Page 15 - etmol 21

‫השועל מבטיח לזאב אווזה אחרת תמורת זו שבפיו‪ .‬הזאב‬ ‫מופיע אדם בשם ״אברלן הידוע בן יעקב׳‪ /‬המכונה לעתים‬
‫שומע בקולו‪ .‬השועל אומר‪ ,‬כי האווזה מצויה בפי זאב אחר‪,‬‬ ‫גם ״אברלן השחור״)אולי על שם זקנו העבות שכבר הזכירו‬
‫ומעמיד מראה על ההר‪ .‬הזאב רואה עצמו במראה‪ ,‬חושב‬ ‫וולפגאנג(‪ .‬אברלן זה הוא אברהם בר יעקב‪ ,‬המשורר מן‬
‫שזהו זאב אחר שחטף את האווזה ‪ -‬ומתנפל על המראה‪,‬‬ ‫הכלא‪ ,‬שכן אברלן הוא כינוי לאברהם ‪ -‬והמחבר אף חתם‬
‫הנשברת לחתיכות רבות‪ .‬אז הוא רואה סביבו עשרות זאבים‬
‫פעם בשיריו בשם ״עברלן״‪.‬‬
‫במראות השבורות‪ ,‬ובורח‪.‬‬ ‫אנו יודעים עליו‪ ,‬כי הוא היה בין ששת ראשי הקהילה‬
‫משל שלישי הוא על האיל הצדיק והחמורים הרשעים‪.‬‬ ‫ברגנסבורג‪ .‬משפחתו באה מהעיירה וירדא‪ ,‬שבה כיהן אביו‬
‫סיפור אחר הוא ויכוח בין הפרעוש והכינה‪ .‬הפרעושים‬ ‫יעקב בתפקיד ציבורי ואולי היה רב הקהילה‪ .‬לאחר מותו‬
‫שוכנים על הארץ והכינים בשיער גוף האדם‪ .‬הפרעושים‬ ‫עברה המשפחה לעיר רגנסבורג בראשות האלמנה״האם‬
‫רוצים לעלות גם הם לראש האדם וליהנות מטובו‪ ,‬והכינים‬ ‫בליין‪ .‬בעת שאברליין״אברהם ישב בכלא‪ ,‬העלילו על אמו‬
‫כי חיללה את ״לחם הקודש״ הנוצרי ‪ -‬והיא נכלאה ליותר‬
‫מתנגדות לכך ומגרשות את ה״פולשים״‪.‬‬
‫משישה חודשים‪.‬‬
‫משל אחר הוא על בלב המלך‪ ,‬שהיה לו כל טוב‪ ,‬אבל נפתה‬ ‫אברהם בר יעקב ישב בבית־הסוהר ארבע שנים וחצי‪,‬‬
‫לשועל ‪:‬‬ ‫והועלה ‪ 12‬פעם על גלגל העינויים‪ .‬בשיר הסיום של חיבורו‬
‫הוא מתאר את נסיבות המאסר ואת עינוייו‪ ,‬וכותב בין‬
‫״ארי ישב על כיסא ‪ /‬היה לכל ראש מתנשא ‪ /‬וכתר‬ ‫השאר; ״בראשון של מצות ומרורים ‪ /‬וצר בא ומצאוני‬
‫מלכות בראשו ‪ /‬ושגל עומדת לימינו‪ ,‬נפשו ‪ /‬קשורה בנפשה‬ ‫סומרים‪ ...‬עלילה מצאו אין לי ריווח ‪ /‬בממזר שותק‪ ,‬חלל‬
‫‪ /‬וילך לפניו כלב נאה ‪ /‬קטן ונמוך נחמד למראה ‪ /‬והיה‬ ‫צווח ‪ /‬ואמרו‪ ,‬ילדיהם חפצנו‪ ...‬שמע קולי וחבריי בעיים!‬
‫מלומד בכל דבר ‪ /‬פי המלך לא עובר ‪ /‬וכל שרי המלך ‪/‬‬ ‫גלה שקר עלי צר פרש ‪ /‬בכבלי ברזל רגלי צרת ‪ /‬בחור‬
‫עשיר והלך ‪ /‬היו לומדים הכלב תחבולות ‪ /‬עולה במעלות ‪/‬‬ ‫שכבתי‪ ...‬בחג השבועות עצרת ‪ /‬ועבר חג זה על גלגלה‪...‬‬
