Page 5 - עתמול 1
P. 5

‫אותו‪ .‬ואף־על־פי שנודע הדבר ברבים‪,‬‬
‫לא נתעוררו בינתיים בני הארץ למרוד‬

                           ‫במלכם היהודי‪.‬‬

     ‫הלני באה לירושלים‬                    ‫ממלכת חדייב השתרעה בצפת עיראק של היום‬

‫מאחר שבנר‪ ,‬והמלכה שרויים היו באו­‬         ‫הסוחרים היהודים מפוזרים היו בכל‬               ‫גם על בני מדינת חדייב‪ ,‬שהשתרעה ב־‬
‫שר יכלה הלני לקיים את חלומה וללכת‬         ‫איזור המזרח־התיכון‪ .‬סוחר אחר מן הגליל‬         ‫צפון־מערב עיראק של היום‪ ,‬כיצד נת­‬
‫לירושלים‪ ,‬להשתחוות בבית־המקדש ו­‬          ‫הגיע לחדייב‪ ,‬נפגש עם המלכה הלני ו­‬            ‫ייהדו ומה קרה בהם וד‪,‬ראשון בין המת­‬
‫להקריב קרבנות‪ .‬איזאטס נתן לה כסף רב‬                                                     ‫ייהדים — המלך איזאטס השני‪ ,‬שנולד‬
‫ומתנות בשביל ירושלים והלני יצאה ל­‬                 ‫השפיע עליה להתקרב ליהדות‪.‬‬            ‫בשנת ‪ 5‬לספירה‪ .‬וכך כותב יוספוס פל־‬
‫דרך בשיירת מלכים גדולים‪ .‬בואר‪ ,‬לירו­‬
‫שלים היה לעזר רב לבני העיר‪ ,‬שכן ב־‬            ‫איזאטס עולה לשלטון‬                                                              ‫ביוס !‬
‫אותר‪ ,‬שנד‪ ,‬היתד‪ ,‬בצורת ובירושלים שרר‬                                                    ‫״מונבז מלך בני חדייב אהב את אחותו‬
‫רעב כבד ורבים מתו‪ .‬המלכה שלחה את‬          ‫משמת המלך מונבז קראה המלכה ל­‬                 ‫הלני ונשא אותה לאשה‪ ,‬והיא נתעברה‪,‬‬
‫אנשיה לאלכסנדריה לקנות תבואה‪ ,‬ול־‬         ‫שרים ולפחות וסיפרה להם‪ ,‬כי רצונו‬              ‫ממנו‪ .‬פעם כאשר ישן אתה‪ ,‬הניח ידו על‬
‫קפריסין לקנות תאנים מיובשות‪ ,‬חילקה‬        ‫היה שאיזאטס יעלה לכסא המלוכה‪ .‬הללו‬            ‫בטן אשתו ומתוך שנתו נדמה לו שהוא‬
‫אותם לנצרכים והצילה את העיר‪ .‬משנו­‬        ‫הסכימו והציעו למלכה שתהרוג את אחיו‬            ‫שומע קול המצווה אותו להרים את היד‬
‫דע לאיזאטס על הרעב‪ ,‬שלח גם הוא כס­‬        ‫וקרוביו‪ ,‬כדי שלא ירצחוהו מקנאה‪ .‬הלני‬          ‫מבטנה״ שלא ילחץ את העובר שבה‪ ,‬ה­‬
‫פים לירושלים‪ .‬כעבור זמן שלח לשם את‬        ‫סירבה להעלות את בנה לשלטון תוך מר­‬            ‫עתיד לזכות בשלטון ובאחרית טובה‪ .‬הוא‬
‫חמשת בניו הצעירים‪ ,‬כדי שילמדו את‬          ‫חץ של דמים ויתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬היא מינתה‬              ‫נרעש מהקול ומיד הקיץ וסיפר לאשתו‬
                                          ‫את בנה הבכור מונבז כאפוטרופוס לכסא‬            ‫את הדברים‪ .‬וכשנולד בנו קרא לו בשם‬
       ‫תורת ישראל ואת הלשון העברית‪.‬‬       ‫המלכות‪ ,‬עד בוא אחיו‪ .‬מונבז לא בגד‬
‫באותם ימים קשרו שרי הפרתים על‬             ‫באיזאטס ומשחזר מסר לו את כסא המל­‬                                               ‫איזאטס״‪.‬‬
‫מלכם והוא פנה‪ ,‬לאיזאטס שתיווך בינו‬        ‫כות‪ .‬הוא הוכתר כמלך בשנת ‪ 36‬לספירה‬            ‫תושבי חדייב עבדו לאלילי אשור ובבל‬
