Page 17 - etmol 21
P. 17
שם בא לידי הכרות עם שיטות החינוך mion חצר בהרטוב בראשית המאה
החדש. ו שת
90ו 0ע מספר מצומצם של מחנכים ,אשר
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חלקם קיבל את הכשרתו בארץ בסמינר
חזר לארץ ונתקבל כמחנך ומורה יחיד מאת שמעון רשף למורים של חברת ״עזרה״ בירושלים
בראשית המאה ,הושפע מן הרוח
לילדי הגן ובית־הספר 32 ,במספר, במושבה הנידחת בהרי החדשה שנשבה בחינוך בעולם וחלקם
בהרטוב .במקום זה התכוון לנסות יהודה נערכו במלחמת אף ביקר בחוץ־לארץ כדי ללמוד מקרוב
ולהגשים את תורת החינוך החדשה, העולם הראשונה נסיונות כיצד הוגשמו רעיונות החינוך
המבוססת על פעילותו העמלנית של חינוכיים חדישים ראשונים הפרוגרסיבי החדש בהוראה ובחינוך.
הילד .אידלסון שם לו למטרה לברוא בארץ בבית״ספר עמלני בתוך קבוצה קטנה זו נמצאו מי שדיברו
טיפוס חדש של בית־ספר עממי כפרי, בצורך לנסות ולהגשים את החינוך
החדש גם בארץ־ישראל .באותה תקופה
על שלושת יסודות: טרם גיבשו לעצמם רוב בתי־הספר
א .שהתכנית בכללה תישאר אותה בארץ דרך חינוכית מקורית לעצמם,
תכנית כמו בבתי־הספר העממיים ונטו לחקות את הקיים בבית־הספר
האחרים בארץ. העממי האירופאי.
ב .לשנות ולהיטיב את אופני העבודה הנסיון הראשון שנעשה בארץ
להגשים את עיקרי החינוך החדש נערך
על פי התנאים במושבה. בשנים תרע״ ה -תרע״ו )(1916-1915
ג .עד כמה שהתנאים החיצוניים ירשו, תוך כדי מלחמת העולם הראשונה -
לברוא ספרי קריאה ולימוד לתלמידים, ודווקא במושבה הנידחת הרטוב
שיהיו מעשי ידי התלמידים עצמם פרי שביהודה ,שהיתה רחוקה מישוב עברי.
נסיונותיהם ,ושישתמשו בעבודות שו היתה זו מושבה קטנה של יהודים
יוצאי בולגריה ,שיישבוה בשנת ,1896
נות שאינן דורשות הוצאות מרובות. והיא היתה רחוקה מדרך המלך
המטרה השלישית משותפת לגוונים לירושלים .בשנת תרע״ה החל את
השונים שבחינוך החדש ,שביסס את עבודתו במקום המורה דוד אידלסון.
הלימוד על ההתנסות האישית של הילד אידלסון נולד בשנת 1891באוקראינה.
ושלל כל הנחלה של דעות ,אמיתות עלה לארץ ב־ ,1906עבד במקוה־ישראל
וערכים מגובשים בלי שהתלמיד יתנסה ולמד אחר־כך בבית המדרש למורים
״עזרה״ בירושלים .אידלסון לימד
בדרך הגשמתם. בבית־הספר במושבה שפיה ואחר־כך
נסע לאירופה והשתלם באוניברסיטאות
את רעיונותיו ,התלבטויותיו והדרכים ציריך וברלין בפדגוגיה ופסיכולוגיה.
שבהן עבד רשם אידלסון ביומן שנמצא
לפני שנים מעטות ונמסר לידי ארכיון
הסתדרות המורים .על פי יומן זה אפשר
לשחזר את הנסיון הפדגוגי המיוחד
במינו ,שבימינו היה ודאי זוכה להיקרא
״בית ספר ניסויי׳ או ״בית־ספר פתוח״.
17
