Page 57 - Tel Hai Book
P. 57
ה'מלחמה ושלום' של יוסף טרומפלדור 55
בעונת הקציר .מה שכונה 'הקדרה הפלוגתית' (רֹוטני קו ֶטל) בצירוף מרק סלק או
כרוב התקיים בזכות התקציב המשותף של החיילים החברים ב'ארטל' ,שהתכנסו
במסגרת יחידה לא-רשמית (בדומה לגוף היהודי 'חברה' או 'חבורה') כדי להשתכר
כסף ולאגור ירקות לחורף מעבודה בשדות האיכרים .זו הייתה קבוצה שוויונית
של בעלי מלאכה חיילים ,בדרך כלל בעלי דרגות שונות וממוצא אתני מעורב,
שהחברים בה עבדו ואכלו יחד56.
טרומפלדור הכיר את המסורת הצבאית הזאת ממקור ראשון :עמיתיו החיילים
הזכירו בדוחותיהם שלמרות הזכויות שהוענקו לו אכל טרומפלדור מן הקדירה
הפלוגתית המשותפת .ה'ארטל' של החיילים התעלה בדרך כלל מעל לדרגות
המסורתיות ,לחלוקה ליחידות צבאיות ,למוצא האתני והגיאוגרפי ,להבדלי הגיל
ולחלוקות משנה אחרות .מן הבחינה החברתית יצר ה'ארטל' קומונות בתוך הצבא.
מאחר שלפחות שמונים אחוז מן המגויסים לצבא רוסיה היו איכרים ,אין זה מפליא
שה'ארטלים' הצבאיים דמו לחבורות 'מיר' כפריות של איכרים ולא לארגונים דמויי
גילדה של בעלי מלאכה .ב'ארטלים' נוצרו קשרים שבאו לידי ביטוי בכל מיני
צורות של נאמנות חברתית (בימי שלום) ,צבאית (בימי מלחמה) ומלחמתית (בשדה
הקרב) .כמו שהראה ג'ון ּבּוש ֶנל ,לא פעם היו הנאמנויות האלה חזקות יותר מן
החלוקות הצבאיות והמוסדיות המסורתיות וגם מן ההבדלים הלשוניים ,האתניים
והדתיים57.
ה'ארטל' הצבאי הרוסי מילא תפקיד מכריע במאמציו החברתיים והתרבותיים
של טרומפלדור לעתיד לבוא ובתוכניותיו להקמת מדינה .הוא העמיד את ה'ארטל'
במרכז מצעה של תנועת 'החלוץ' וראה בתנועה 'גוף מקצועי כללי ,לא מפלגתי,
של כל העובדים הנכונים לעלות לארץ ישראל ולהפעיל את שכלם ואת שריריהם'.
מוסד צבאי וחברתי כזה בדיוק אימץ טרומפלדור למען ההנדסה החברתית
שנדרשה לדעתו כדי לגאול את אדמות ארץ ישראל .הוא נעזר במושג הזה מן
הצבא הרוסי כדי למצוא דרכים חדשות לקיום 'לא טפילי' ,שישנו את תדמית
היהודי בעיני אומות העולם ויבראו אדם יהודי חדש שמסוגל לעשות את המלאכה
הנחוצה במחרשה וברובה .בעיני טרומפלדור היו שלושה צדדים מכריעים
לארגון שראה בעיני רוחו :ראשית ,מבנה שוויוני בלי מסגרת סמכותית כפויה;
שנית ,חירות פנימית המבוססת על עבודת כפיים קהילתית מסורה למען מה
שכינה טולסטוי 'לחם היום-יום'; ושלישית ,דגם חברתי-כלכלי שמקיים את עצמו
ובבסיסו רעיון העצמאות הלאומית .כל שלושת הצדדים האלה נועדו לשחרר את
J. Bushnell, ‘The Russian Soldiers’Artel’, 1700–1900:AHistory and Interpretation’, 56
R. Bartlett (ed.), Land Commune and Peasant Community in Russia: Communal 57
Forms in Imperial and Early Soviet Society, New York 1990, pp. 376–394
שם.