Page 18 - etmol 21
P. 18

‫לתלמידיו‪ ,‬כשבמרכזו ״עלילה״ הקרובה‬        ‫ממינים שונים‪ .‬הוסיפו לכל מין עוד‬            ‫אותיות בקופסאות קרטון‬
‫לחייהם‪ .‬הלמידה התבססה ברוב‬               ‫עצם‪ .‬ציירו שלושה עצמים והוסיפו עוד‬
‫המקרים על סדר מקובל‪ :‬חוויה‪ ,‬שיחה‪,‬‬        ‫עצם‪ .‬קראו את המצויר‪ .‬ספירה ריתמית‬         ‫בראשית הקיץ של שנת תרע׳׳ה ריכז‬
‫ציור או כיור ולבסוף כתיבת סיפור על‬       ‫עד ‪ ,4‬ארבע דפיקות‪ 4 ,‬ספיקות יד‪4 ,‬‬         ‫אידלסון קבוצת ילדים מן הגן שהגיעו‬
                                         ‫צעדים‪ .‬ציורים קבוצתיים מהחיים‪4 :‬‬          ‫לגיל שש־שבע והחל להכינם לקריאה‪,‬‬
                         ‫אודות המתרחש‪.‬‬   ‫רגלי שולחן‪ 4 ,‬אופני העגלה‪ 4 ,‬רגלי‬         ‫כתיבה וחשבון‪ .‬המטרה היתה להקנות‬
‫אידלסון מתאר נושא שהתגלגל‬                ‫החיות‪ .‬השוואת המספרים לשאר‬                ‫יסודות אלו בדרך של עבודה עצמית‪ .‬כל‬
‫מהמפגש עם מכת הארבה שפגעה בארץ‬           ‫המספרים‪ .‬השתמשו במספר ‪ :4‬ארבעה‬            ‫ספר קריאה לא הוכנס לכיתה‪ .‬על לוח‬
                                         ‫ילדים אוכלים עם‪ ...‬כפות‪ ,‬מזלגות‪,‬‬          ‫קרטון הדביק המורה ‪ 16‬קופסאות‬
     ‫בראשית מלחמת העולם הראשונה‪:‬‬         ‫סכינים‪ 4 .‬ילדים יושבים בספסל‪,‬‬             ‫גפרורים שאותן אספו הילדים‪ .‬כל‬
‫״הארבה שהחריב במושבה ובחווה‬              ‫שלושה יצאו‪ ,‬שניים שבו וכו׳‪ .‬קונים‬         ‫קופסה חולקה לשניים‪ ,‬ובכל חלק הושמו‬
‫כרמים של שקדים נתן לנו חומר‬              ‫ומוכרים בחנות‪ ,‬מסדרים חנות‪ ,‬רותמים‬        ‫עשר אותיות עבריות מהאל״ף־בי׳׳ת‪.‬‬
‫לשיחות רבות‪ .‬בשעת המלחמה בארבה‬           ‫סוסים לעגלות ועוד‪ .‬באופן כזה עבדו‬         ‫בקופסה אחת הושמו הנקודות‪ .‬כל ילד‬
‫ביקרנו את השקדים לעזור במלחמה‪.‬‬                                                     ‫קיבל קופסה של אל״ף־בי״י ת‪ ,‬ובה‬
‫המלחמות האלה עוררו אצל התלמידים‬              ‫התלמידים בכל מספר ומספר עד ‪.10‬‬        ‫השתמש כאשר רצה לכתוב דבר מה‬
‫הרבה שאלות‪ ,‬והם לא מנעו את עצמם‬                                                    ‫בדרך של סידור אותיות למילים‪ .‬בנוסף‬
‫מלחוות דעות ולתת פתרונות לשאלות‪.‬‬                           ‫המורה דוד אידלסון‬       ‫לאלו הכין אידלסון גם אותיות מנייר‬
                                                                                   ‫זכוכית‪ .‬כאשר עייפו חושי הראייה‬
    ‫השיחה הלכה והתרכזה יותר ויותר‪.‬‬       ‫מושג אחר שאותו ביקש אידלסון‬               ‫והשמיעה של הילדים‪ ,‬היו נוהגים‬
‫סוף סוף נתברר לי הנושא הכללי‪,‬‬            ‫להקנות בדרך זו היה‪ :‬״בכמה יותר‬            ‫לעצום את עיניהם‪ ,‬למשש אותיות אלה‪,‬‬
‫והוא השקד‪ .‬דיברו על חלקי הפרי‪ ,‬ה­‬        ‫ובכמה פחות״‪ .‬הדבר נעשה באופן‬              ‫לבחור ביניהן ולסדרם על השולחן‬
‫מינים‪ :‬מר־מתוק‪ ,‬עגול־מוארך‪ .‬נתבררו‬       ‫מוחשי על־ידי השוואת אורכם של‬
