Page 23 - etmol 21
P. 23

‫ולהתאמתו לשיט ספינות‪ .‬ההצעה הבו­‬                                                                     ‫עד כאן‪ ,‬בתחום הרעיונות והתכניות‪,‬‬
‫לטת ביותר היתה של יהודה פטרקובס‪-‬‬                                                                     ‫הלך הכל למישרין‪ .‬הקשיים החלו כאשר‬
‫קי‪ ,‬מנהל מחלקת המים של האגף לעבו­‬                                                                    ‫הגיע העניין לידיעתם של ״הצד השני״‬
‫דות ציבוריות במשרד‪-‬העבודה‪ .‬בספרו‬                                                                     ‫‪ -‬הערבים‪ ,‬ו״הצד השלישי״ ‪ -‬הברי­‬
                                                                                                     ‫טים‪ .‬אמנם האזור היה יהודי ברובו! אך‬
‫״הירקון״ מתאר שמואל אביצור תכנית‬                                                                     ‫נמצאו בו מספר ריכוזים ערביים שישבו‬
‫זו בהרחבה‪ ,‬ומספר כי היא התבססה על‬                                                                    ‫על גדות הירקון או בסמוך לו‪ ,‬כמו הכפר‬
‫יישור פיתולי הנחל‪ ,‬קיצורו בכ‪10-‬‬                                                                      ‫שיידמוניס והשבט הבדווי אבו־קישק‪.‬‬
‫קילומטרים לערך‪ ,‬ומה שחשוב ביותר‬                                                                      ‫רעיונו של קריניצי לא נראה כלל ועיקר‬
‫‪ -‬הקמת שלוש מערכות סגרים )שליו‪-‬‬                                                                      ‫לערבי האזור‪ ,‬והם מיהרו אל ה״שלטו*‬
‫זים בלע״ז(‪ ,‬שבעזרתן ניתן היה להת­‬                                                                    ‫נות״ ‪ -‬ממשלת המנדט הבריטי ‪-‬‬
‫גבר על הבדלי הגובה בחלקים השונים‬                                                                     ‫והתלוננו על כך שהיהודים מבקשים‬
                                                                                                     ‫לשנות את תוואי הירקון ולהשיט בו‬
                              ‫של הירקון‪.‬‬                                                             ‫אניות גדולות‪ ,‬הם טענו כי פרנסתם‬

        ‫תכנית חדשה‬                                                 ‫קריניצי‪ ,‬ראש עיריה בעל יוזמה‬                      ‫שהיא מן הנהר ‪ -‬תאבד‪.‬‬
                                                                                                     ‫פקידי הממשל המנדטורי התערבו‪,‬‬
‫למרבה הצער‪ ,‬לא יצא דבר מכל‬                                ‫נמל‪ ...‬״חשבנו אז שמשימתנו העיקרית‬          ‫וההצעה הורדה מהפרק‪ .‬ואולם‪ ,‬לא איש‬
‫התכנית‪ .‬באמצע שנות החמישים הוכנסו‬                         ‫היא להילחם בבריטים ‪ -‬ולא להרחיב‬            ‫כקריניצי יוותר על רעיון כה נאה שעלה‬
‫מעיינות הירקון לצינורות‪ ,‬ומי הנהר‬                                                                    ‫במוחו‪ .‬כאשר החל השלטון הבריטי‬
‫הועברו ‪ -‬והם מועברים עד היום ‪-‬‬                                             ‫את הירקון״‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬     ‫להתפורר‪ ,‬בתקופת הפינוי וערב הקמת‬
                                                          ‫לדעתו של בנאי‪ ,‬לא היווה עניין‬              ‫המדינה‪ ,‬חשב ראש המועצה הדינאמי‬
                      ‫להשקות את הנגב‪.‬‬                     ‫חומר הנפץ בעיה של ממש‪ .‬״בקשריו‬             ‫של רמת״גן שזהו הזמן המתאים למימוש‬
