Page 7 - etmol 21

‫העולים נאלצו לחזור לחודידה‪ .‬מצבם‬ ‫העלייה הראשונים יצאו לאחר חג‬ ‫רחוב ברובע היהודי בצנעא‬
‫היה חמור‪ ,‬מטענם אבד בים והם שוטטו‬ ‫השבועות תרמ׳׳א)והגיעו לארץ־ישראל‬
‫חסרי‪-‬כל ונטולי קורת־גג בעיר‪ ,‬הידועה‬ ‫לפני בני העלייה־הראשונה מאירופה(‪.‬‬ ‫רים‪ .‬ובתיהם יש מהם שמכרו בלא דבר‬
‫באקלימה החם והקשה‪ .‬עליהם נוספה‬ ‫כשנתבשרו יהודי צנעא כי הללו הצליחו‬ ‫ויש מהם שעזבו אותם‪ .‬ולא קמה עוד‬
‫שיירת עולים חדשה שהגיעה מצנעא‪,‬‬ ‫להגיע בשלום לירושלים‪ ,‬יצאו לאחר ט׳‬ ‫רוח בהם להתמתן מרוב דאגתם ושמ­‬
‫והכל היו סגורים וכלואים במקומם‪:‬‬ ‫באב אותה שנה שתי שיירות נוספות‪:‬‬
‫לחזור לתימן לא רצו ואף לא יכלו‪,‬‬ ‫אחת בת חמש משפחות ושנייה שמנתה‬ ‫חתם״‪.‬‬
‫ולהפליג לארץ־ישראל נבצר מהם‪ ,‬כי‬ ‫ט׳׳ו משפחות‪ .‬גם הן הגיעו ללא תקלה‬ ‫לבד מן העדויות של בני״תימן לא‬
‫בצד הגבלות־ההסגר גזר מושל תימן על‬ ‫למחוז חפצן‪ .‬המכתבים שהריצו לאחיהם‬ ‫נמצא עד״כה אישור לעניין הרשיון‪ .‬לפי‬
‫הגיעו בחג הסוכות תרמ׳׳ב‪ .‬אלו בישרו‬ ‫האיגרת היה הרשיון מכוון לכל היהודים‬
‫איסור נסיעה לירושלים‪.‬‬ ‫על יישוב הארץ ובניינה‪ .‬בולמוס עלייה‬ ‫שבתימן‪ ,‬והוא נתלה בשער ביתו של‬
‫הרעב והסבל הכבידו ידם עליהם‪.‬‬ ‫תקף את הקהילה כולה‪ .‬הנסיעה לארץ־‬
‫אחד העולים נשבר ברוחו והתאסלם כדי‬ ‫נציב המחוז ובישובים היהודיים‪.‬‬
‫להציל נפשו מרעב‪ .‬אחרים חלו מצער‬ ‫ישראל היתה שיחת החג‪.‬‬ ‫שנות העליה תרמ״א‪-‬תרמ׳׳ב חלו‬
‫ומתוגה‪ ,‬ומתו‪ .‬כשננעלו כל השערים‪,‬‬ ‫בתקופה של תסיסת האוכלוסיה המקו­‬
‫פנו בבקשת עזרה לחברת ״כל ישראל‬ ‫תלאות השיירה הגדולה‬ ‫מית בתימן נגד השלטון התורכי‪ .‬התסי­‬
‫חברים״ באמצעות הקונסול הצרפתי‬ ‫סה נתנה אותותיה גם ביהודים‪ .‬בכסלו‬
‫שבחודידה‪ .‬מכתב הלוואי של הקונסול‬ ‫לאחר חג הסוכות נתארגנה שיירה‬ ‫תרמ׳׳ב נרצח ונשדד בביתו בלילה ר׳‬
‫תומך בבקשתם ומותח ביקורת חריפה‬ ‫גדולה בת מאה משפחות‪ ,‬כשלוש מאות‬
‫על השלטונות התורכים ועל הרב הרא­‬ ‫נפש‪ ,‬אך דווקא לשיירה זו לא האיר‬ ‫אברהם שמעון‪ ,‬רבה של העיר תעז‪.‬‬
‫שי בצנעא; על השלטונות ‪ -‬שאסרו את‬ ‫המזל פנים‪ .‬השיירה הגיעה עד עיר‬ ‫מתוך שלושת מקורות שברשותנו על‬
‫הנסיעה לאחר שהעולים מכרו כל אשר‬ ‫הנמל חודידה‪ ,‬בחוף ים סוף‪ ,‬מהלך‬ ‫עליית תרמ׳׳ב ‪ -‬איגרת העולים ל׳׳חב‪-‬‬
‫להם‪ ,‬ועל הרב הראשי ‪ -‬שלא נמלך‬ ‫שבעה ימים‪ .‬נשכרה אניית קיטור‬ ‫רת כל ישראל חברים״‪ ,‬מכתב הלוואי‬
‫תחילה עם החברה בעניין העלייה‪.‬‬ ‫איטלקית של חברת ״רובלטינו״‪ ,‬אולם‬ ‫של סגן הקונסול הצרפתי בחודידה‬
‫מכתבו השני של הקונסול‪ ,‬שנכתב‬ ‫הספינה ונוסעיה הוחזרו מסואץ בגלל‬ ‫וזכרונות ר׳ שלום אלשיך ‪ -‬מצטיירת‬
‫כעשרים יום לאחר מכן‪ ,‬מעודד יותר‪:‬‬ ‫הגבלות־הסגר‪ ,‬לאחר מגיפת חולירע‬
‫ממנו למדים שמושל תימן התיר את‬ ‫התמונה הבאה על העלייה‪:‬‬
‫יציאת העולים שבחודידה מיד לאחר‬ ‫שפרצה באותם ימים‪.‬‬ ‫המודעה מטעם השלטונות עוררה‬
‫שיוסרו הגבלות ההסגר‪ .‬בסופו של דבר‬ ‫התרגשות גדולה בקהילה היהודית‬
‫הפליגו העולים והגיעו בשלום לירוש­‬ ‫שבבירה‪ .‬התשוקה העזה לארץ‪-‬ישראל‬
‫גרמה לכך שרבים מכרו בחופזה את‬
‫לים‪.‬‬ ‫נכסיהם ומטלטליהם בלא מחיר‪ .‬חלוצי‬

