Page 5 - etmol 21
P. 5

‫לבטלה‪ ,‬ואינה סג^ה בחוריה למרחקים‪ ,‬אלא אבות ובנים‬                ‫העשור השלישי בארץ בתנאים קשים‪ ,‬בלא ספרות‬
‫עוסקים ועושים יחדיו‪ ,‬ופרדסיהם פושטים והולכים ממזרח‬                                                                    ‫הרואית״‪.‬‬
‫עד גדות הירקון וממערב עד גבעות הכורכר‪ ,‬וצמיחה וגידול‬
                                                                       ‫גיבורה של פתח־תקוה‬
  ‫וירק אילנות וזהב פירות מקיפים את המקום מכל צדדיו״‪.‬‬
‫״‪ ...‬ואף־על־פי שנוהגים כאן מנהגות של עיירות בגולה‪,‬‬              ‫אבל פתח״תקוה אינה רק זירת סכסוכים ומאבקים‪ ,‬אלא‬
‫או של כמה וכמה עיירות בכמה וכמה גולות‪ ,‬ותרבותם‬                  ‫נולדים בה גם גיבורים‪ .‬הכמיהה לגיבור עברי אמיתי ‪-‬‬
‫תערובת משונה של בודאפשט ומאה־שערים‪ ,‬הריהם בני‬                   ‫בן־הארץ‪ ,‬יורשם של גיבורי־ישראל הקדומים ‪ -‬יצרה את‬
‫חורין ביותר ועומדים על שלהם יותר‪ ,‬ואינם מתגנים על‬               ‫הגיבור הישראלי בן פתח־תקוה‪ .‬המאבק המתמיד של אנשי‬
‫הבריות‪ .‬כי הפרוטה מצויה אצלם ואינם אוכלים משל‬                   ‫פתח־תקוה עם שכניהם הערבים הוא הקרקע שעליו גדלו‬
                                                                ‫הילדים בני פתח־תקוה‪ ,‬והמציאות של השבת מלחמה שערה‬
         ‫אחרים‪ ,‬אלא על פירות גניהם ופרדסיהם פרנסתם״‪.‬‬            ‫והגנה על הבית והרכוש ‪ -‬היתה לחם חוקם‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫יש לזכור‪ ,‬כי הספר נכתב ממרחק הזמנים‪ ,‬ואינו תגובה‬                ‫נולד גם הצורך לקיים יחסי שכנות טובה עם הערבים‪ ,‬ללמוד‬
‫בת התקופה ‪ -‬אם־כי נעשה בו מאמץ לשמור על אווירת‬                  ‫מהם כל מה שעשוי לסייע לחקלאות ולהסתגל כמותם לנוף‬

                                                    ‫אותם ימים‪.‬‬                                               ‫הארץ ולאקלימה‪.‬‬
                                                                ‫על רקע כמיהה זו נוצרו סיפורים רבים המתארים‪,‬‬
     ‫יצחק קומר מחפש עגודה‬                                       ‫במפורש או בעקיפין‪ ,‬את גיבורה של פתח־תקוה אברהם‬
                                                                ‫שפירא‪ ,‬כמי שבו באו לידי ביטוי שאיפות העם לגיבור‪.‬‬
‫אחד התיאורים המפורסמים של פתח־תקוה‪ ,‬במקום שבו‬                   ‫ספרות שלמה נכתבה עליו ‪ -‬או שהוא משמש לה אב־טיפום‬
‫המלחמה על העבודה העברית היא החריפה ביותר‪ ,‬נמצא‬                  ‫‪ -‬זכרונות‪ ,‬יומנים‪ ,‬אוטוביוגרפיה שלו עצמו וספרות ממש‪.‬‬
‫ברומן של עגנון ״תמול שלשום״‪ .‬גיבור הרומן‪ ,‬יצחק קומר‪,‬‬            ‫אחד הביטויים האלה הוא סיפורו של א‪ .‬קורנמן‪ ,‬שחתם‬
‫מגיע לארץ־ישראל והולך למושבה לחפש עבודה כפועל‪.‬‬                  ‫כרמן‪ ,‬בשם ״ג׳ידה״‪ ,‬שנתפרסם ב״השילוח״ בשנת ‪.1908‬‬
