Page 6 - etmol 21
P. 6
כדי להאיר את הבעיה באור מלא ,ניתן הצהרת בלפור
לקבוע שגורם מדיני פעל כאן פעולה תורכית
מכרעת. .בין הגורמים
ר׳ שלום אלשיך מספר בזכרונותיו ; /לעליית תינלן?
לתומו ,כי בשנת תרמ׳׳א ) (1881״הודי
עו שרי ממשלת תוגרמה במודעה עוד לפני העליה הראשונה ,בשנת ו 88ו ,החלו
שהדביקו מחוץ לארמון ,כי רו׳׳מ רשי״ל להגיע לארץ ראשוני העולים מתימן; איגרת
הי׳׳ו ]רום מעלת רוטשליד -רשי׳׳ל- , לחברת ״כל ישראל חברים״; מסע התלאות
סירוס השם רוטשליד בפי יהודי תימן -
השם ישמרו וינצרו[ קנה הרבה מקומות בים סוף
בארץ־ישראל ,וכי הרשות נתונה מאת
המלך ליהודים אשר בכל תפוצות העולם מאת יהודה רצהבי
לבוא להתיישב בארצם ארץ־ישראל״. עליית תרמ׳׳ב מהווה מפנה היסטורי וזיכרון מצוין -חסרונה הוא בכך
בתולדותיהם של יוצאי״תימן .היתה זו שנכתבה באיחור ,כותבה לא היה בן
שני גורמים העלייה ההמונית הראשונה שלהם אותה עלייה ,וחלק מן הדברים נאמרו
יוצא איפוא שפעלו שני גורמים :מתן לארץ־ישראל .לזכותה יש לזקוף פריצת מפי השמועה.
רשות עלייה מצד השלטונות ורכישת שערים וסלילת־נתיבות לעליות שבאו מה היו מניעי עליית תרמ׳׳ב? תאמר
קרקעות למתיישבים .והנה ,לגבי אחריה .מכוחה זרמו ללא הפוגה שיירות ״חיבת ציון״ -והרי אהבת הארץ לא
רוטשליד והקרקעות נמצאו סימוכין עולים מתימן ,והן שהכשירו את הקרקע זזה מלבם של גולי־תימן כל הימים?
לדברי אלשיך ממקורות אחרים .החוקר לחיסולה של גלות־תימן בקום המדינה .תאמר גזירות ורדיפות -וכי מתי נחו
אברהם יערי מצא אסמכתא כזאת בכת ידיעותינו על עליית תרמ׳׳ב ) (1882בני־תימן מעול הגלות הכבד? זאת ועוד:
ביו של המזרחן הגרמני זיגפריד לנגר, ועל מניעיה לוטות בערפל ,מאחר שלא כלום היו המניעים פנימיים טהורים ,או
שנסע לתימן בשנת 1882ונרצח בה נשתמרו עליה רישומים בכתובים .שמא נלוו אליהם גם מניעים פוליטיים
בראשית הקיץ של אותה שנה .הוא הראשון שהעלה על הכתב דברי זכרו־ חיצוניים? האם מקרה הוא שבעת ובעו
מספר על שמועה שנפוצה בתימן זמן מה נות היה ר׳ שלום אלשיך ,רבה של נה אחת פוקדים את הארץ יהודים מצפון
לפני כן ,כי רוטשליד ,שמקום מושבו הקהילה בירושלים .הוא עצמו עלה ומדרום גם יחד )עולי ביל״ו מכאן
בירושלים ,קנה שם קרקע לעבודת לירושלים בשנת תרנ״א ) ,(1891ואת ועולי־תימן מכאן(? נראים הדברים שלא
האדמה ,והוא מוסר אותה חינם לעולים דבריו כתב בשנת תרס״ח ) .(1908גורם אחד פעל פעולתו ,אלא כמה גור
הבאים מתימן .על סמך השמועה קמו אם־כי אין להטיל ספק בנאמנות הרשי מים נצטרפו יחדיו למסכת אחת והפכו
כמאה משפחות מהעיר צנעא ושמו מה -הכותב היה בשנת המאורע כבן את חזון העלייה למציאות מוחשית.
עשרים ,והוא מתגלה כבעל עין חדה ואם־כי החומר המועט שבידינו אין בו
פעמיהם ירושלימה.
לגורם השני ,מתן רשות רשמית לעל
ייה לארץ־ישראל ,לא נדרשו עד כה
בכובד ראש -וראו בו יותר מהרהורי
לבם של העולים מאשר עובדה של
ממש .והנה ,לעדות אלשיך נמצא אישור
מתוך איגרת שנכתבה בידי העולים
עצמם ושנשתמרה בגנזי חברת ״כל
ישראל חברים״ )כי׳׳ח( בפאריז .חברה
זו ,שנוסדה בשנת תר״ך ) ,(1860סייעה
הרבה ליהודי תימן והם ראו בה גואל
ומושיע ופנו אליה כל אימת שפקדה
אותם צרה.
רשיון רשמי לעלייה
העולים מספרים ,כי רשיון העלייה
ניתן בניסן תרמ׳׳א ) .(1881בעלי האי
גרת מדגישים את יחסם החיובי של
השלטונות התורכיים לשיבת היהודים
לארצם כמובטח להם בכתבי הקודש,
ומודיעים :
״דעו לכם החברים השלמים חברת
ישראל חברים ,שבחודש ניסן יצא
לאחיכם בני ישראל רשות מהמלכות
והובלה אל אומות העולם אשר בעיר
צנעא קאימה קאים ]נציב מחוז[ שכל
ישראל אשר יושבים בערי־תימן כולם
יובלו מהרה אל עיר הקדש ירושלים.
ותלה השר קאימא קאם זו הרשות בפתח
ביתו ובכל המקומות אשר שם יהודים.
ובחיפזון בשמעם דברים אלה עמדו
ומכרו השוה מאה דינרים בחמישה דינ־
