Page 19 - etmol 21
P. 19
אפשטיין שולח נערים בשביל מחסן התבואות של הממשלה.
מסלוניקי ללמוד בארץ סיפורי יוסף שבו את לב התלמידים ,הם
עיבדו אותם ובין סיפור לסיפור שנוצר
חמישה התלמידיס עם חגריהם לפני נסיעתנז בהשתתפותם הפעילה -הביעו את
מחשבותיהם באמצעות ציור .ליד כל
מאת שמואל עוזיאל ציור כתבו חיבור עצמי קצר .ציין
שבאיסליה ,ולאחר שקיבלו דוקסורס במדעי ג׳״עח-מול' /גלחו מס 9 .ז מחודש אייר אידלסון:
הטבע -חזר ארצה ושימש מורה בגימנסיה תשל״׳ח פידסמה שולמית לסקוב את הסיפור ״הסגנון עצמו ,אופן הסיפור עצמו,
הירושלמית ומרצה באוניברסיטה העברית. על שישה מבחורי ישראל שנבחרו על־ידי הכל הכל משלהם .אין משלי ולא כלום.
ביחד עם בן סלוניקי אחר ,דוד בנבגישתי ,יסד ״חובבי־ציון׳ ברוסיה על מגת להישלח ארצה רק השגיאות בכתב אני מתקן בעברי פה
את ״אגודת המשוטטים״ בארץ .הוא פירסם בכספו של הברון רוסשילד בדי שיעשה מהם ושם לראות מה הם כותבים .חילופין בין
ספרים ,מאמרים ומחקרים חשובים .״מצפה חקלאים ומדדיבים לחקלאות )אגדת שישה לימוד ועבודה מכנים חיים בשיעור .פעם
הם מדברים ,אחר״כך עובדים ,שוב
שלם״׳ במדבר יהודה נקרא על שמו. וארבע״״(.
משה אטיאש שימש כמזכיר ״׳הוועד הלאד אחד הבחורים האלה היה יצחק אפשסיץ, מדברים ומציירים ,מכיירים ,גוזרים,
מי׳״ ליהודי ארץ־ישדאל עד קום המדינה. שלימים הפך לבלשן חשוב ולמחנך דגול .לאחר ושוב אני מספר וכר .בשיעור כזה יש
אחר־כך נתמנה מנהל מחלקת החינוך של סיום לימודיו באוניבדסיסה של ז׳נבה שבש־
עירית ירושלים .אטיאש פירסם במה ספרים על ווייץ וקבלת תואר דוקסוד החמן אפשסייו חיים ויש עבודה״.
ארגון הישוב בימי המנדט ועל הוועד הלאומי. לסלוניקי על־ Tי הרב יעקב מאיר ,רבה הראשי אידלסון הסיק ,כי סיפורים אלה סייעו
כן התמסד לפולקלור של יהודי ספרד .הוא של העיר באותו זמן ,לשמש מנהלו של בית־ לו לפתח בילדים רגשות יפים ורעיונות
אסף ,תירגם ופרסם את ה״דומנסדו הספרדי״, הספר של העדה ,״״תלמוד תורה״״ .היה זה טובים ,ו״דבר זה מספיק״ -הוא אומר.
את אוסף השירים העממיים ״קנציונריו ספר בשנת ,1911כשהעיר היתה עדיין בשלסון בסיום יומנו מסכם אידלסון את
די״ ואוסף סיפורים עממיים בשם ״נוצת הנסיון הראשון להגשים את החינוך
התורכים. החדש בארץ־ישראל במילים אלה:
הזהב״. כעבור זמן היה זה לקראת סוף - 1913 ״ועתה צאנה רשימותי לעולם יפה -
עלה בדעתו של אפשסיין לעשות למען סלוני עבודת החינוך בארץ־ישראל ,ואמרנה
חזר לסלוניקי קי את אשר עשו בזמנם ״חובבי ציון״׳ והברון. להם ,כי לא פרי עבודתי בחדרי הנכן ,כי
הוא בחד בחמישה תלמידים מצטיינים שסיימו אם נסיונות ממשיים מתוך בית־הספר
דניאל סאיאס היה היחיד מקרב הקבוצה באותה עת את לימודיהם ,והציע לשלחם עצמו .עוד אמרנה שלא לשם כבוד או
שחזר לסלוניקי ובמשך שנים שימש מטעם לארץ ללמוד בבית־המדדש למורים בירושלים, פרסום באתן אליהם ,אלא לעורר אותם
העדה מפקח לעברית על בתי־הספד היהודיים, תוך מגמה שעם השתלמותם כמורים יחזרו לעבוד ,לנסות כמוני -הילד העובד
עד שנרצח על־ידי הנאצים במלחמת העולם לעירם להרביץ שם תורה מארץ־ישראל
במרכז העבודה״.
