Page 2 - etmol 61
P. 2

‫העורך‪ :‬שלמה שבא‬                                              ‫עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל‬
‫מועצת המערכת‪ :‬פרופ׳ שלמה סימונסון‪ ,‬ד״ר שלמה שביט‪,‬‬
‫ד״ר שלמה נצר‪ ,‬פרופ׳ יוסף גורני‬
‫המעצב‪ :‬אדר דריאן‬
‫מינהלה‪ :‬יוסף אלקוני‬
‫המערכת‪ :‬עת־מול‪ ,‬בנין ויקטור ואדראה קרטר‪ ,‬אוניברסיטת תל־אביב‬
‫הפצה ומנויים‪ :‬ת‪.‬ד‪ 23078 .‬־ תל־אביב ‪ ,61230‬טלפון ‪ 201561‬־‪03‬‬
‫סדר לוחות והדפסה‪ :‬דפוס חדקל בע״מ ־־ תל־אביב‬

‫מנוי לשנה ־‪ 6000.‬שקל‬

‫מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות‬

                             ‫התוכן‬                                         ‫תמונה נעלמה ‪ -‬ציור השער‬

‫צילום השער ‪ -‬האם זה הרצל? במכירה של חפצים ישנים‬         ‫מכס קורצווייל היה קצין בצבא האוסטרי בסוף המאה הקודמת‪ ,‬אולם חיבתו‬
                                                        ‫היתה נתונה לציור והוא נודע בין ציירי אוסטריה‪ .‬חבר צעיר היה לו‪ ,‬כבן‬
‫בניו־יורק התגלתה תמונה זו‪ ,‬שהרבה סימנים מוכיחים כי היא‬  ‫שלושים‪ ,‬שהתפרסם בוינה כעתוגאי וסופר ומחזאי מצליח‪ ,‬איש העולם הגדול‪,‬‬
                                                        ‫המקובל בחוגי החברה הגבוהה ובא במסיבותיה ואהוד שם‪ .‬גבר נאה היה אותו‬
‫הרצל לפני שיסד את התנועה הציונית; ראה הרשימה בעמוד‬      ‫עחונאי‪ ,‬בעל עינים רושפות‪ ,‬זקן יפה‪ ,‬פנים גאות ‪ -‬דמות רומנטית נלהבת‪,‬‬
                                                        ‫כמשורר סוער‪ .‬מכס צייר את חברו בביח־קפה‪ ,‬מושב קבוע של עתונאי וינה‬
‫זה • המאמר הפותח את החוברת‪ ,‬מאת פרופ׳ יעקב טורי‪,‬‬        ‫באותם ימים‪ ,‬קורא מאמר שהוא עצמו כחב‪ ,‬ובקבוק יין לפניו‪ .‬שמו של החבר‬
                                                        ‫היה חיאודור הרצל‪ .‬הציוד היה מוצלח מאוד והמבקרים ראו אוחו כאחת‬
‫מגלה כי משפט דרייפוס לא היה הגורם לחיבור ״מדינת‬         ‫מיצירותיו הטובות של קורצווייל‪ .‬אותם ימים היה הרצל איש נודע בטרקלינים‬
                                                        ‫ובחברה הגבוהה של וינה‪ ,‬רחוק מכל עניין יהודי ובודאי שלא עלה בדעתו אז‬
‫היהודים״ על־ידי הרצל‪ ,‬אלא שהיה זה תהליך שנמשך שנים‬
                                                                                               ‫להציע הקמח מדינה יהודית בקצה הים־התיכון‪.‬‬
‫רבות • פרופ׳ יהודה ניני מספר על אחד הנוסעים הנודעים של‬  ‫לאחר מותו של הרצל עבר הציור לידי קרוב של אשתו‪ ,‬פאול גשואר‪ ,‬והיה תלוי‬
                                                        ‫בביתו במשך ‪ 30‬שנה‪ .‬בשנת ‪ 1938‬ביקש נכדו של נשואר לעזוב אח אוסטריה‬
‫סוף המאה ה־‪ 9‬ו‪ ,‬אדוארד גלאזר‪ ,‬שהציע להרצל להקים‬         ‫ושלח את רכושו‪ ,‬כולל תמונתו של מי שהיה מקובל כהרצל‪ ,‬לארצות־הברית‪.‬‬
                                                        ‫אולם הוא עצמו לא הגיע בסופו של דבר לאמריקה‪ .‬ברגע האחרון נתפתה‬
‫מדינה יהודית‪ ...‬בתימן)עמודים ‪ • (7-6‬שמואל צוקרמן היה‬
                                                                   ‫להאמין‪ ,‬כי משטר היטלד יחלוף‪ .‬הנכד ומשפחתו נרצחו בידי הגרמנים‪.‬‬
‫הראשון שהדפיס בירושלים בצבעים‪ ,‬על כך כותב שמואל‬         ‫בשנת ‪ 1972‬סופר הסיפור על־ידי ה‪ .‬גדאד־גודמן בעתון היהודי־אמריקאי‬