‫ומלומד בקריצות ורמיזות ‪ /‬כל מיני עזות ‪ /‬ואם המלך ביקש‬ ‫וחולים אנו אצל הצינה‪ ...‬אצפה החורף‪ ,‬קץ נפלא ‪ /‬והנה‬
‫לשחקו ‪ /‬קפץ לתוך חיקו ‪ /‬והיה המלך מחבק ומנשק ‪ /‬כי בו‬ ‫הסתיו עבר כולה‪ ...‬ועוד חורף ועוד קיץ קורא‪ ,‬מכלה גופי‬
‫נפשו חשק ‪ /‬וגם זה דרכו של כלב מלך ‪ /‬אם אחד מן‬ ‫כחש צורה ‪ /‬מהולל רחמן על רחמנים ‪ /‬נטה ידך לפדות‬
‫הסריסים הלך ‪ /‬לחדר אשר מזון המלך מונחים ‪ /‬היה צועק‬
‫ונשמע קולו לרוחים ‪ /‬ורץ אחריו לראות מעבדיו ‪ /‬לאמור‬ ‫אביונים״‪.‬‬
‫לבסוף שוחרר אברהם בר יעקב‪ ,‬אך לא בטרם ששילם קנס‬
‫למלך סודיו ‪ /‬והיה הכלב בעיני המלך חן יעל״‪.‬‬ ‫כבד ונשבע שבועת ״חיסול הריב״ בינו ובין השלטונות‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬יום אחד פוגש בכלב שועל ערום‪ ,‬ומפתה אותו‬ ‫למרות יסורי המאסר כתב משלים ושירים‪ .‬נראה שהמשלים‬
‫לעשות יד אחת כדי לשדוד את אוצר המזון ומבטיח לו‪:‬‬ ‫היו משלי־עם שהלכו בעל־פה ואפשר שהיו מזומרים בכעין‬
‫״אתה תהא אדוני‪ ,‬ואני עבדך״‪ .‬הכלב מתפתה ופותח לפניו‬ ‫מנגינה‪ ,‬בשפת אשכנז ‪ -‬ואברהם בר יעקב תירגמם‬
‫את מחסן המזון והשועל מוציא משם מן המיטב ואוכל‪ .‬הם‬ ‫בחרוזים‪ .‬חרוזיו וכן מבטאו מלמדים גם על ההגייה‬
‫עוזבים את הארמון‪ ,‬ובלכתם בדרך פוגשים זאב ובפיו חתיכת‬ ‫ה״אשכנזית״ שבפיו‪ .‬לדעת חוקרי לשון נתפתחה הגייה זו‬
‫בשר‪ .‬השועל מציע לזאב לאכול את הכלב ידידו החדש‬
‫תמורת הבשר‪ .‬דבריו האחרונים של הכלב‪ :‬״ראה ושמע‬ ‫במאות הי ״ ד‪ -‬ט ״ו‪.‬‬
‫ושמור חיות ואל תשמע להרוכלים‪ ,‬תהא זנב לאריות ולא‬ ‫אין במשלים רמז למאסר‪ .‬אם הראשון מספר על העכבר‬
‫שהערים על עטלף‪ ,‬המשל השני מתאר כיצד גזל שועל‬
‫ראש לשועלים״‪.‬‬
‫אלה משלי אברהם בר יעקב מרגנסבורג‪ ,‬אשר כתבם‬ ‫אווזות מפי זאב ‪ -‬והוא מתחיל ומספר כך‪:‬‬
‫בבית־הסוהר כדי להשכיח צרותיו‪ .‬אפשר שראה עצמו‬
‫הזאב‪ ,‬האומה והשועל‬
‫כאותן חיות עלובות‪ ,‬שנהפך עליהן גורלן ואיבדו עולמן‪...‬‬
‫״אווזות ישבו אחר הגדר ‪ /‬ובא זאב ונשא אחת מן העדר ‪/‬‬
‫לעיון נוסף‪ :‬מ שלי חיות מחורזים ‪-‬‬ ‫וילך לאכול אותה בין שני הרים ‪ /‬שלא ישמעו אחרים ‪/‬‬
‫צ‪ .‬מל אכי‪ ,‬ב ״ שי להימן״‪ ,‬ספר‬ ‫וכאשר לאכול ישב ‪ /‬והשועל ערום לכתו קשב ‪ /‬וילך אחריו‬

‫היובל להברמן‪.‬‬ ‫להערימו‪...‬״‬

‫‪15‬‬