‫מושגים דומים‪ .‬לא שכחו כמובן את‬           ‫ניירות מרובעים‪ ,‬ציור עצמים שונים‪,‬‬                                    ‫כמילים שונות‪.‬‬
‫התועלת שבנטיעת העץ וההיזק הרב‬            ‫תוך שילוב התרחשויות שבציור עם‬             ‫לימוד הקריאה והכתיבה החל ממילים‬
‫שהארבה מביא‪ .‬הגיעו לשאלת קטיפת‬           ‫מאורעות החיים‪ :‬הרוח הפילה ‪8‬‬               ‫בודדות‪ .‬במשך כשבועיים עברו‬
‫הפירות‪ .‬אחרי שביררו אופן קטיפת‬           ‫לימונים •מעץ‪ .‬כמה נשארו? ועוד‪.‬‬            ‫למשפטים קצרים‪ .‬ביטוי קולי ברור של‬
‫הפירות בכלל והשקד בפרט‪ ,‬עניין אותם‬       ‫אחר־כך סיפר המורה סיפור מן החיים‬          ‫כל מילה ומילה לפי הברותיה סייע‬
‫איך קוטפים את הפירות בשעה שהעץ‬           ‫אשר התרחש ליד תחנת הרכבת )לא‬              ‫לתלמידים להימנע מהחסרת אותיות‪.‬‬
‫גבוה יותר מדי‪ .‬מצאנו את הסולם‪ ,‬גם‬        ‫הרחק מהרטוב היתה תחנת דיר־אבן ‪-‬‬           ‫מתוך הכרה כי קשה לילד בשנת‬
                                         ‫בית־שמש כיום ‪ -‬על מסילת הברזל‬             ‫הלימודים הראשונה לתפוס שני סוגים‬
     ‫מקל ארוך שבו נעזרים בעבודה זו‪.‬‬      ‫לירושלים(‪ .‬לבסוף ציירו הילדים את‬          ‫של אותיות בבת אחדת ‪ -‬של דפוס ושל‬
‫״ציירו מייד עצים רבים‪ ,‬סלים מלאי‬         ‫המסופר‪ ,‬כתבו את הסיפור ואת תרגילי‬         ‫כתב ‪ -‬בחר אידלסון בשיטה שרווחה‬
‫שקדים‪ ,‬סולם נשען בעץ‪ ,‬ילד מטפס על‬        ‫החשבון‪ .‬כך קישר אידלסון את העבודה‬         ‫בגרמניה‪ ,‬שלפיה יש למצוא את השווה‬
‫העץ בלי סולם‪ .‬עשו גם תרגילים‬             ‫עם הקריאה‪ ,‬הסיפור‪ ,‬הכתיבה והחשבון‬         ‫'בין אותיות הכתב והדפוס‪ ,‬כדי שניתן‬
‫הגיוניים והדרגיים כמו‪ :‬האיכר יוצא‬        ‫גם יחד‪ .‬הילדים חופשיים היו להשתמש‬         ‫יהיה לרכוש בקלות את שני הסוגים‪.‬‬
‫לכרם ולוקח אתו סולם וסלים‪ ,‬גם‬            ‫בשיעורי החשבון באצבעותיהם‪,‬‬                ‫תוך עבודה משותפת עם הילדים מצא‪,‬‬
‫פועלים הולכים אתו‪ ,‬הוא מעמיד סולם‬        ‫בגפרורים ועוד‪ .‬גם לוח חיבור וחיסור‬        ‫כי פרט לאותיות בודדות ‪ -‬דומות‬
‫לעץ‪ ,‬עולה וקוטף שקדים‪ ,‬הפועלים‬                                                     ‫האותיות בדפוס ובכתב זו לזו‪ .‬את‬
‫שמים שקדים בסלים‪ ,‬את הסלים מביאים‬                              ‫הכינו על גבי נייר‪.‬‬  ‫אותיות הדפוס רכשו הילדים תוך‬
‫לעגלה ושמים אותם בתוכה‪ .‬מובילים‬                                                    ‫חודשיים‪ ,‬ולפי הערכתו היה עליהם‬
‫אותם הביתה וכו׳ וכו׳‪ .‬ציירו בקשר עם‬           ‫מכת הארבה כנושא‬                      ‫לרכוש את אותיות הכתב תוך שעתיים‬
‫זה עגלה וסוס מושך אותה‪ .‬ילד מוביל‬
‫עגלה קטנה‪ .‬כתבו על האל״ף־בי״ת‬            ‫נקודת־מוצא ללימוד שימשה בכל‬                                        ‫או שלוש שעות‪.‬‬
‫את המילים עגלה‪ ,‬שקד‪ ,‬מקל‪ ,‬סולם‪,‬‬          ‫מקרה חוויית התנסות משותפת‪ .‬כך‬
