Page 5 - etmol 21

‫לבטלה‪ ,‬ואינה סג^ה בחוריה למרחקים‪ ,‬אלא אבות ובנים‬ ‫העשור השלישי בארץ בתנאים קשים‪ ,‬בלא ספרות‬
‫עוסקים ועושים יחדיו‪ ,‬ופרדסיהם פושטים והולכים ממזרח‬ ‫הרואית״‪.‬‬
‫עד גדות הירקון וממערב עד גבעות הכורכר‪ ,‬וצמיחה וגידול‬
‫גיבורה של פתח־תקוה‬
‫וירק אילנות וזהב פירות מקיפים את המקום מכל צדדיו״‪.‬‬
‫״‪ ...‬ואף־על־פי שנוהגים כאן מנהגות של עיירות בגולה‪,‬‬ ‫אבל פתח״תקוה אינה רק זירת סכסוכים ומאבקים‪ ,‬אלא‬
‫או של כמה וכמה עיירות בכמה וכמה גולות‪ ,‬ותרבותם‬ ‫נולדים בה גם גיבורים‪ .‬הכמיהה לגיבור עברי אמיתי ‪-‬‬
‫תערובת משונה של בודאפשט ומאה־שערים‪ ,‬הריהם בני‬ ‫בן־הארץ‪ ,‬יורשם של גיבורי־ישראל הקדומים ‪ -‬יצרה את‬
‫חורין ביותר ועומדים על שלהם יותר‪ ,‬ואינם מתגנים על‬ ‫הגיבור הישראלי בן פתח־תקוה‪ .‬המאבק המתמיד של אנשי‬
‫הבריות‪ .‬כי הפרוטה מצויה אצלם ואינם אוכלים משל‬ ‫פתח־תקוה עם שכניהם הערבים הוא הקרקע שעליו גדלו‬
‫הילדים בני פתח־תקוה‪ ,‬והמציאות של השבת מלחמה שערה‬
‫אחרים‪ ,‬אלא על פירות גניהם ופרדסיהם פרנסתם״‪.‬‬ ‫והגנה על הבית והרכוש ‪ -‬היתה לחם חוקם‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫יש לזכור‪ ,‬כי הספר נכתב ממרחק הזמנים‪ ,‬ואינו תגובה‬ ‫נולד גם הצורך לקיים יחסי שכנות טובה עם הערבים‪ ,‬ללמוד‬
‫בת התקופה ‪ -‬אם־כי נעשה בו מאמץ לשמור על אווירת‬ ‫מהם כל מה שעשוי לסייע לחקלאות ולהסתגל כמותם לנוף‬

‫אותם ימים‪.‬‬ ‫הארץ ולאקלימה‪.‬‬
‫על רקע כמיהה זו נוצרו סיפורים רבים המתארים‪,‬‬
‫יצחק קומר מחפש עגודה‬ ‫במפורש או בעקיפין‪ ,‬את גיבורה של פתח־תקוה אברהם‬
‫שפירא‪ ,‬כמי שבו באו לידי ביטוי שאיפות העם לגיבור‪.‬‬
‫אחד התיאורים המפורסמים של פתח־תקוה‪ ,‬במקום שבו‬ ‫ספרות שלמה נכתבה עליו ‪ -‬או שהוא משמש לה אב־טיפום‬
‫המלחמה על העבודה העברית היא החריפה ביותר‪ ,‬נמצא‬ ‫‪ -‬זכרונות‪ ,‬יומנים‪ ,‬אוטוביוגרפיה שלו עצמו וספרות ממש‪.‬‬
‫ברומן של עגנון ״תמול שלשום״‪ .‬גיבור הרומן‪ ,‬יצחק קומר‪,‬‬ ‫אחד הביטויים האלה הוא סיפורו של א‪ .‬קורנמן‪ ,‬שחתם‬
‫מגיע לארץ־ישראל והולך למושבה לחפש עבודה כפועל‪.‬‬ ‫כרמן‪ ,‬בשם ״ג׳ידה״‪ ,‬שנתפרסם ב״השילוח״ בשנת ‪.1908‬‬
‫הוא עובר מבית איכר אחד לחברו‪ ,‬ובכל מקום משיבים את‬ ‫הסיפור הוא תיאור ילדותו וצמיחתו של אברהם שפירא על‬
