Page 23 - etmol 21
P. 23
ולהתאמתו לשיט ספינות .ההצעה הבו עד כאן ,בתחום הרעיונות והתכניות,
לטת ביותר היתה של יהודה פטרקובס- הלך הכל למישרין .הקשיים החלו כאשר
קי ,מנהל מחלקת המים של האגף לעבו הגיע העניין לידיעתם של ״הצד השני״
דות ציבוריות במשרד-העבודה .בספרו -הערבים ,ו״הצד השלישי״ -הברי
טים .אמנם האזור היה יהודי ברובו! אך
״הירקון״ מתאר שמואל אביצור תכנית נמצאו בו מספר ריכוזים ערביים שישבו
זו בהרחבה ,ומספר כי היא התבססה על על גדות הירקון או בסמוך לו ,כמו הכפר
יישור פיתולי הנחל ,קיצורו בכ10- שיידמוניס והשבט הבדווי אבו־קישק.
קילומטרים לערך ,ומה שחשוב ביותר רעיונו של קריניצי לא נראה כלל ועיקר
-הקמת שלוש מערכות סגרים )שליו- לערבי האזור ,והם מיהרו אל ה״שלטו*
זים בלע״ז( ,שבעזרתן ניתן היה להת נות״ -ממשלת המנדט הבריטי -
גבר על הבדלי הגובה בחלקים השונים והתלוננו על כך שהיהודים מבקשים
לשנות את תוואי הירקון ולהשיט בו
של הירקון. אניות גדולות ,הם טענו כי פרנסתם
תכנית חדשה קריניצי ,ראש עיריה בעל יוזמה שהיא מן הנהר -תאבד.
פקידי הממשל המנדטורי התערבו,
למרבה הצער ,לא יצא דבר מכל נמל ...״חשבנו אז שמשימתנו העיקרית וההצעה הורדה מהפרק .ואולם ,לא איש
התכנית .באמצע שנות החמישים הוכנסו היא להילחם בבריטים -ולא להרחיב כקריניצי יוותר על רעיון כה נאה שעלה
מעיינות הירקון לצינורות ,ומי הנהר במוחו .כאשר החל השלטון הבריטי
הועברו -והם מועברים עד היום - את הירקון״ ,הוא אומר. להתפורר ,בתקופת הפינוי וערב הקמת
לדעתו של בנאי ,לא היווה עניין המדינה ,חשב ראש המועצה הדינאמי
להשקות את הנגב. חומר הנפץ בעיה של ממש .״בקשריו של רמת״גן שזהו הזמן המתאים למימוש
יהודה פטרקובסקי סבר ,כי מתוך 235 המסועפים -הוא אומר -יכול היה
מיליון ממ״ע של מי הירקון יועברו 200 קריניצי להשיג כל כמות של חומר״נפץ, רעיונו הנועז.
מיליון לנגב -והשאר יושארו באפיקו אך גם אז לא היה לח״י מוכן להירתם קריניצי לא נהג ללכת בקטנות .כדי
להכשיר את הירקון לשיט ספינות גדו
של הנהר וישמשו את האניות שיגיעו לעניין״. לות היה צורך ״ליישר״ כמה מפיתוליו
לנמל .המציאות ״יבשה״ בהרבה כשהוקמה המדינה עבר אזור שכע- וכן להיפטר מבעיית הבדלי הגבהים
ולמעשה אין בירקון מים-זורמים - טחנות לרשות עיריית תל-אביב ״וחלו בשבע-טחנות ,בשל הסכר שהפנה את
בכלל ,להוציא מי שטפונות בימי החורף, מי נגוז,״ כפי שמציין קריניצי בזכרונו זרמי המים להפעלת הטחנות .בראשו
מי הביוב מהמפעלים הסמוכים אליו. תיו .והוא ממשיך :״נגוז? חלילה. עלה רעיון :לפוצץ את המכשולים
בחלקו התחתון הריהו מעין ״לשון ים״, ------לא .חלום נמל רמת-גן אינו חלום
שכן מי הים ממלאים אותו עד שבע- העומדים בפני המפעל!