‫שוט‪ ,‬סום‪ ,‬ילד‪ .‬חיברו משפטים כמו‪:‬‬         ‫שימשו הסיור או הטיול מחוץ לכתלי‬               ‫חשבון ״כמו בחיים״‬
‫ילד מוביל עגלה‪ ,‬הסוס מושך את‬             ‫בית־הספר את הלימודים‪ .‬אמצעי נוסף‬
                                         ‫היה הסיפור שאותו נהג המורה לספר‬           ‫השיחה היתה מרכזו של כל שיעור‬
        ‫העגלה‪ ,‬ילד מטפס על עץ וכו״׳‪.‬‬                                               ‫בכיתה‪ ,‬וסביבה התרכזו שאר הנושאים‬
                                                                                   ‫‪ -‬כולל חשבון‪ .‬אידלסון קבע‪ ,‬כי חשבון‬
     ‫הציפור על החלון‬                                                               ‫אינו קיים כמקצוע לימודים למתחילים‪:‬‬
                                                                                   ‫החשבון הוא חלק משיטת ההוראה‬
‫אידלסון היה מספר לילדים סיפור‬                                                      ‫המאוחדת‪ ,‬שהיא חשובה ביותר בגיל‬
‫שהותאם על פי רוב לעונת השנה‬                                                        ‫הרך‪ .‬הוראת יסודות החשבון היתה‬
‫ולתנאי המקום‪ .‬כך למשל‪ ,‬״הציפור על‬                                                  ‫הדרגתית; בתחילה היו התלמידים‬
‫החלון״ ‪ -‬סיפור קצרצר על אודות‬                                                      ‫צריכים לפתח את המספר‪ ,‬אחר־כך‬
‫ציפור שביקשה מחסה בימי החורף‬                                                       ‫לחזור עליו ‪ -‬ולבסוף להשתמש בו‬
‫הקרים בביתם של ילדים ושהתה שם עד‬                                                   ‫בחיים‪ .‬הכל נעשה באופן אקטיבי‪.‬‬
‫לחודשי האביב‪ .‬לנושא זה הוקדשו‬
‫‪ 10-8‬שעות‪ ,‬אשר חלקן הגדול הוקדש‬                                                                 ‫למשל‪ ,‬כפי המצוטט ביומנו‪:‬‬
‫לבירורים שעלו ביוזמתם של הילדים‬                                                    ‫׳׳הרבה עצמים היו מונחים לפנינו‪.‬‬
‫ואשר היו קשורים למציאות היומיומית‬                                                  ‫הוצאנו מכל מין עצם אחד‪ .‬הילדים‬
                                                                                   ‫ציירו כל עצם ועצם במחברת‪ .‬הכל‬
                           ‫שאותה הכירו‪.‬‬                                            ‫נקרא בשמו‪ ,‬כמו‪ :‬שולחן אחד‪ ,‬עץ אחד‪,‬‬
‫בדרך דומה הגיעו אידלסון ותלמידיו‬
‫ללימוד משותף של סיפורי יוסף‬                                                                                     ‫ציפור אחת״‪.‬‬
‫מהתנ״ך‪ ,‬כאשר סיפר אחד התלמידים כי‬                                                  ‫דוגמה אחרת‪ :‬הניחו שלושה עצמים‬
‫אביו קנה סוס והוא נוסע בין הכפרים‬
‫הערביים כדי לאסוף חיטים ושעורים‬

                                                                                   ‫‪18‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23