Page 9 - etmol 21
P. 9

‫תיבה‬
                                                                      ‫במשך ‪ 50‬ו שנה היתה‬
                                                                      ‫ויניציאה מרכז לאיסוף‬
                                                                      ‫תרומות למען ארץ־‬

‫ישראל • דרכי־ הגבייה ארץ־״ י ש ר אל‬
                                                                      ‫והנהלת הסופות‬

                                                                                 ‫מאת דניאל קארפי‬

‫ישלימו סגנותם יחויבו לשים תוך תיבת‬    ‫פעולות אלה מעידים פנקסי בית־הכנסת‬          ‫במשך במאה וחמישים שנה‪ ,‬מאמצע‬
‫הנז׳ כל הבא מידם מקופת ארץ־ישראל‬      ‫האשכנזי שבעיר‪ ,‬הוא ״בית הכנסת‬              ‫המאה הט״ז ועד לסוף המאה הי״ז‪ ,‬היתה‬
‫תוב״ב ]תיבנה ותיכונן במהרה בימינו[‬    ‫הגדול״ ופנקסי ״בית כנסת הלועזים״‬           ‫העיר ויניציאה המרכז החשוב ביותר‬
‫ולהכתיבם בפנקס אחד‪ ...‬ושמה הכל‬                                                   ‫לאיסוף תרומות למען ארץ־ישראל‪.‬‬
‫יעמוד עד אשר תבוא אוקאזיון ]הזדמ­‬                  ‫המצויים בארכיונים שונים‪.‬‬      ‫בוויניציאה ישב אז ״הגזבר הכללי‬
                                      ‫החל משנת ת״ב )‪ (1642‬ובמשך קרוב‬             ‫מארץ־ישראל״‪ ,‬איש מבני המקום‪,‬‬
           ‫נות[ לשלוח לארץ־ישראל״‪...‬‬  ‫למאה וחמישים שנה נרשמו בפנקס‬               ‫שהיה ממונה על ריכוז התרומות ‪ -‬החל‬
                                      ‫בית־הכנסת האשכנזי סכומי התרומות‬            ‫בקשרים עם הקהילות והיחידים ועד‬
       ‫שלושה פרנסים‬                   ‫שנאספו ב״תיבת ארץ־ישראל״ ושאר‬
                                                                                         ‫להתכתבות עם בני ארץ־ישראל‪.‬‬
‫שניים היו המקורות העיקריים למעות‬      ‫הנדרים שנידבו לאותה מטרה וכן הסכו­‬         ‫ויניציאה היתה עיר נמל גדולה‪ ,‬ולפי­‬
‫למען ארץ־ישראל‪ :‬המגביות שנעשו‬         ‫מים שנשלחו כפעם בפעם לארץ־‬                 ‫כך קלה היתה כאן מלאכת ארגון התרו­‬
‫כפעם בפעם או בימים קבועים בשבוע‬                                                  ‫מות יותר מבכל מקום אחר‪ .‬עקב פעולה‬
‫במצוות הפרנסים‪ ,‬וה״נדרים״ שיחידים‬                                       ‫ישראל‪.‬‬   ‫זו זכתה הקהילה לשם ולמעמד בקרב‬
‫נדרו‪ ,‬על־פי־רוב בזמן עלייה לתורה‪,‬‬                                                ‫קהילות ישראל ובהשפעה על ניהול‬
‫ושעל גבייתם היה ממונה גבאי מיוחד‪.‬‬     ‫סופר בית־הכנסת רשם בראש הפנקס‬              ‫כספי התרומות‪ .‬על כל אלה הצליחה‬
‫שלושה פרנסים נתמנו מדי שנה‪ ,‬ובפועל‬                                               ‫לשמור במשך חמישה דורות ‪ -‬עד‬
‫שימש כל אחד מהם ארבעה חודשים‪,‬‬         ‫את החלטת הוועד על דרך איסוף התרו­‬          ‫לתחילת המאה הי״ח‪ ,‬כאשר ירידתה‬
‫לפי תור‪ .‬כל פרנס היוצא מתפקידו חייב‬                                        ‫מות‪:‬‬  ‫הכלכלית ועליית כוחן של קהילות אח­‬
‫היה לעזים לתוך התיבה את המעות‬
‫שנאספו בארבעת החודשים שחלפו‪.‬‬          ‫״יושם פרטה ]הסכמה[ מצד מע׳ ]מע­‬                           ‫רות נטלו ממנה בכורה זו‪.‬‬
‫הפרנסים היו מחליטים מתי להוציא‬        ‫לת[ הפרנסים יצ״ו ]ישמרם צורם ו־‬            ‫לבד מארגון התרומות בקהילות צפון‬
‫מעות מן התיבה כדי למסרן לידי‬          ‫יחיים[ לקנות תיבה אחת קטנה אשר‬             ‫איטליה ומחוצה לה‪ ,‬נעשתה פעולה‬
‫״הגזבר הנאמן של עניי ארץ־ישראל״‬                                                  ‫נמרצת גם בקרב יהודי ויניציאה עצמה‬
 ‫ולשלחן ארצה‪, .‬‬                       ‫תושם תוך ארגז ב״ה ]בית הכנסת[‬              ‫לשם איסוף תרומות לארץ־ישראל‪ .‬על‬
                                      ‫שלנו‪ ,‬ולה יהיה שתי מפתחות שונות‪,‬‬
                                      ‫אחת מהן יחזיק תמיד גזבר שלנו‪ ,‬והא­‬
                                      ‫חרת פרנס הסגן‪ ,‬אשר יהיה מימימה!‬
                                      ‫ותוך זמן ג׳ ימים אחרי שכל אחד‬

                                      ‫מהפרנסים הנז׳ ]הנזכרים[ כנז׳ ]כנזכר[‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14