שווא.״
טחנות. המחתרת תפוצץ
חלומו של קריניצי להשיט ספינות של ואמנם ,לאחר הקמת המדינה הועלו
ממש בירקון ולנמל ברמת-גן לא התמ מספר הצעות להרחבת הירקון כיצד עושים זאת באותה עת ,ימי
מש .אבל אם הוא קינא אז בערים ה״מאבק״ נגד הבריטים? לקריניצי לא
השכנות -תל-אביב ויפו -אין כיום היו קשיים :הוא פנה לידידו ישראל
מקום לקנאה כזו :גם בשתי ערים אלו שייב )היום אלדד( ,שהיה בימים ההם
נסגרו הנמלים ,וזה של יפו הרי היה אחד אחד מראשי מחתרת לח״י ,וביקש ממנו
שאנשי הארגון יפוצצו את הסכר
העתיקים בעולם. ו״יןשרו״ את הירקון .שייב הפנה אל
קריניצי את יעקב בנאי )״מזל״( ,קצין
■יעקב חאגיז פוגש המבצעים של לח״י ,כדי שישמע ממנו
גחאומי־סיאם באיטליה פרטים על המבצע הנדרש.
מה שקרה לאחר-מכן אינו ברור עד
שמתא ]רש״י :עמוד וצא בגלות או קבל דבי יעקב חאגה היה מגדולי הרבנים היום .בספר זכרונותיו ,״בכוח המע
עליך שמתא -חרם — שחייכת בי[. בירושלים במאה ה־ 7ו .בצעירותו שהה שה״ ,כתב קריניצי :״באתי בקשרים
באיטליה ,ואחר־כך עלה לירושלים ויסד עם מרכז לח״י והצעתי להם שיפוצצו
״אדהכי ,אתא ההוא גברא אמר להם: שם ישיבה .הוא יצא בשליחות העיר את סלעי המחסום של שבע טחנות ,וכך
איתיליד ינוקא דאית ליה תדי רישי] ...בין לאירופה ,וחיבר ספרים רבים ,ביניהם ספר יפנו דרך לירקון .הובטח לי לבצע את
כה וכה ,בא איש אחד ואמר :נולד לי שאלות־ותשובות בשם ״הלכות קטנות״, הפעולה .אולם ההבטחה לא קוימה .כפי
המתייחד בקיצורו .בין השאר הוא מתאר שהוסבר לי ,מחוסר חומר-נפץ שדרוש
תינוק שיש לו שני ראשים[. היה בכמות רבה מאוד ,ואותה שעה היה
״תוספות״ ,פרשני הגמרא ,מוסיפים שם תאומי־סיאם ,שראה בנעוריו: לח״י מעביר את כל התוצרת של חומר
סיפור מהמדרש :אשמדאי הוציא מתחת ״זכורני שראיתי במדינות איטלייא גוי
קרקע אדם אחד שיש לו שני ראשים, אחד כבן כ״ה שנים שנולד דבוק עם הנפץ לאנשיו בירושלים״.
ונשא אשה והוליד בנים כיוצא בו ]דומים תאומו עד הטבור ,חזה כנגד חזה ,וראש ליעקב בנאי גרסה שונה .הוא מגלה,
לו[ בשני ראשים וכיוצא באשתו ,בראש קטן מוטה לצד אחד ורגליו תלויות בפעם הראשונה לאחר למעלה משלושים
אחד ,וכשבאו לחלוק בנכסי אביהם ,מי ומגיעות עד ארכובותיו שלגדול ,ולא היה שנה ,כי לח״י לא רצה ״לפוצץ את
שיש לו שני ראשים ביקש שני חלקים. בו הדגשה כלל ,אלא כאבר שנתבטל הירקון״ כלל ועיקר .הוא נזכר שאכן
ובאו לדין לפני שלמה המלך .הרתיח חושו ונתקיים כך כמה שנים עם תאומו״. הלך להיפגש עם אכרהם קריניצי ,ושמע
שלמה מים ושפך על אחד הראשים, אגב ,עניין תאומי־סיאם נדון גם בתלמוד. ממנו על התכנית .לאחר מכן נועצו
ומחמת צער הרותחים צעק האיש בשני במסכת מנחות עמוד ל״ז מסופר :״בעא אנשי מטה לח״י ביניהם ,והגיעו למסק
הראשים .אמר שלמה :משמע דתולדה מיניה ]שאל[ פלימו מרבי :מי שיש לו שני נה כי אין זה מתפקידם לסייע בבניין
אחת לשני הראשים ואין נידון אלא כראש
ראשים באיזה מהן מניח תפילין?
אחד. ״אמד לו :אי קום גלי או קבל עליו
י .א חי
23
