Page 21 - etmol 21

‫התייצבותו לצד אנשי ״הישוב הישן״‪,‬‬ ‫ירושלים בסוף המאה הקודמת‪ ,‬אותה בא ד״ר וואלך לרפא‬
‫שלחמו אז נגד ״ההשתלטות הציונית״‪,‬‬
‫עוררה סערת רוחות נגדו‪ .‬ד״ר וואלך‪,‬‬ ‫נגזלת‪ .‬לבסוף נמצאה פשרה‪ ,‬והסערה ״שערי‪-‬צדק״ מהפיכתו במלחמת העולם‬
‫שהיה אז במיטב שנותיו‪ ,‬התפנה לבקשת‬ ‫שככה‪.‬‬
‫רבני הקנאים ויצא למלחמה בציונים‪.‬‬ ‫הראשונה לבית‪-‬חולים צבאי ‪ -‬והשאי­‬
‫ד״ר ישראל די‪-‬האן‪ ,‬שרשם פרק טראגי‬
‫בתולדות הישוב בראשית שנות העש­‬ ‫רה מוסד רפואי זה ברשותו של הישוב‬ ‫אחיות מגרמניה‬
‫רים‪ ,‬היה לחברו הטוב ברגע שהחליף‬ ‫היהודי‪.‬‬
‫את ציונותו בקנאות דתית לוחמת‪.‬‬
‫השלטון הבריטי‪ ,‬שכבר ניכרו בו נבטי‬ ‫כניסת צבאות אלנבי לירושלים‬ ‫בית״החולים ״שערי־צדק״‪ ,‬שהיה‬
‫האנטישמיות‪ ,‬נטה חסד למתבדלים ‪-‬‬
‫ועד מהרה היה ד״ר וואלך אישיות‬ ‫הקיצוני בבתים בדרך ליפו‪ ,‬נפתח בטקס שינתה את פני הארץ‪ .‬ד״ר וואלך‪ ,‬שלא‬
‫מקובלת בחוגים האנגליים‪ ,‬ובעידודו‬ ‫רב ועשה רושם עז בהידורו‪ .‬מנהלו‪ ,‬ראה בעין יפה את הציונים‪ ,‬התקרב‬
‫של די‪-‬האן נטל חלק בעניינים מדיניים‪.‬‬
‫די‪-‬האן חיפש דרכים למנהיגים ערבים‪,‬‬ ‫ד״ר וואלך‪ ,‬קבע את דירתו בבית וכן לשלטונות הבריטיים‪ .‬בחג הפסח הרא­‬
‫והציע את שירותיו למלחמה משותפת‬
‫גרו שם האחיות שהביא מגרמניה‪ ,‬שון לשלטון האנגלי שיגר למושל הצב­‬
‫בציונות‪.‬‬
‫ובראשן האחות זלמה מאיר שהאריכה אי של העיר‪ ,‬סטורס‪ ,‬מנחה ‪ -‬מצה‬
‫אזכרה בסוכה‬ ‫ימים אחריו ורשמה פרק מפואר בתול­ שמורה ויין‪ .‬בית‪-‬החולים היה המוסד‬
‫דות ירושלים‪ .‬כשביקר וילהלם השני המודרני ביותר באותם ימים‪ .‬תכונה‬
‫די‪-‬האן נרצח על‪-‬ידי שני בחורים‬ ‫בירושלים‪ ,‬העניק לד׳׳ר וואלך תואר אחת בהתנהגותו של הרופא והמנהל לא‬
‫כבוד ״יועץ רפואי מהמסדר המפואר הבינו הקרובים אליו‪ :‬צרור המפתחות‬
‫בשער בית‪-‬החולים של ויאלך‪ ,‬כנראה‪,‬‬ ‫הענקי של בניין בית‪-‬החולים היה תלוי‬
‫מאחר שראו בו סכנה לציונות‪ .‬רצח זה‬ ‫ביותר״‪.‬‬
‫עורר בשעתו זעזוע ביישוב‪ ,‬וד״ר וואלך‬ ‫ד״ר וואלך הפך ל״מוסד״ בירושלים‪ .‬על אבנטו‪ ,‬והוא התעקש לנעול בעצמו‬
‫זועזע יותר מכל‪ .‬מדי שנה‪ ,‬בחג הסוכות‪,‬‬ ‫יחסיו ההדוקים עם הקונסוליה הגרמנית את דלתותיו‪ ,‬שעריו וארונותיו‪ .‬כך נהג‬
‫היו באים נציגי הישוב והשלטונות‬ ‫עזרו להתפתחותו של בית״החולים‪ .‬ד״ר בימים הראשונים של המוסד ‪ -‬וכך‬
‫לבקר בסוכה המפוארת שהיה מקים‬ ‫וואלך הפך גם שתדלן מסור אצל המשיך לנהוג כמעט עד סוף ימיו‪ ,‬ולא‬
‫בחצר בית‪-‬החולים שלו‪ ,‬והמארח היה‬
‫מציג בגאווה לפני הבאים העתק מכתב‬ ‫השלטונות התורכים‪ .‬חסותו של הקונ­ היה מי שיעז להפר הוראותיו ולהמרות‬
‫הכניעה של ירושלים לצבא הבריטי‪,‬‬ ‫סול הגרמני‪ ,‬ארמונד שמידט‪ ,‬ששירת פקודותיו‪.‬‬
‫שנערך במשרדו‪ .‬באותה הזדמנות היה‬
‫מעלה גם את זכרו של די‪-‬האן‪ ,‬המשורר‬ ‫בארץ מראשית המאה ועד כיבוש ירוש­ אולם לא שיטות הניהול של בית‪-‬‬