‫פניו ריקם ‪ -‬אם־כי מקבלים אותו באופן שונה בבתים‬ ‫רקע המושבה פתח־תקוה‪ .‬ילדותו עוברת עליו בקרב‬
‫השונים‪ :‬מי בסבר פנים יפות ומי בזעם‪ .‬המעמד כולו הוא‬ ‫הבדואים והוא נכבד בעיניהם ״אפילו יותר מאשר על‬
‫מביש ומשפיל‪ ,‬וקומר מרגיש עצמו כעני המחזר על הפתחים‬
‫לנדבה‪ .‬במיוחד מדאיב תיאור המושבה לעת ערב בשעה‬ ‫היהודים״‪.‬‬
‫שמאות ערבים חוזרים מעבודתם אצל היהודים‪ ,‬והיהודים‬ ‫סיפור אחר נכתב בידי יוסף לואידור )שנרצח יחד עם‬
‫ברנר במאי ‪ (1921‬־ ״יואש״‪ ,‬שפורסם ב״השילוח״‬
‫נבלעים בתוכם‪.‬‬ ‫ב־‪ .1912‬כאן מתואר גידולו של יואש בתוך הטבע‪,‬‬
‫מעמד מבזה נוסף נכון ליצחק קומר ביום השני במושבה‪,‬‬ ‫החקלאות‪ ,‬בעלי־החיים‪ ,‬השרצים והרמשים‪ .‬חוסר פחד‬
‫בשעה שהוא מנסה להשכיר את עצמו כפועל יחד עם פועלים‬ ‫מאפיין אותו והוא מוצא שפה משותפת עם הנערים הערבים‬
‫יהודים אחרים‪ ,‬ובא עמם לשוק‪ ,‬המקום שאליו באים‬ ‫יותר מאשר עם היהודים‪ .‬הרקע לסיפור הוא מאבק על‬
‫האיכרים לשכור פועלים‪ .‬התיאור הוא כשוק עבדים שבו‬ ‫השלטון בוועד המושבה פתח־תקוה‪ ,‬עבודה עברית‪ ,‬יחסי‬
‫בוחרים האדונים את העבדים לפי כוחם וצורתם‪ ,‬והפועלים‬
‫היהודים עומדים עלובים ועצובים‪ ,‬ונותרים בודדים לאחר‬ ‫יהודים־ערבים‪ ,‬שמירה עברית וכדומה‪.‬‬
‫שכל הערבים נשכרו לעבודה ואילו בהם לא בחר איש‪ .‬שיאו‬ ‫יואש הוא בן הארץ‪ ,‬הוא משמיע רעיונות ״כנעניים״‪.‬‬
‫של המעמד העלוב בשוק המושבה‪ ,‬מתואר מזווית ראייתה‬ ‫גורל היהודים בגולה אינו נוגע לליבו‪ ,‬ואין הוא רואה את‬
‫׳פטמה׳‪ ,‬סוסתו של ויקטור השמן‪ ,‬השמחה לאידם של‬ ‫הקשר בינו לבינם ‪ :‬אין הוא מבין את הפחד הגלותי והוא בז‬
‫הפועלים באדוניה וצוחקת למשבתם‪ .‬בסופו של דבר‬ ‫לפחדנים‪ ,‬יהיו המסיבות אשר יהיו‪ .‬במאבק עם הערבים הוא‬
‫מתייאש יצחק קומר מן האפשרות של עבודה חקלאית‬ ‫נלחם כאריה ונהרג בקרב כזה‪ .‬בדמו הוא קונה את האדמה‬
‫לצמיתות לבני המושבה‪ .‬על רקע גבורתו הגאה והבלתי‬
‫בארץ־ישראל‪ ,‬חוזר ליפו ונעשה שם צבע‪.‬‬ ‫מתפשרת מוצגים איכרי פתח־תקוה כאנשים קטנים‬
‫בסיפורו של ש‪ .‬בן־ציון ״הגט״‪ ,‬שנכתב בימי מלחמת‬ ‫וקטנוניים‪ ,‬הדואגים אך ורק לענייניהם הפרטיים ‪ -‬וגיבור‬