‫יהודה פטרקובסקי סבר‪ ,‬כי מתוך ‪235‬‬                          ‫המסועפים ‪ -‬הוא אומר ‪ -‬יכול היה‬
‫מיליון ממ״ע של מי הירקון יועברו ‪200‬‬                       ‫קריניצי להשיג כל כמות של חומר״נפץ‪,‬‬                                     ‫רעיונו הנועז‪.‬‬
‫מיליון לנגב ‪ -‬והשאר יושארו באפיקו‬                         ‫אך גם אז לא היה לח״י מוכן להירתם‬           ‫קריניצי לא נהג ללכת בקטנות‪ .‬כדי‬
                                                                                                     ‫להכשיר את הירקון לשיט ספינות גדו­‬
‫של הנהר וישמשו את האניות שיגיעו‬                                                            ‫לעניין״‪.‬‬  ‫לות היה צורך ״ליישר״ כמה מפיתוליו‬
‫לנמל‪ .‬המציאות ״יבשה״ בהרבה‬                                ‫כשהוקמה המדינה עבר אזור שכע‪-‬‬               ‫וכן להיפטר מבעיית הבדלי הגבהים‬
‫ולמעשה אין בירקון מים‪-‬זורמים ‪-‬‬                            ‫טחנות לרשות עיריית תל‪-‬אביב ״וחלו­‬          ‫בשבע‪-‬טחנות‪ ,‬בשל הסכר שהפנה את‬
‫בכלל‪ ,‬להוציא מי שטפונות בימי החורף‪,‬‬                       ‫מי נגוז‪,‬״ כפי שמציין קריניצי בזכרונו­‬      ‫זרמי המים להפעלת הטחנות‪ .‬בראשו‬
‫מי הביוב מהמפעלים הסמוכים אליו‪.‬‬                           ‫תיו‪ .‬והוא ממשיך‪ :‬״נגוז? חלילה‪.‬‬             ‫עלה רעיון‪ :‬לפוצץ את המכשולים‬
‫בחלקו התחתון הריהו מעין ״לשון ים״‪,‬‬                        ‫‪------‬לא‪ .‬חלום נמל רמת‪-‬גן אינו חלום‬
‫שכן מי הים ממלאים אותו עד שבע‪-‬‬                                                                                         ‫העומדים בפני המפעל!‬
                                                                                             ‫שווא‪.‬״‬
                                   ‫טחנות‪.‬‬                                                                  ‫המחתרת תפוצץ‬
‫חלומו של קריניצי להשיט ספינות של‬                          ‫ואמנם‪ ,‬לאחר הקמת המדינה הועלו‬
‫ממש בירקון ולנמל ברמת‪-‬גן לא התמ­‬                          ‫מספר הצעות להרחבת הירקון‬                   ‫כיצד עושים זאת באותה עת‪ ,‬ימי‬
‫מש‪ .‬אבל אם הוא קינא אז בערים‬                                                                         ‫ה״מאבק״ נגד הבריטים? לקריניצי לא‬
‫השכנות ‪ -‬תל‪-‬אביב ויפו ‪ -‬אין כיום‬                                                                     ‫היו קשיים‪ :‬הוא פנה לידידו ישראל‬
‫מקום לקנאה כזו‪ :‬גם בשתי ערים אלו‬                                                                     ‫שייב )היום אלדד(‪ ,‬שהיה בימים ההם‬
‫נסגרו הנמלים‪ ,‬וזה של יפו הרי היה אחד‬                                                                 ‫אחד מראשי מחתרת לח״י‪ ,‬וביקש ממנו‬
                                                                                                     ‫שאנשי הארגון יפוצצו את הסכר‬
                        ‫העתיקים בעולם‪.‬‬                                                               ‫ו״יןשרו״ את הירקון‪ .‬שייב הפנה אל‬
                                                                                                     ‫קריניצי את יעקב בנאי )״מזל״(‪ ,‬קצין‬
    ‫■יעקב חאגיז פוגש‬                                                                                 ‫המבצעים של לח״י‪ ,‬כדי שישמע ממנו‬

    ‫גחאומי־סיאם באיטליה‬                                                                                            ‫פרטים על המבצע הנדרש‪.‬‬