השניה. המתחדשת ,עברית בעברית.
בדוד עחיאל עסק בהוראה בדמשק ,ברחובות יסוד לבית״החינוך
ובפתח־חקוה ,ולאחד שהשתלם במשפטים - חמישה תלמידים
היה לעודך-דין בתל-אביב .הוא נכנס לחיים ליוזמה ראשונית זו של אידלסון היה
הפוליטיים והיה ממנהיגי ״המפלגה הפרוגרסי הנערים שנבחרו היו משה אטיאש ,ש .בור המשך .בהרטוב נטמן הזרע למעשה
לא ,דניאל סאיאס ,ברוך עחיאל ונתן שלם. החינוך החדש בארץ־ישראל .בשלהי
בית״. חמישתם נכנסו ללמוד בבית-המדרש למורים שנת 1921הקימו אידלסון ,י .פולני ופ.
כן היה חבר כנסת .ברוך עחיאל היה חלוץ בירושלים ,שהיה אז בהנהלתו של דוד ילין .הם הילפרין את בית־הספר העמלני הראשון
מחקר הפולקלור של יהודי ספרד ופירסם סבלו את כל תלאות מלחמת העולם הראשונה, בארץ־ישראל -בתל־אביב .שנתיים
ב״רשומות״ של ביאליק ודבניצקי אח ״ה שפרצה בינתיים ,סיימו את למודיהם כמורים אחר־כך הפך בית־הספר העמלני הפרטי
פולקלור של היהודים הספרדים״ וכן מאמ לאחר גמר המלחמה .אך לא כולם המשיכו לבית־החינוך הראשון לילדי עובדים
רים רבים על הנושא בארץ ובחוץ לארץ .בן בהוראה ,ודק אחד מהם חזר לסלוניקי בהתאם בעיר ,לאחר הסכם בין אידלסון ופולני
פירסם ספד גובלות על חיי סלוניקי ״ב שערי
לתבנית. לבין ועדת התרבות של ההסתדרות.
סלוניקי״. בורלא עזב את הארץ ,כנראה לאמריקה או בשנה הראשונה לקיומו של בית
וכך חוזרת ההיסטוריה על עצמה :יצחק לצרפת .עם גמד המלחמה נסע נתן שלם החינוך נוצר עימות בין המייסדים לבין
אפ שטיץ שנשלח לארץ על־ידי ״חובבי ציון״ להשתלמות באוניברסיטה של פירנצה ההסתדרות ,בעיקר בשאלות הנוגעות
־־־ שלח לארץ את הנערים מסלוניקי ,ששידתוה לדרך הלימוד .עימות זה הביא
לפרישתם של אידלסון וחבריו מבית
כה יפה. החינוך בתום שנה לקיומו .אידלסון
מצטרף לגדוד־העבודה ,והקים את
חברת הילדים לרגלי הגלבוע -שבה
ניסה להמשיך ולהגשים את דרכו
הפדגוגית הבלתי מתפשרת.
בסוף שנות העשרים יצא אידלסון
להשתלמות באירופה ,שהה ברוסיה,
ובעזרתה של קרופסקיה -אלמנתו של
לנין ,שהיתה הקומיסר לענייני חינוך -
ביקר במוסדות חינוך מפורסמים ברוסיה
וסיפר על רשמיו בעתוני הארץ .הוא
שימש אחר־כך כמפקח פדגוגי ,ופירסם
מאמרים רבים בשטח החינוך .אידלסון
נפטר בשנת . 1954
19
