Page 10 - etmol 21
P. 10
קה נמלטו מפני הצבאות הקיסריים הרובע היהודי בומיציאה
וביקשו מקלט בעיר הבירה )בשנת
.(1509בוויניציאה נתקבלו פליטים אלה בראשית המאה הי״ח אולי בין השנים ונשלחו לארץ־ישראל -לאחר ניכוי
באי־רצון מצד רוב התנשבים והשלטו
נות ,שלבסוף החליטו)בשנת (1516כי ת ס״ו -ת״ ע ) ,(1710-1706נשתנו ההוצאות 6,365 -ליטרין ו־ 10סולידי.
יותר להם להישאר בעיר -אך בתנאי
שישתכנו כולם יחד ברובע קטן ומבודד סדרי הפעולה למען ארץ־ישראל בקרב אפשר שלא נרשמה פעם אחת העברה
בפאתי העיר ,שהיה מכונה בפי הבריות
יהודי ויניציאה .הפרנסים חדלו לעסוק של 514ליטרין בקירוב.
״גיטו חד ש״)גיטו נדבו(.
יהודים אלה היו ברובם מיוצאי באיסוף תרומות ,ומשרת ה״גזבר הכל סכומי ההכנסות וההוצאות מרשימים
אשכנז ,בני הדור הראשון או השני
למהגרים מגרמניה ,ומיעוטם לועזים, לי״ נעלמה לחלוטין .קהילת ויניציאה למדי ,במיוחד כשמדובר רק בחלק
מערי איטליה התיכונה והדרומית .אולם
שלטונות ויניציאה ובני העיר לא דיקד־ ירדה,בשנים אלה מנכסיה ,ופסקה מלה מקהילת ויניציאה ובבית כנסת אחד ,של
קו בהבדלי מוצא אלה .בעיניהם היו כל
התושבים של ״הגיטו החדש״ בני חבו יות מרכז לאיסוף תרומות .לגביית האשכנזים .מן הרישומים שבפנקס זה אי
רה אחת שהרי כולם באו לעיר בזמן
אחד ולכולם הוענק מעמד משפטי אחד. הסכומים שיחידים בקהילה תרמו כפעם אפשר ללמוד אלא מעט מאוד על היישו
נבדלים מהם היו היהודים מארצות
המזרח )הלוואנטינים( ,שהגיעו לעיר בפעם למצוות קיום ישוב הארץ -בים היהודיים בארץ־ישראל .בהעברות
בזמנים שונים .הללו אולצו לעקור לרו
בע סגור ומיוחד ,שכונה ״גיטו ישן״ הספיקה מעתה פעולתו הצנועה של הראשונות עדיין נאמר ,כי התרומות
)גטו וקיו( ,רק בשנת .1541כעבור
שנים',מ שרבו בעיר יהודים אנוסים מיועדות ״לארץ־ישראל ,היינו לירוש ״גבאי ארץ־ישראל״.
מספרד ומפורטוגל -נאלצו גם הם
להשתכן ברובע משלהם ,שנתכנה לים ולצפת״ .לאחר מכן הסתפקו הפרנ ״גבאי ארץ־ישראל״ נתמנה מדי שנה
״הגיטו החדש ביותר״ )גיטו נוביסימו(. סים בקביעה הסתמית ,שהמעות יישלו־ בשנה ושימש שנים־עשר חודש .משנת
חו ״לעניי ארץ־ישראל״ .שינוי כלשהו
שלושת הרבעים היו סמוכים זה לזה. ת״ע ) (1710הוא נושא המשרה היחיד
כך נעשה במרוצת השנים היישוב חל משנת תצ״ג ) ,(1732כאשר התרו שפעולתיו נרשמו בפנקס .הרישום
היהודי בוויניציאה מיוסד על שלושה מות נמסרו לידי השלוחים מן הארץ, האחרון של הסכומים שגבה ״גבאי
״לאומים״ -אשכנזים ,מזרחיים־ ומאז נתפרסמו -אם־כי לא תמיד -שם
לוואנטינים ופורטוגזים -שכל אחד גר ארץ־ישראל״ המופיע בפנקס הוא מיום השלוח ושם הישוב שלו נידבו את
בגיטו משלו ,לכל אחד היה מעמד משפ 11בדצמבר .1788
טי משלו ,בתי כנסת והנהגה עצמית. המעות.
ולכולם יחד היו מוסדות ייצוג משותפים.
לעומת זאת נכללו היהודים הלועזים שלושה לאומים 7014ליטרין ב־ 50שנה
כלפי־חוץ במסגרת הלאום האשכנזי ,ו
אילו כלפי פנים היו קהל נפרד ועצמאי אלו היו התרומות של בית־כנסת
לכל דבר :ופעילותם של אנשי ״ק״ק
איטליאני״ למען ארץ־ישראל נעשתה בתקופה שבין השנים ת״ ב -תנ״ ה ״עשיר״ בוויניציאה -בבית־הכנסת
בנפרד מהפעילות של ״ק״ק אשכנזים״
) (1695-1642נרשמו בפנקס בקביעות של האשכנזים .אולם מצויים בידינו
שעליה סיפרנו למעלה.
הסכומים שהוכנסו לתיבה והסכומים פנקסים נוספים ,ובהם עדות מה נתנו
פעולות ק״ק איטליאני
שהוצאו ממנה כדי לשלחם לארץ־ העניים...
קהילת האשכנזים אספה כספים למען
כלל היישוב האשכנזי שבארץ־ישראל, ישראל .אמנם אין ודאות שכל הסכומים בית־כנסת הלועזים )כך נתכנו היהו
ואילו ״ק״ק איטליאני״ אספו בעיקר
למען קהילת יוצאי איטליה אשר בצפת. נרשמו; ואף על־פי־כן דומה ,כי נשתמר דים שהגיעו לצפון איטליה מאיטליה
אולם במחצית השנייה של המאה הי״ז
הצטמצם מספר בני העדה איטליאנית מקור נדיר המאפשר לסכם את תנועת התיכונית והדרומית( שבוויניציאה ,או
בארץ ,והם התרכזו בעיקר בירושלים;
ואז העבירו גם בני ק״ק איטליאני את הכספים ב״תיבת ארץ־ישראל״ במשך כפי שנתכנה ק״ק ]קהילה קדושה[
תרומתיהם שאספו בנפרד דרך ״הגזבר
איטליאני יצ״ו ]ישמרם צורם ויחיים[ למעלה מחמישים שנה.
הכללי״ בוויניציאה.
פנקסי חשבונות והחלטות של ״ק״ק מסתבר שבחמישים־ושלוש שנים אלו היה הקטן והעני שבין קהלי הגיטו.
איטליאני״ היו לפנים חלק מגנזך בית־
נאספו בבית הכנסת של האשכנזים ראשיתו בימי מלחמת ברית קאמברי,
הכנסת ,ששוב אינו קיים ,והם שמורים
עתה באוספים שונים ומשתרעים על פני בוויניציאה 7,014ליטרין ו־ 14סולידי ,כאשר יהודים מערי־שדה של הרפובלי
10
