Page 57 - Tel Hai Book
P. 57

‫ה'מלחמה ושלום' של יוסף טרומפלדור  ‪55‬‬

‫בעונת הקציר‪ .‬מה שכונה 'הקדרה הפלוגתית' (רֹוטני קו ֶטל) בצירוף מרק סלק או‬
‫כרוב התקיים בזכות התקציב המשותף של החיילים החברים ב'ארטל'‪ ,‬שהתכנסו‬
‫במסגרת יחידה לא‪-‬רשמית (בדומה לגוף היהודי 'חברה' או 'חבורה') כדי להשתכר‬
‫כסף ולאגור ירקות לחורף מעבודה בשדות האיכרים‪ .‬זו הייתה קבוצה שוויונית‬
‫של בעלי מלאכה חיילים‪ ,‬בדרך כלל בעלי דרגות שונות וממוצא אתני מעורב‪,‬‬

                                                   ‫שהחברים בה עבדו ואכלו יחד‪56.‬‬
‫טרומפלדור הכיר את המסורת הצבאית הזאת ממקור ראשון‪ :‬עמיתיו החיילים‬
‫הזכירו בדוחותיהם שלמרות הזכויות שהוענקו לו אכל טרומפלדור מן הקדירה‬
‫הפלוגתית המשותפת‪ .‬ה'ארטל' של החיילים התעלה בדרך כלל מעל לדרגות‬
‫המסורתיות‪ ,‬לחלוקה ליחידות צבאיות‪ ,‬למוצא האתני והגיאוגרפי‪ ,‬להבדלי הגיל‬
‫ולחלוקות משנה אחרות‪ .‬מן הבחינה החברתית יצר ה'ארטל' קומונות בתוך הצבא‪.‬‬
‫מאחר שלפחות שמונים אחוז מן המגויסים לצבא רוסיה היו איכרים‪ ,‬אין זה מפליא‬
‫שה'ארטלים' הצבאיים דמו לחבורות 'מיר' כפריות של איכרים ולא לארגונים דמויי‬
‫גילדה של בעלי מלאכה‪ .‬ב'ארטלים' נוצרו קשרים שבאו לידי ביטוי בכל מיני‬
‫צורות של נאמנות חברתית (בימי שלום)‪ ,‬צבאית (בימי מלחמה) ומלחמתית (בשדה‬
‫הקרב)‪ .‬כמו שהראה ג'ון ּבּוש ֶנל‪ ,‬לא פעם היו הנאמנויות האלה חזקות יותר מן‬
‫החלוקות הצבאיות והמוסדיות המסורתיות וגם מן ההבדלים הלשוניים‪ ,‬האתניים‬

                                                                          ‫והדתיים‪57.‬‬
‫ה'ארטל' הצבאי הרוסי מילא תפקיד מכריע במאמציו החברתיים והתרבותיים‬
‫של טרומפלדור לעתיד לבוא ובתוכניותיו להקמת מדינה‪ .‬הוא העמיד את ה'ארטל'‬
‫במרכז מצעה של תנועת 'החלוץ' וראה בתנועה 'גוף מקצועי כללי‪ ,‬לא מפלגתי‪,‬‬
‫של כל העובדים הנכונים לעלות לארץ ישראל ולהפעיל את שכלם ואת שריריהם'‪.‬‬
‫מוסד צבאי וחברתי כזה בדיוק אימץ טרומפלדור למען ההנדסה החברתית‬
‫שנדרשה לדעתו כדי לגאול את אדמות ארץ ישראל‪ .‬הוא נעזר במושג הזה מן‬
‫הצבא הרוסי כדי למצוא דרכים חדשות לקיום 'לא טפילי'‪ ,‬שישנו את תדמית‬
‫היהודי בעיני אומות העולם ויבראו אדם יהודי חדש שמסוגל לעשות את המלאכה‬
‫הנחוצה במחרשה וברובה‪ .‬בעיני טרומפלדור היו שלושה צדדים מכריעים‬
‫לארגון שראה בעיני רוחו‪ :‬ראשית‪ ,‬מבנה שוויוני בלי מסגרת סמכותית כפויה;‬
‫שנית‪ ,‬חירות פנימית המבוססת על עבודת כפיים קהילתית מסורה למען מה‬
‫שכינה טולסטוי 'לחם היום‪-‬יום'; ושלישית‪ ,‬דגם חברתי‪-‬כלכלי שמקיים את עצמו‬
‫ובבסיסו רעיון העצמאות הלאומית‪ .‬כל שלושת הצדדים האלה נועדו לשחרר את‬

‫‪J. Bushnell, ‘The Russian Soldiers’Artel’, 1700–1900:AHistory and Interpretation’,‬‬            ‫‪	56‬‬
‫‪R. Bartlett (ed.), Land Commune and Peasant Community in Russia: Communal‬‬                     ‫‪	57‬‬

         ‫‪Forms in Imperial and Early Soviet Society, New York 1990, pp. 376–394‬‬
                                                                                         ‫שם‪.‬‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62