Page 11 - etmol 21
P. 11
לצורך פרעון שכר הדירה של בית־ בתי־הכנסת בלב הגיטו תקופה של כמאה״וחמישים שנה -
הכנסת -והכסף לא הוחזר עד שעת השנים ש ל״ ה -ת צ״ג ).(1733-1575
הפנקסים ואישרו את אמיתות דבריו, ממקורות אלה אנו למדים על ייחודה של
הבדיקה :הפרנסים התעלמו מהחוב. ופרנסי ויניציאה ורבניה פירסמו ברבים פעולת בני ״ק״ק איטליאני״ בוויניציאה
משנודעו לאנשי הוועד תוצאות החקירה למען עניי ארץ־ישראל ,ועל התמורות
הם ״נזדעזעו״ והודיעו ,כי ״הדין נותן כי הוא נקי מכל חשד. שחלו במגמותיה ובדרכי ניהולה -
שישלחו המעות האלה לעניי צפת מרישומי הפנקסים מתברר ,כי משנת
כנהוג ,ופריעת חוב מצוה וכל שכן לעניי של״ו ועד שצ״ט ) ,(1639-1576במשך ולעתים גם על החיים בארץ־ישראל.
ארץ הקדושה ,כי עיניהם תמיד תלויות שישים־ושלוש שנים ,נאספו והועברו מן הידיעה הראשונה על נדבה למען
ומצפות צדקות בני ישראל״ .הוחלט לארץ על־ידי בית־הכנסת האיטליאני סך ארץ־ישראל ,משנת של״ו ) ,(1576אנו
להטיל תוספת של חמישים אחוזים על של 740ליטרין)ושמונה סולידי( על־ידי למדים שבני הקהילה שבצפת היו מפול
אלה ששילמו בעד מקומותיהם בבית־ שלוחים ,וסך של 1117ליטרין ״קטנים״ גים לשתי קבוצות ,שהיו נפרדות זו מזו
הכנסת למעלה מליטרין אחד .במשך )ושני סולידין( שלא באמצעות שלוחים. בחלוקת כספי הנדבות מן הגולה:
שנתיים נאסף סכום כסף ,אולם הוא לא יש להניח כי נשלחו סכומים נוספים והיהודים הוויניציאנים היו מוסרים לידי
כיסה את כל החוב -וספק אם אי־פעם
לארץ ,שלא נרשמו בפנקסים. שליח כספים לשתי העדות.
הוחזר החוב במלואו. בשנת ת״י ) (1650האשים ועד קופת מצבה של קהילת צפת נפגע אחר־כך
לקראת סוף המאה הי״ז היתה ירידה התרומות את עצמו בלי לדעת זאת .וכך מאוד ,והיא הוכתה באסונות טבע ופגי
גדולה בסכומי הנדבות בבית־הכנסת הוא המעשה ,כפי הרשום בפנקס: עות מיד אדם .במיוחד הורע מצבה אחרי
האיטליאני ,כמו בבית־הכנסת של הועלתה תלונה ״שעברו הרבה שהעיר נכבשה על־ידי האמיר הדרוזי
האשכנזים .תור הזהב של היישוב היהו ריגימינטי ]תקופות כהונה[ ,שהממונים פח׳ר אל דין השני ב־ .1602יהודי
די בוויניציאה קרב לקצו ,והשקיעה מארץ־ישראל לא נתנו חשבונם מהמעות ויניציאה זכו באותן שנים לימי רגיעה
הכלכלית נתנה את אותותיה גם בפעו שנכנסו לידם ...ולא שלחו פרוטה ולשגשוג כלכלי מרשים ,והם נחלצו
לארץ־ישראל״ .נתגלה מחדל חמור, לעזרת אחיהם ואף היו יוזמיהן של
לות למען ארץ־ישראל. והוועד החליט להטיל על אחד מחבריו פעולות עזרה בקרב קהילות בארצות
בשנת תס״ו )’ (1708הגיעו אלינו -ר׳ יצחק וולטירה -לבדוק את ה
הידיעות האחרונות על פעולת ה״גזב־ חשבונות ״ולגבות מכל מי שחייב לארץ רבות.
רים״ בבית הכנסת האיטליאני .מאז ישראל״ ,אם ״באהבה וחיבה״ ואם
נמצאים בידינו רק סיכומי גביות שנ ״בכוח המשפט״ .יצחק וולטירה עשה הרב יהודה אריה ממתינה פנה לקהי
תיים ,בפנקסי חשבונות עד שנת תצ״א את עבודתו בנאמנות ובזריזות ,ושבוע לות גרמניה ,פולין ורוסיה ,קרא להן
) .(1731עם שקיעתם הכלכלית נשמטה יים בלבד לאחר מינויו העמיד את הוועד לנדב למען יהודי הארץ ויעץ להן כי
מידי יהודי ויניציאה הנהגת הפעולה על כך שאמנם נמצא מי שחב חוב גדול ״כל אשר יאסף מהנדבה ייטיב בעיניכם
למען ארץ־ישראל ,והיא עברה לידי לקופת עניי ארץ־ישראל ,ומזה זמן רב, להדריכו דרך ויניציאה ,כי היא לחוף
קהילות ליוורנו ואמסטרדאם ,שהחלו ימים תשכון והאניות נוסעות ממנה״.
לשגשג אז .שכן ,תמיד בשקוע קהילה והוא אינו אלא ...הוועד עצמו. רבי יהודה ממתינה היה גדול הרבנים
אחת ,נמצאה מייד קהילה אחרת שקיב של בית־כנסת הלועזים ,ובאותה תקופה
לה על עצמה את ריכוז העזרה למען הוועד לווה נעשתה כנראה הגבייה בוויניציאה בידי
הקהילה כולה באמצעות ״שלושת הגאו
ארץ־ישראל -עד היום הזה. ומעשה שהיה :שבע שנים לפני כן נים״ ולמען כל העדות .לזמן מה הופסקה
נטלו הפרנסים הלוואה בסך 343ליטרין כנראה פעולת ״ק״ק איטליאני״ למען
מידי הממונה על מעות ארץ־ישראל בני עדתם בצפת ,כדי שלא להפריע
לפעולה הכללית.
שלוח נאשם במעילה
בשנת שס״ו ) (1606מאשר השלוח
מארץ־ישראל ידידיה גאלנטי ,כי קיבל
סכום כסף מקהילת האיטליאנים בווי־
ניציאה ״לשם ישיבת ק״ק איטליאני
יצ״ו אשר בצפת״ .לשלוח זה ,רב ופוסק
הלכה ,קשורה פרשה לא נעימה -שכן
הוא נחשד כי מעל בכספי הנדבות
לארץ־ישראל .כדי להוציא את צדקתו
לאור בא ר׳ ידידיה גאלנטי לבית־
הכנסת של הלוואנטינים בוויניציאה
בשבת ,דרש ברבים ,וכשספר תורה
בחיקו ״נשבע שבוע חמורה ...כי לא
קיבל ולא באו לידיו ולא על־ידי אחרים
בעדו ,שום מין מעות משווה פרוטה
ולמעלה מחשבון ארץ־ישראל בכלל
ובפרט ,רק מה שנמצא כתוב בפנקסיו״.
מורשים מיוחדים של הקהילה בדקו את
11