‫האנטי״ציוני‪ ,‬הקנאי הדתי מחפש ה­‬ ‫לים על‪-‬ידי האנגלים‪ ,‬הצילה את החולים קוממו נגדו את הישוב החדש‪.‬‬
‫גאולה שנרצח בפקודת ה״הגנה״‪.‬‬

‫עברו שנים‪ ,‬וד״ר וואלך משך את ידיו‬
‫מעיסוקים מדיניים וחזר לטפל בחוליו‬

‫ולדאוג לבריאות ירושלים‪ .‬על עבודתו‬
‫זו העריכוהו הכל‪ .‬הוא לא הפך את‬
‫מוסדו לבית‪-‬חוליב ״הצועד עם הזמן״‪,‬‬
‫אבל בתבונתו דאג למשוך אליו כוחות‬
‫רעננים שלא מצאו מקום בבתי‪-‬החולים‬
‫המודרניים‪ .‬וזכורה אמרתו‪ :‬״לשם מה‬
‫עלי להביא פרופסורים שיהפכו לרופא­‬
‫ים? מוטב שאביא רופאים שיהפכו אצלי‬
‫לפרופסורים״‪ .‬לאחר חיסול שלטון‬
‫המנדט ״השלים״ עם מדינת ישראל‪,‬‬
‫וביום העצמאות הראשון התנוסס ‪-‬‬
‫לראשונה בתולדות המוסד ‪ -‬דגל‬
‫תכלת‪-‬לבן מעל למרפסת החזית הרחבה‬
‫של בית‪-‬החולים‪ ,‬וגם השער נפתח‬
‫לרווחה‪ .‬אבל אחת לא השמיט הרופא‬

‫הישיש מידיו ‪ -‬את צרור המפתחות‪.‬‬
‫משהזקין‪ ,‬השלימו עמו גם מקטרגיו‪.‬‬
‫בהגיעו לגבורות הביעה לו ירושלים‬
‫תודה בטקס רב‪ .‬הוא עבר את גיל‬
‫התשעים‪ ,‬כשהוא קשור כל הזמן למוס­‬
‫דו‪ ,‬ומת‪ .‬ד״ר וואלך נקבר בחלקת‬
‫קברות בחצר בית‪-‬החולים שלו‪.‬‬
‫בהלווייתו השתתפו אלפים מכל שדרות‬
‫הציבור‪ .‬ירושלים כולה אמרה אחריו‬

‫״קדיש״‪.‬‬

‫‪21‬‬