Page 16 - etmol 21
P. 16

‫‪ ;y4‬צפת‪ ,‬מהי צפת?‬
‫קאצ׳י שמס אד־דין אל״עות׳מאני היה קאדי״שופט ‪ -‬בצפת בסוף המאה ה״‪ .14‬הוא היה גם סופר ומשורר‪.‬‬
‫‪ ^ -‬ב י ן השנים ‪ 1376-1372‬החל לחבר ספר על תולדות צפת‪ .‬הספר לא נתפרסם מעולם‪ ,‬ונמצא בכתב יד‬
‫» באוניברסיטה של קושטא‪ .‬פרופ׳ ברנרד לואיס פירסמו כלשונו‪ ,‬ופרופ׳ חיים בלנק מהאוניברסיטה העברית‬
‫‪ P‬תירגמו לעברית‪ .‬בחלק הראשון מתאר המחבר את צפת ואזורה‪ ,‬ובחלק השני הוא מפרסם שיר בפרוזה‬
‫| מחורזת‪ ,‬והוא מעין ויכוח בין ליצן המוציא דופי על צפת ובין בן צפת המגן על עירו‪ .‬וזהו שיר״התחרות כפי‬

              ‫; ® ‪ Pp:7‬תרגומו של פרופ׳ בלנק‪ ,‬שממנו למדים אנו על בירת הגליל‪ ,‬דמותה וחייה לפני ‪ 600‬שנה ‪:‬‬

  ‫^ א ח ד הליצנים‪ ,‬מן ה מ ש מיעים דברי עונג ושחוק‪ ,‬נתבק ש פעם‪ :‬״ל מדנו השכחת את מסגדה האדום‪ ,‬ואת חצרה המצוינת‪,‬‬

                                    ‫מקור החסד ומולדת הצדק ז‬                                                ‫‪ J‬אשר ידעת על צפת״ ‪ -‬והוא השיב‪:‬‬
‫למה לא הזכרת את הרחבה המרפאה אח העין מחוליה‪,‬‬                                                  ‫צפת ז ומה אודיעך מהי צפת ז עיר העצב והיגון‪,‬‬

      ‫ושממנו רואים אח מפגש שני הימים!‬                                                         ‫עיר העוני וצתת העין‪ ,‬עיר הדאגות ועגמת הנפש‪ ,‬חייה אינם חיים‪.‬‬

      ‫והעין מרחפת מקצה תבל ועד קצהו!‬                                                          ‫^ מבצרה היה סודה‪ ,‬אך אבד עליו כלח‪,‬‬

      ‫השכחת אח אוירה הצח‪ ,‬ומימיה הקלים‪,‬‬                                                       ‫‪ p‬מרוב ברקים ומשרות‪,‬‬

‫עד כי הפראנקים היו באים אליה להירפא ולהחלים!‬                                                  ‫^ ומרוב רעידות אדמה בימים ובלילות‪.‬‬

‫למה לא הזכרת את מוצריה‪ ,‬שכולם מודים בהם ושיצאו להם מוניטין‪,‬‬                                   ‫^ מטרותיה ־ שטפונות‪ ,‬וברקיה ‪ -‬אימים‪.‬‬

‫ושמוציאים אותם אל מדינות הים ומגישים אותם אל מלכי העולם!‬                                      ‫תורפה אין לו קץ‪ ,‬וכיכרה מרכז הפטפטנות‪.‬‬

‫למה לא הזכרת את התאנה המרונית‪ ,‬ואת הגבינה העת״ורניח‪,‬‬                                          ‫פלאיה שלושה‪ :‬ואדי הנמצא בשאול תחתיה‪ ,‬ורחבה במרומי השחקים‬

‫ואת הדבש השקיפי והכרמלי‪ ,‬ואת התפוח הפרעמי האדום!‬                                              ‫וגני ירק השורצים עקרבים‪.‬‬

          ‫למה לא הזכרת אח הסאתורה ]מעין מים[ ואת פלאיה החרבים‪,‬‬                                ‫^ ועוד שלושה‪ :‬צריח בלי מסגד‪ ,‬ובית מרחץ בלי מים‪ ,‬שגם כלבים‬
‫ו״ ח און״ ]כבש לולייני[ המגדל הגדול‪ ,‬וכיצד הפרש יכול לרכב בון‬                                                  ‫^ עשויים לבנות כמותו‪ ,‬וגגות שאין להבחינם מן הרחובות‪.‬‬

                                                                   ‫מלמטה ועד למעלה!‬              ‫^ כל הטוב שבה מובא מן החש; בעלי החיים שבה נפטרים במהירות;‬

                             ‫השכחת אח גני הילכו‬                                               ‫^ רבה בה צרות העין ומעטים בה טבין ותקילין‪,‬‬
      ‫ומה שמספרים על כלניותיו הצבעוניות‪,‬‬
                                                                                                         ‫^ והמסגד שבה חסר כיור להיטהרות‪.‬‬