‫הוא עובר מבית איכר אחד לחברו‪ ,‬ובכל מקום משיבים את‬               ‫הסיפור הוא תיאור ילדותו וצמיחתו של אברהם שפירא על‬
‫פניו ריקם ‪ -‬אם־כי מקבלים אותו באופן שונה בבתים‬                  ‫רקע המושבה פתח־תקוה‪ .‬ילדותו עוברת עליו בקרב‬
‫השונים‪ :‬מי בסבר פנים יפות ומי בזעם‪ .‬המעמד כולו הוא‬              ‫הבדואים והוא נכבד בעיניהם ״אפילו יותר מאשר על‬
‫מביש ומשפיל‪ ,‬וקומר מרגיש עצמו כעני המחזר על הפתחים‬
‫לנדבה‪ .‬במיוחד מדאיב תיאור המושבה לעת ערב בשעה‬                                                                        ‫היהודים״‪.‬‬
‫שמאות ערבים חוזרים מעבודתם אצל היהודים‪ ,‬והיהודים‬                ‫סיפור אחר נכתב בידי יוסף לואידור )שנרצח יחד עם‬
                                                                ‫ברנר במאי ‪ (1921‬־ ״יואש״‪ ,‬שפורסם ב״השילוח״‬
                                               ‫נבלעים בתוכם‪.‬‬    ‫ב־‪ .1912‬כאן מתואר גידולו של יואש בתוך הטבע‪,‬‬
‫מעמד מבזה נוסף נכון ליצחק קומר ביום השני במושבה‪,‬‬                ‫החקלאות‪ ,‬בעלי־החיים‪ ,‬השרצים והרמשים‪ .‬חוסר פחד‬
‫בשעה שהוא מנסה להשכיר את עצמו כפועל יחד עם פועלים‬               ‫מאפיין אותו והוא מוצא שפה משותפת עם הנערים הערבים‬
‫יהודים אחרים‪ ,‬ובא עמם לשוק‪ ,‬המקום שאליו באים‬                    ‫יותר מאשר עם היהודים‪ .‬הרקע לסיפור הוא מאבק על‬
‫האיכרים לשכור פועלים‪ .‬התיאור הוא כשוק עבדים שבו‬                 ‫השלטון בוועד המושבה פתח־תקוה‪ ,‬עבודה עברית‪ ,‬יחסי‬
‫בוחרים האדונים את העבדים לפי כוחם וצורתם‪ ,‬והפועלים‬
‫היהודים עומדים עלובים ועצובים‪ ,‬ונותרים בודדים לאחר‬                                    ‫יהודים־ערבים‪ ,‬שמירה עברית וכדומה‪.‬‬
‫שכל הערבים נשכרו לעבודה ואילו בהם לא בחר איש‪ .‬שיאו‬              ‫יואש הוא בן הארץ‪ ,‬הוא משמיע רעיונות ״כנעניים״‪.‬‬
‫של המעמד העלוב בשוק המושבה‪ ,‬מתואר מזווית ראייתה‬                 ‫גורל היהודים בגולה אינו נוגע לליבו‪ ,‬ואין הוא רואה את‬
‫׳פטמה׳‪ ,‬סוסתו של ויקטור השמן‪ ,‬השמחה לאידם של‬                    ‫הקשר בינו לבינם ‪ :‬אין הוא מבין את הפחד הגלותי והוא בז‬
‫הפועלים באדוניה וצוחקת למשבתם‪ .‬בסופו של דבר‬                     ‫לפחדנים‪ ,‬יהיו המסיבות אשר יהיו‪ .‬במאבק עם הערבים הוא‬
‫מתייאש יצחק קומר מן האפשרות של עבודה חקלאית‬                     ‫נלחם כאריה ונהרג בקרב כזה‪ .‬בדמו הוא קונה את האדמה‬
                                                                ‫לצמיתות לבני המושבה‪ .‬על רקע גבורתו הגאה והבלתי‬
                   ‫בארץ־ישראל‪ ,‬חוזר ליפו ונעשה שם צבע‪.‬‬          ‫מתפשרת מוצגים איכרי פתח־תקוה כאנשים קטנים‬
‫בסיפורו של ש‪ .‬בן־ציון ״הגט״‪ ,‬שנכתב בימי מלחמת‬                   ‫וקטנוניים‪ ,‬הדואגים אך ורק לענייניהם הפרטיים ‪ -‬וגיבור‬
