Page 12 - etmol 21
P. 12
במאה הקודמת נשלחו מהארץ אגרות ברכה
לשנה החדשה ,מעוטרות יפה ,שמטרתן היתה
גם לעורר רחמי נדבנים
מנהג משלוח אגרות״ברכה לשנה של יהודי הארץ עד שנות השמונים של
החדשה הוא עתיק יומין בארץ .נוכחתי המאה הקודמת .היה משקל מיוחד ,ערך
בכך כאשר עברתי על חומר ארכיוני וכבוד ,לברכה הבאה מארץ־ישראל.
דפוסים לא־נודעים וספרותי רב מארץ־ישראל המצוי באנג
ליה .בין השאר מצאתי אגרות״ברכה
רבות ,שנשלחו מארץ״ישראל אל אישים לאיגרות־הברכה יש חשיבות במחקר.
ואל גבירים באנגליה ,ובהם משה באמצעותן יכולים אנו לאתר את תושבי
מונטיפיורי והרב הראשי של הספרדים הארץ דאז ,וללמוד עליה ועל המאורעות
ד״ר משה גאסטר -ואל מוסדות .שפקדוה .אך אין זה הכל -בנוסף
לעתים נוספה אל הברכה תשורה -ספר לברכות המצוירות ביד היו גם ברכות
או דבר״דפום שפירסם השולח .הודות מודפסות .מהן אישיות ,ורובן נדפסו
מאת צבי אילן בארץ ונקנו כאן על־ידי שולחיהן .גם למנהג זה ,יש לנו גם אפשרות להכיר
בכלליות הושאר מקום לטעם האישי: אותם ספרים שנדפסו בארץ ,במאה
עמוד אחד -כרוז ,הודעה וכו׳ -והנה בנוסף לתאריך שכל אדם הוסיף בידו הקודמת ,ולא שרדו כאן.
הושאר בהן מקום פנוי וכל שולח היה רבות מן הברכות נכתבו וצוירו על
יכולים אנו עתה להוסיף עוד כמה פרי יכול להוסיף בכתב־יד ,דפוס או ציור, גליונות גדולים ,ביד אמן״סופר .לכל
ברכה היה אופי משלה .לעתים ניצלו
טים. את רחשי לבו וברכתו. הכותבים את ההזדמנות לבקש תרומה
ברכות ראשונות הן של מחבר ספרים מצאתי חמישה טיפוסי ברכות מודפ או עזרה מהנדיב .בדרך-כלל צוין בבר
איש ירושלים ,דוד הכהן מוילנא ,אשר סות המוסיפות גם לתולדות הדפוס כות שהן מארץ־הקודש ,בראש-
משנת תרל״ח ) (1878פירסם לוחות־ העברי בירושלים .חוקרי תולדות הדפוס ובראשונה ירושלים ,אך גם טבריה ,צפת
בארץ אוספים מזה עשרות שנים כל וחברון ,ארבע ערי מגוריהם העיקריות
שנה וספרים על ירושלים ואת ברכו מידע על מה שנדפס כאן ,אפילו על
תיו הדפיס בתוך ספריו או בצמוד
להם .בברכה אחת ,בתוך ספרו ״לימודי
מקואות״ משנת תרנ״ג ) ,(1893הוא
מברך :״לשנה טובה יכתבו ויחתמו כל
הכתוב לחיים בירושלים״ ,ומוסיף כהנה *זי
וכהנה ,וכן ברכה קצרה בגרמנית.
ברכה אחרת היא בספרו ״זכרון כבוד
לעיר דוד״ משנת תרל״ט ) .(1879בתוך J & .רי
מסגרת שבה יש מקום ריק לשם האדם
שאליו נשלח הספר ,נאמר :״לשנה
טובה תכתב ותחתם אתה וביתך וכל | ינתב
Sויתתם
אשר לך כל הכתוב לחיים בירושלם.
דברי עבדו ,המעתיר בעדו ,בעד נפשו
ומאודו ,דוד הכהן מווילנא בירושלם
עה״ק ת״ו ]עיר הקודש תבנה ותכונן[״.
כן מוטבעת במסגרת זו חותמתו האי
שית.
שתי הברכות הבאות ,על טופס־דפוס syy7Jff z-DP כבוד ה^*7יןגזי
זהה כמעט ,הן מתרמ״א ומתרמ״ב
) (1882-1881ושלח אותן למונטיפיורי
חיים אליעזר הויזדורף .בברכה הראשו
נה נאמר :״לשנה טובה יכתב ויחתם יזי;ימה » rי«יר/0 .יר
בספר החיים ,כבוד ]ומכאן בכתב״יד[
השר הצדיק תפארת ישראל חובק ארצו מונכ1י>ז>;ך» >ז יי׳י ” יי>י 6ביר
הקדושה משה מונטיפיורי ,ה׳ יאריך
ימיו ושנותיו בנעימים״. כעיJירמ עכד; )ידיד יזק ז׳ייס גי1ז
בברכה השניה יש שינוי יחיד בדפוס:
במקום ציור מערת־המכפלה מובא בו 3 ^. /
ציור בית־כנסת ״בית יעקב״ בחורבת
יהודה החסיד .היא מופנית אל ״השר
הצדיק נזר ישראל ותפארתו חובב אדמת
הקדושה ויושיט יד עזרה ליושביה״.
הויזדורף היה מאישיה החשובים של ברכות מירושלים ®עיי? ' ל 1ש ל Dתוגגיא
קהילת ירושלים .היה ממונה על כולל בסגנון אישי,
אשכנז ,עבד בשירות הקונסול האוסטרי, שמטרתן תרומות