‫והגינות ופרחיהם הנהדרים‪ ,‬ורגשי הנועם עם שחר לשמע קולות י‬                                      ‫^ בית המטבחיים שלה ממית את עוף השמים מרוב זוהמה;‬

                                                             ‫ציפוריהן!‬                        ‫ובבנייחה היא מפולגת ‪ -‬במזרח רובע‪ ,‬ובמערב רובע‪.‬‬                         ‫>‪Sr‬־ ‪v‬‬
‫למה לא הזכרת את בניינו של החליף‪ ,‬ואת ספתו הרכה‪,‬‬                                                                         ‫ובני בליעל מתגוררים בסביבותיה‪,‬‬

‫ומראהו המרהיב עיניים‪ ,‬והנמצא בו רואה אח הים ואת היבשה‪,‬‬                                        ‫וכופרים כגון דרחים ושיעים דרים בקצה גבולותיה‪.‬‬

      ‫עד כי יחשוב הזר שהים קרוב אליו!‬                                                         ‫^ הטוב שבבתי מרחצה כה מרוחק‪,‬‬

             ‫השכחת בריכת התרנגולות ואת מימיה המאוושים‪,‬‬                                        ‫‪ p‬עד כי ההולך אליו נבוך עם שחר או דמדומי ערב‪.‬‬
‫ומדתן המצודה בימות האביב‪ ,‬ופרחי הפלא הנראים מסביב!‬
                                                                                                       ‫^ ובצאתו מלהט חומו אל האויר הממאיר‬

‫למה לא הזכרת את מערת נביא האל יעקב‪ ,‬המשביחה דאגות וטרדות ‪i‬‬                                                                             ‫^ יאמר‪ " :‬היש דרך חזרהז״‬
                                                                                       ‫לרוב!‬
                                                                                              ‫‪ p‬לא בית מדרש ולא ישיבה‪ ,‬לא מקום טיולים ולא מרגוע‪.‬‬

‫וכבר הוכח הדבר ברבים‪ ,‬כי תפילה משם מוצאת הד במרומים!‬                                          ‫הנכנס אליה מתעצב וצר לו‪ ,‬היוצא ממנה יעלת ויגיל‪.‬‬

                      ‫השכחת את נאבל וכנען ואת הקדושים הקבורים בהם;‬                                                       ‫והראיה הרי בתוכה ״בית האבל״‪,‬‬

‫למה לא הזכרת אח ואדי דלביה ואח נועמו למטיילים‪ ,‬ואת קברו של\‬                                   ‫^ שם איבד יעקב עליו השלום את מאור עיניו מרוב יגון‪.‬‬

      ‫הצדיק ואת יופיו!‬                                                                        ‫^ ויוסף עליו השלום הושלך אל הבור ולא מצא מי שיעזור‪.‬‬

‫ובית המרחץ החדש‪ ,‬והכיכר שהיא מרכז ועיקר‪,‬‬                                                      ‫^ אין לה שער ולא חומות‪ ,‬ורוב בתיה בנויים על גבי קברות;‬

‫השכחת מה שאמר שרף אד־דין אל חוסיין אבן אל־כמאל‪:‬‬                                               ‫אין בה בעלי הון של ממש‪,‬‬

      ‫״צפת היא מולדתי‪ ,‬ומתח חפצי‪,‬‬                                                             ‫^ ועל כן אין מי שיעזור להתגבר על תלאות הזמן‪ .‬מה יפה הסבלנות ‪I‬‬

      ‫צפת מושקית במבול הגשמים‪,‬‬                                                                ‫^ הלא שמעת את דברי אבן חלאואת בחרחיו המפורסמים‪:‬‬

                    ‫עיר אשר אין אחרת כמוה‬                                                     ‫^ ״אין ספק כי זה גיהנום עלי אדמות‬
      ‫בדיחה הטוב ובאוירה הלח והמבושם‬
                                                                                                   ‫‪ $‬מכל עבר היא מוקפת צרות״‪.‬‬

      ‫עיר המזינה את הנוף בגלל אוירה הצח‬

      ‫ולה אור כאור הירח!״‬                                                                     ‫קם עליו אחד המסובים ואמר‪:‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬תיאור ערבי של מחוז צ פ ת במ אה ה־‪ 14‬־‪-‬‬                                            ‫לאט לך‪ ,‬בן אדם; לא הקלות ולא שפטת משפט צדק‪,‬‬
                                 ‫״ ט ב ע וארץ״‪ ,‬מ אי ‪.1960‬‬                                                               ‫ודבריך לא היו נקיים מהחנשאות‪,‬‬
                                                                                                                                ‫הטלת דופי ולא הזכרת יופי‪.‬‬

‫)‪4 5‬‬                                                                                          ‫*•‪r s‬‬
                                                                                                        ‫נ‪® ..‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21