                                                                                                     ‫מה שקרה לאחר‪-‬מכן אינו ברור עד‬
    ‫שמתא ]רש״י‪ :‬עמוד וצא בגלות או קבל‬                     ‫דבי יעקב חאגה היה מגדולי הרבנים‬            ‫היום‪ .‬בספר זכרונותיו‪ ,‬״בכוח המע­‬
          ‫עליך שמתא ‪ -‬חרם — שחייכת בי[‪.‬‬                   ‫בירושלים במאה ה־‪ 7‬ו ‪ .‬בצעירותו שהה‬         ‫שה״‪ ,‬כתב קריניצי‪ :‬״באתי בקשרים‬
                                                          ‫באיטליה‪ ,‬ואחר־כך עלה לירושלים ויסד‬         ‫עם מרכז לח״י והצעתי להם שיפוצצו‬
    ‫״אדהכי‪ ,‬אתא ההוא גברא אמר להם‪:‬‬                        ‫שם ישיבה‪ .‬הוא יצא בשליחות העיר‬             ‫את סלעי המחסום של שבע טחנות‪ ,‬וכך‬
    ‫איתיליד ינוקא דאית ליה תדי רישי‪] ...‬בין‬               ‫לאירופה‪ ,‬וחיבר ספרים רבים‪ ,‬ביניהם ספר‬      ‫יפנו דרך לירקון‪ .‬הובטח לי לבצע את‬
    ‫כה וכה‪ ,‬בא איש אחד ואמר‪ :‬נולד לי‬                      ‫שאלות־ותשובות בשם ״הלכות קטנות״‪,‬‬           ‫הפעולה‪ .‬אולם ההבטחה לא קוימה‪ .‬כפי‬
                                                          ‫המתייחד בקיצורו‪ .‬בין השאר הוא מתאר‬         ‫שהוסבר לי‪ ,‬מחוסר חומר‪-‬נפץ שדרוש‬
                       ‫תינוק שיש לו שני ראשים[‪.‬‬                                                      ‫היה בכמות רבה מאוד‪ ,‬ואותה שעה היה‬
    ‫״תוספות״‪ ,‬פרשני הגמרא‪ ,‬מוסיפים שם‬                                     ‫תאומי־סיאם‪ ,‬שראה בנעוריו‪:‬‬  ‫לח״י מעביר את כל התוצרת של חומר‬
    ‫סיפור מהמדרש‪ :‬אשמדאי הוציא מתחת‬                       ‫״זכורני שראיתי במדינות איטלייא גוי‬
    ‫קרקע אדם אחד שיש לו שני ראשים‪,‬‬                        ‫אחד כבן כ״ה שנים שנולד דבוק עם‬                           ‫הנפץ לאנשיו בירושלים״‪.‬‬
    ‫ונשא אשה והוליד בנים כיוצא בו ]דומים‬                  ‫תאומו עד הטבור‪ ,‬חזה כנגד חזה‪ ,‬וראש‬         ‫ליעקב בנאי גרסה שונה‪ .‬הוא מגלה‪,‬‬
    ‫לו[ בשני ראשים וכיוצא באשתו‪ ,‬בראש‬                     ‫קטן מוטה לצד אחד ורגליו תלויות‬             ‫בפעם הראשונה לאחר למעלה משלושים‬
    ‫אחד‪ ,‬וכשבאו לחלוק בנכסי אביהם‪ ,‬מי‬                     ‫ומגיעות עד ארכובותיו שלגדול‪ ,‬ולא היה‬       ‫שנה‪ ,‬כי לח״י לא רצה ״לפוצץ את‬
    ‫שיש לו שני ראשים ביקש שני חלקים‪.‬‬                      ‫בו הדגשה כלל‪ ,‬אלא כאבר שנתבטל‬              ‫הירקון״ כלל ועיקר‪ .‬הוא נזכר שאכן‬
    ‫ובאו לדין לפני שלמה המלך‪ .‬הרתיח‬                        ‫חושו ונתקיים כך כמה שנים עם תאומו״‪.‬‬       ‫הלך להיפגש עם אכרהם קריניצי‪ ,‬ושמע‬
    ‫שלמה מים ושפך על אחד הראשים‪,‬‬                          ‫אגב‪ ,‬עניין תאומי־סיאם נדון גם בתלמוד‪.‬‬      ‫ממנו על התכנית‪ .‬לאחר מכן נועצו‬
    ‫ומחמת צער הרותחים צעק האיש בשני‬                       ‫במסכת מנחות עמוד ל״ז מסופר‪ :‬״בעא‬           ‫אנשי מטה לח״י ביניהם‪ ,‬והגיעו למסק­‬
    ‫הראשים‪ .‬אמר שלמה‪ :‬משמע דתולדה‬                         ‫מיניה ]שאל[ פלימו מרבי‪ :‬מי שיש לו שני‬      ‫נה כי אין זה מתפקידם לסייע בבניין‬
    ‫אחת לשני הראשים ואין נידון אלא כראש‬
                                                                     ‫ראשים באיזה מהן מניח תפילין?‬
                                                    ‫אחד‪.‬‬  ‫״אמד לו‪ :‬אי קום גלי או קבל עליו‬
    ‫י‪ .‬א חי‬

‫‪23‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26