‫העולם הראשונה‪ ,‬מסופר על זוג צעירים ירושלמים‪ ,‬בני‬                ‫זה‪ ,‬שצמח מתוכם‪ ,‬עדיין אין הם ראויים לו‪ .‬זוהי מהדורה‬
‫הישוב הישן‪ .‬כיוון שהאשה לא ילדה לבעלה במשך עשר‬                  ‫ארץ־ישראלית של השאיפה לבעלי־גוף יהודים‪ ,‬שאדמת‬
‫שנים‪ ,‬מנסים ההורים להכריח את בני הזוג להתגרש‪ .‬אולם‬
‫בני הזוג אוהבים‪ ,‬ואינם רוצים להיפרד‪ .‬כשלחץ ההורים‬                                                        ‫פתח־תקוה הצמיחתם‪.‬‬
‫גובר‪ ,‬הם בורחים מירושלים ומתיישבים בפתח־תקוה‪ .‬שם‬
‫קורה הנם‪ ,‬ולאחר שתים־עשרה שנות נישואין ‪ -‬יולדת‬                           ‫ישן וחדש נפגשים‬
‫האשה בת‪ .‬אמו של הבעל תובעת לקרוא לה בילא־טולצי‪,‬‬
‫ואמה של האשה תובעת לקרוא לה טולצי־בילא‪ ,‬אולם הזוג‬               ‫ברומן האוטוביוגרפי של שלמה צמח ״שנה ראשונה״‬
‫קוראה לה דווקא תמר‪ .‬המשפחה נגאלת ופתח־תקוה היא‬                  ‫תופסת פתח־תקוה מקום חשוב‪ .‬אם ירושלים היא סמל הישן‪,‬‬
‫מקום הנס והישועה ‪ -‬כיוון שיש בה יהודים אחרים‪,‬‬                   ‫ומושבות ראשון־לציון ורחובות הן החדש‪ ,‬שטרם לבש צורה‬
                                                                ‫נאותה‪ ,‬או שצורתה נסתלפה ‪ -‬הרי פתח־תקוה היא המקום‬
                                       ‫״יהודים בין האילנות״‪.‬‬    ‫הטיפוסי שבו נפגשים ישן וחדש ככוחות שווים הנאבקים‬
‫דומה שאין כמעט איש מסופרי העלייה־השנייה שלא סיפר‬                ‫ביניהם‪ .‬פתח־תקוה דומה לעיירה יהודית טיפוסית מן הגולה‪,‬‬
‫על פתח־תקוה‪ ,‬אם מעט ואם הרבה‪ ,‬וראה בה מקום שבו‬                  ‫שהועברה כמות שהיא לארץ־ישראל‪ .‬אל עיירה זו מגיעים‬
‫מתרחשים מאבקים חשובים ויסודיים‪ ,‬שיקבעו את גורלו של‬              ‫החלוצים‪ ,‬הפועלים והשומרים‪ ,‬ובה נערכת ההתמודדות בין‬
                                                                ‫הגולה לבין ארץ־ישראל‪ .‬כל זה ‪ -‬על רקע של פרדסים‬
                                   ‫העם ואת גורלה של הארץ‪.‬‬       ‫שכלכלת פתח־תקוה עליהם‪ .‬פתח־תקוה‪ ,‬כפי שהיא מצטיירת‬
‫סופרים אלה באו לפתח־תקוה בבגרותם והתרשמו בהתאם‬                  ‫ב״שנה ראשונה״ של צמח‪ ,‬היא מקום שוקק חיים‪ ,‬מלא‬
‫להשקפת עולמם‪ ,‬שנתעצבה קודם לכן במקומות אחרים‪.‬‬
‫אולם זכתה פתח־תקוה וקבוצה נכבדה של סופרים נולדו בה‬                                                             ‫תנועה ופעילות‪:‬‬
‫או גדלו בה‪ .‬בשבילם פתח־תקוה היא מקום הילדות הטבעי‪,‬‬              ‫״לא בכדי פתח־תקוה מושבה שהכל מתקבצים אצלה‪ ,‬שכן‬
‫שבו התרחשו המאורעות המרכזיים של חייהם ובו נעצבו‬                 ‫גופה שלם וחזק ואינה צריכה למישהו להיסמך עליו‪,‬‬
‫חייהם! ואת סיפוריהם ושיריהם‪ ,‬שנכתבו לאחר קום‬                    ‫וענייניה מרובים ודיבוריה מעטים ולא מרגילה עצמה‬
 ‫המדינה‪ ,‬כתבו מזווית ראייה זו‪ .‬אך זהו נושא למאמר אחר‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10