‫איגרת העולים ל״כל ישראל חברים״‬ ‫יהודים על רקע שכונתם בתימן‬
‫נכתבה בה׳ כסלו שנת בתמר‪ ,‬ומכתב‬
‫סגן הקונסול ‪ -‬בז׳ בכסלו )‪ 29‬בנובמבר‬ ‫‪m. 1‬׳‬
‫‪ .(1881‬ציון השנה )״בתמר״ במקום‬
‫תרמ׳׳ב ‪ -‬על פי הכתוב ״אמרתי אעלה‬
‫בתמר״ שב׳׳שיר השירים״(‪ ,‬מלמד‬
‫שכמה מהעולים דרשו כתוב זה על‬

‫עצמם‪ ,‬ואינו פרי המצאה מאוחרת‪.‬‬

‫שתי מגמות‬

‫לסיכומו של דבר‪ :‬יש להבחין הבחנת‬
‫יסוד בין מגמת עלייתם של יהודי תימן‬
‫לבין עלייתם של אנשי העליה־הראשונה‬
‫מאירופה‪ .‬אף־על־פי שעלייתם חלה‬

‫באותו זמן‪ ,‬מגמותיהן היו שונות‪.‬‬
‫עולי מזרח־אירופה ביקשו למצוא‬
‫פתרון לבעיית חיי הגלות על־ידי עלייה‬
‫לארץ וחיים פרודוקטיביים של עבודת‬
‫אדמה‪ .‬לעומת זה‪ ,‬עליית תרמ׳׳ב של‬
‫יהודי תימן היתה בעיקרה עליה דתית‪,‬‬
‫כעליית יהודים בכל הדורות‪ .‬עולי תימן‬
‫ביקשו להגיע לשלמות דתית על־ידי‬
‫חיים בירושלים המקודשת וקיום המצ­‬
‫וות התלויות בארץ‪ ,‬שלא יכולים היו‬
‫לקיימן בגלות‪ .‬שני ערכים עמדו לנגד‬
‫עיניהם‪ :‬דת ישראל וארץ־ישראל; אך‬
‫לא הציונות בתפיסה החדשה כפי‬

‫שנתעצבה באירופה‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬עליית תימן בתרמ״״ב‬
‫לאור תעודות חדשות ‪ -‬י‪ .‬רצהבי‬

‫ב״סיני״ ס״ג; מסעות ארץ־ישראל‬
‫‪ -‬א‪ .‬יערי‪.‬‬