ממנה ב 1975-והקימו את המועצה
אזורית מבואות חרמון.