‫ובין השרים והם החזירוהו לכס המלכות‪.‬‬                                                     ‫ונמצאו תחת חסותו של מלך פרם‪ .‬שליטם‬
‫כהוקרה הירשה מלך פרת‪ ,‬שאיזאטס‪ ,‬אשר‬                              ‫וכונה איזאטס השני‪.‬‬      ‫מונבז היה בעצם רק נציג של מלך פרם‪.‬‬
‫באופן רשמי היה נציג שלו‪ ,‬יחבוש מצ­‬        ‫איזאטס הביא עמו את חנניה היהודי‬               ‫אולם כוחו של המלך הפרסי ירד והלך‬
‫נפת זקופה‪ ,‬מעין כתר עם חוד זקוף‪ ,‬ו­‬       ‫כיועץ‪ .‬משנודע לו כי גם אמו רוחשת‬
‫יישן על מיטת זהב‪ ,‬סימני־יוקרה‪ ,‬שהם‬        ‫חיבה לדת היהודית‪ ,‬החליט לקבל על‬                          ‫ומונבז הכריז על עצמו כמלך‪.‬‬
‫זכותם של מלכי הפרתים בלבד‪ .‬כן הו­‬         ‫עצמו אמונה זו‪ .‬אמו וגם חנניה עודדו‬            ‫איזאטס היה הבן השני של מונבז‪ .‬בנו‬
                                          ‫אותו‪ ,‬אולם הזהירוהו שלא ימול את עצמו‬          ‫הבכור נקרא אף הוא מונבז‪ ,‬אולם אר‪,‬בתו‬
      ‫סיף לממלכתו חלק מארץ ארמניה‪.‬‬        ‫שפן נתיניו עובדי האלים‪ ,‬ימרדו בו‪ .‬חננ­‬        ‫של המלך נתונה‪ ,‬היתר‪ ,‬לאיזאטס‪ .‬המלך‬
                                          ‫יה‪ ,‬שחשש לחייו‪ ,‬אמר למלך‪ ,‬שיכול הוא‬           ‫מונבז חשש‪ ,‬כי בניו עלולים מרוב קנאה‬
            ‫שיחזור של התבליט‬              ‫לעבוד לאלוד‪,‬ים גם בלי שימול את עצמו‪.‬‬          ‫לרצוח את איזאטס ושלחו לאיזור המפרץ‬
                                          ‫ואז הגיע מן הגליל סוחר אחר‪ ,‬אלעזר‬             ‫הפרסי‪ .‬המלך של אותו מקום נהג בחיבה‬
                                          ‫שמו‪ .‬הוא בא לברך את המלך ומצאו קו­‬            ‫איזאטס והשיא אותו לבתו וכנדוניה נתן‬
                                          ‫רא בספר תורד‪ .,‬משנודע לו על התלב­‬
                                          ‫טויותיו‪ ,‬אמר לו שאי־אפשר להיות יהודי‬                      ‫לו ארץ גדולה שישלוט עליה‪.‬‬
                                          ‫למחצה ועליו להימול ואלוהים ישמור‬              ‫איש יהודי בשם חנניה‪ ,‬סוחר מצליח‬
                                                                                        ‫מארץ־ ישראל‪ ,‬היה נכנם אצל נשי המלך‬
                                                                                 ‫עליו‪.‬‬  ‫למכור להן את סחורתו ומלמדם על אלוהי‬
                                          ‫דבריו של הגלילי הקנאי עשו רושם על‬             ‫היהודים‪ .‬חנניה התוודע לאיזאטס וקירב‬
                                          ‫המלך והוא קרא אליו רופא וציווה‪ ,‬שימול‬
                                                                                                              ‫אותו לדת ד‪,‬יד‪,‬ודית‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10