‫העולם הראשונה‪ ,‬מסופר על זוג צעירים ירושלמים‪ ,‬בני‬ ‫זה‪ ,‬שצמח מתוכם‪ ,‬עדיין אין הם ראויים לו‪ .‬זוהי מהדורה‬
‫הישוב הישן‪ .‬כיוון שהאשה לא ילדה לבעלה במשך עשר‬ ‫ארץ־ישראלית של השאיפה לבעלי־גוף יהודים‪ ,‬שאדמת‬
‫שנים‪ ,‬מנסים ההורים להכריח את בני הזוג להתגרש‪ .‬אולם‬
‫בני הזוג אוהבים‪ ,‬ואינם רוצים להיפרד‪ .‬כשלחץ ההורים‬ ‫פתח־תקוה הצמיחתם‪.‬‬
‫גובר‪ ,‬הם בורחים מירושלים ומתיישבים בפתח־תקוה‪ .‬שם‬
‫קורה הנם‪ ,‬ולאחר שתים־עשרה שנות נישואין ‪ -‬יולדת‬ ‫ישן וחדש נפגשים‬
‫האשה בת‪ .‬אמו של הבעל תובעת לקרוא לה בילא־טולצי‪,‬‬
‫ואמה של האשה תובעת לקרוא לה טולצי־בילא‪ ,‬אולם הזוג‬ ‫ברומן האוטוביוגרפי של שלמה צמח ״שנה ראשונה״‬
‫קוראה לה דווקא תמר‪ .‬המשפחה נגאלת ופתח־תקוה היא‬ ‫תופסת פתח־תקוה מקום חשוב‪ .‬אם ירושלים היא סמל הישן‪,‬‬
‫מקום הנס והישועה ‪ -‬כיוון שיש בה יהודים אחרים‪,‬‬ ‫ומושבות ראשון־לציון ורחובות הן החדש‪ ,‬שטרם לבש צורה‬
‫נאותה‪ ,‬או שצורתה נסתלפה ‪ -‬הרי פתח־תקוה היא המקום‬
‫״יהודים בין האילנות״‪.‬‬ ‫הטיפוסי שבו נפגשים ישן וחדש ככוחות שווים הנאבקים‬
‫דומה שאין כמעט איש מסופרי העלייה־השנייה שלא סיפר‬ ‫ביניהם‪ .‬פתח־תקוה דומה לעיירה יהודית טיפוסית מן הגולה‪,‬‬
‫על פתח־תקוה‪ ,‬אם מעט ואם הרבה‪ ,‬וראה בה מקום שבו‬ ‫שהועברה כמות שהיא לארץ־ישראל‪ .‬אל עיירה זו מגיעים‬
‫מתרחשים מאבקים חשובים ויסודיים‪ ,‬שיקבעו את גורלו של‬ ‫החלוצים‪ ,‬הפועלים והשומרים‪ ,‬ובה נערכת ההתמודדות בין‬
‫הגולה לבין ארץ־ישראל‪ .‬כל זה ‪ -‬על רקע של פרדסים‬
‫העם ואת גורלה של הארץ‪.‬‬ ‫שכלכלת פתח־תקוה עליהם‪ .‬פתח־תקוה‪ ,‬כפי שהיא מצטיירת‬
‫סופרים אלה באו לפתח־תקוה בבגרותם והתרשמו בהתאם‬ ‫ב״שנה ראשונה״ של צמח‪ ,‬היא מקום שוקק חיים‪ ,‬מלא‬
‫להשקפת עולמם‪ ,‬שנתעצבה קודם לכן במקומות אחרים‪.‬‬
‫אולם זכתה פתח־תקוה וקבוצה נכבדה של סופרים נולדו בה‬ ‫תנועה ופעילות‪:‬‬
‫או גדלו בה‪ .‬בשבילם פתח־תקוה היא מקום הילדות הטבעי‪,‬‬ ‫״לא בכדי פתח־תקוה מושבה שהכל מתקבצים אצלה‪ ,‬שכן‬
‫שבו התרחשו המאורעות המרכזיים של חייהם ובו נעצבו‬ ‫גופה שלם וחזק ואינה צריכה למישהו להיסמך עליו‪,‬‬
‫חייהם! ואת סיפוריהם ושיריהם‪ ,‬שנכתבו לאחר קום‬ ‫וענייניה מרובים ודיבוריה מעטים ולא מרגילה עצמה‬
‫המדינה‪ ,‬כתבו מזווית ראייה זו‪ .‬אך זהו נושא למאמר אחר‪.‬‬