Page 2 - עתמול 1
P. 2
העורך! שלמה שבא עתון לתולדותארץ ישראל ועם ישראל
מועצת המערכת! פרום׳ שלמה סימונסון ,שלמה שביט,
שלמה נצר ,ד״ר יוסף גורני
המעצב! קרמן/קרמן
צילומים! מנוחה ברפמן
מינהלה! יוסף אלקוני
המו״ל ! הוצאת הספרים של אוניברסיטת תל־אביב ת .ד39085 .
הדפסה! ״חבצלת״ ,הרצליה
המחיר! 2ל״י
מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות
1 הת 1ק היסטוריה מדוע?
היסטוריה מדוע ! י— שלמה נצר מסביר בפתח שלמה נצר
החוברת מדוע ולשם מה לומדים אני היסטוריה הסקרנות והרצון לדעת הטבועים בנפשו של האדם מביאים אותו
ומתעניינים בעבר. לתר,ות על קנקנם של דברים ולשאול לתכליתם .נטייה זו לר,תחקות
אחר כל דבר ודבר קיבלה ביטוי מיוחד בהתעניינותו בעברו שלו כפרט
עלילת הדם — פרופ׳ שלמה סימונסון סוקר בעמוד
ובעברה של החברה האנושית כולה.
3את תולדות עלילת״השוא שגרמה לרדיפות ורצח כאותו ילד קטן השואל ״למ ה " בא האדם ושאל על ה״מה?״ — ביקש
לאורן כל הדורות והשלכותיה עד חיום. לדעת על מאורעות העבר ,ולאחר מכן שאל למשמעותם של המאורעות
האלה ,במגמה להבין את ה״איך?״ .כך התעורר הרצון לספר ״מה שהיה״,
מלן גר על סלע בקורדיסטאן )--תמונת־השער
ובעקבותיו עלתה השאיפה לתאר את המאורעות בהקשר סיבתי
מעשה ידי קרמן/קרמן( ד״ר א .ו .קלימובסקי להתרחשותם — הלא היא אותה חקירה בנבכי העבר ,שהיוונים קראו
מספר על גילויים חשובים שנתגלו לאחרונה על מלכי
לד ,ה י ס ט ו ר י ה ובלשוננו היא ידועה כ ד ב ר י ה י מ י ם .
חדייב )עמוד .(4 הרצון לדעת את העבר מצא את ביטויו בתקופת המקרא במצוה
החלום אשר הגתה האשה הנכבדה אמליה של הנחלה לבנים ,כמו שנאמר ״והגדת לבנך ביום ההוא״ )שמות
ברטראנד — יוסף שלום מספר בעמוד 6על קברות י״ג ח( .וכך אירע שגדעון בן יואש אבי העזרי ,ששמע את סיפורי
מלכי חדייב בירושלים ועל אשה יהודיה מצרפת אבותיו על הנפלאות שקרו להם בימי עלותם ממצרים ,תוהה על
שביקשה לתיתם מתנה לעם היהודי. משמעותם בהווה )שופטים פרק ו׳(! הדבר היה בעת צרה לישראל,
כשנתרוששו מאוד והיו חוששים ליבולם ,עד כי נאלצו לחבוט חטים בגת,
סתי יוצא לדרך — צבי אילו סוקר מסע מלך
להסתירם מפני המדייני ם שעלו על הארץ לשחתה וגדעון מקשה!
מצרי ב״דרך ארץ פלשתים״ שבני ישראל לא הלכו ״ואיה כל נפלאותיו אשר סיפרו לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו
בה) ...עמוד .(8
ה׳ ועתה נטשנו"
הילד שמעון איננו קדוש יותר — ההתעניינות בהיסטוריה העמידה דורות של רושמי רשומות מאז
התקופה העתיקה ועד היום .ההיסטוריון היווני הירודוטוס מהליקרנסוס,
לפני 500שנה פרצו שוטרי העיר טרינטו באיטליה המכונה ״אבי ההיסטוריה״ ,ראה ,חובה לעצמו ״לתאר את חקירותיו
לבית אחד היהודים בעיר שישב לשולחן הסדר, למען לא יימחו במרוצת הזמן מפעלי בני אדם״ .טקיטוס הרומאי
וכך נולדה עלילת״דם שהיו לה השלכות עד השתדל לכתוב את דבריו ללא משוא פנים בסברו ,שעיקר תכליתם של
לפני עשר שנים .פרופ׳ דניאל קארפי מגולל את דברי הימים שלא יידם קולן של מידות טובות .ההיסטוריון המוסלמי
פרשת העלילה )עמוד .(10 אבן חלדון רואה את מטרתה האמיתית של ההיסטוריה בהקניית הידיעה
מה פתאום צפורים! — ד״ר נורית כנען מספרת על החברה האנושית.
דוד גאנז ,היסטוריון יהודי בימי הביניים ,שכתב את הספר ״צמח דוד״,
בעמוד 12על ההגדה ה״מוזרה״ שראשי אנשיה
צפורים. הסביר שהוא עשה זאת ״כדי לשמח נפש עגומה לדור יעפי,הגלות״,
והוסיף! ״כאשר יקרא הקורא..־ .על עוצם גדולת המלכים ור,קיסרים,
משאת נפשו של המשורר המצייר —
נתפלל אל ה׳ להשיב ולהצמיח צמח דוד בירושלים״.
אליהו הכהן התפרסם במחקר שירי ארץ־ישראל וכך ממשיכים ההיסטוריונים לרשום את מאורעות העבר ולחקור את
ובתכנית הטלביזיה ״שרתי לך ארצי״ .במדורו,
טיבם עד היום הזה.
בעמוד ,16הוא מספר על שיר נודע של משורר נראה ,שההיסטוריה ,סיפור ההצלחות והכשלונות של אנשים וחברות,
שהיה גם צייר. באה לספק את רצונו של האדם לדעת את התשובה לשאלה ,שאפשר
לנסחה ב״דע מאין באת״ ,תוך תהייה על ההווה״ בנסיון להתחקות על
נפוליון הפסיד את קרב עכו באל־עריש —
האפשרויות הטמונות בעתיד.
פרופ׳ מרדכי גיחון מרצה את גילויו החשוב: מד,ו אם־כן סוד ר,ר,תעניינות בהיסטוריה?,
נפוליון הפסיד את המערכה בארץ ישראל מפני שלא יש הטוענים שההיסטוריה מלמדת שאין ללמוד ממנה ,דבר ,ואולי ,על
העריך נכונה כוחו של מבצר אחד בגבול סיני )עמוד .(17 דרך הפרדוקס ,יש בראייה ,זו משום לקח הנלמד מההיסטוריה .יתכן
שהתעניינותנו בעבר ,המאפשרת לנו העמקת הבנתנו בסיבות האירועים
נברך את היהודים מקרב לב בשובם הביתה השונים כפי שהיו וקשריהם אל ההווה ,מסייעת לנו בציפיותינו את
העתיד שאין אנו יכולים לחזותו .ושמא יש להיסטוריה משמעות שאיש
— בימים אלו מלאו 100שנה להולדתו של לא השכיל להבינה והאדם ימשיך ויתד,ד ,על טיבה ?,להיסטוריה— ,
חיים וייצמן ,נשיאה הראשון של מדינת ישראל.
שלמה שבא מספר בעמוד 20על ההסכם בין המנהיג פתרונים.
היהודי ובין מנהיג העולם הערבי לפני 55שנה.
חוד-עת — חידון אישים ,תשבץ־זמן ושאלה
מתימטית־היסטורית ,לפותרים — פרסים.