‫אבן־אור בעמוד ‪ • 8‬דוד אסף מספר )עמוד ‪ (9‬על נער שגילה‬                                                    ‫״הדסה״ ושם גם נמסר מה קרה בתמונה‪:‬‬
                                                        ‫חפציו של הנכד שהגיעו לאמריקה נמכרו ונרכשו על־ידי אמריקאי שהחזיק בהם‬
‫פנקס‪ ,‬העתיק אותו ושמר לנו קורות עיר בפולין ויושביה •‬    ‫כ־‪ 25‬שנים‪ .‬הוא מת ויורשיו הוציאו את החפצים למכירה פומבית‪ .‬על המכירה‬
                                                        ‫נודע לגברת גרטורד קרץ־הודניק‪ ,‬שמוצאה מוינה ושעסקה בממכר עתיקות‪.‬‬
‫שמעון בן שטח הרג שמונים מכשפות באשקלון ־ על כך‬          ‫היא לקחה עמה את אמה‪ ,‬שהיתה בתו של מומחה לעתיקות בוינה‪ .‬השתים‬
                                                        ‫בדקו את התמונות שבעזבון‪ .‬פתאום ראתה הבת גרטורד את תמונת הצעיר‬
‫מסופר בתלמוד ‪ -‬מי היו אותן‬                              ‫המזוקן הקורא בעחון וצעקה‪ :‬״אמא‪ ,‬ראי ‪ -‬הרצל!״‪ .‬האם‪ ,‬המומחית לקניות‬
                                                        ‫מסוג זה‪ ,‬הזהירה את הבת לא להרים קול ולא להתרגש‪ ,‬כדי שהסוד לא ייגלה‬
‫מכשפות‪ ,‬היכן נולדה מסורת‬
                                                                                                                            ‫ולא יהיו מתחרים לקניה‪.‬‬
‫אפרודיטיי ‪ -‬פרופ׳ יהושע‬                                 ‫השתיים היו פעילות ציוניות ותיקות בגידיורק‪ .‬הסב ‪ -‬אב האם ‪ -‬גם הכיר את‬
                                                        ‫הרצל‪ .‬עדיין לא היו בטוחות אם השערתן נכונה‪ .‬אבל הן הסתכלו בצד השני של‬
‫אפרון פורש בעמודים ו ‪ 3-1‬ו‬                              ‫התמונה ושם היה כתוב‪ :‬״פורטרט של תיאודור הרצל‪ ,‬געשה על־ידי מכס‬

‫מסכת רחבה של קורות אלה‬                                                                                          ‫קורצווייל‪ ,‬רכוש משפחת נשואר״‪.‬‬
                                                        ‫הן רכשו את הציור‪ ,‬גם אם יש בין המומחים‪ ,‬שאינם בטוחים כי זו תמונת‬
‫פיניקית מדרום הארץ • על‬                                 ‫הרצל‪ .‬כפי שמסר עתון ״הדסה״‪ ,‬החליטה גדטודד קרץ־הורניק לא למכור את‬
                                                        ‫התמונה‪ ,‬שבעליה האמיתיים ־־ כך אמרה ־־ הוא העם היהודי‪ ,‬והיא הבטיחה‬
‫ארבה שעלה על ארץ־ישראל‬                                  ‫למסור אותה למוזיאון הרצל בירושלים‪ .‬עד היום‪ ,‬כפי שנמסר לי‪ ,‬התמונה איננה‬

‫במלחמת העולם הראשונה‬                                                                                                                     ‫בידי המוזיאון‪.‬‬

‫והוסיף צרות על צרותיה ‪-‬‬                                                              ‫״עתמול״‬
                                                                           ‫שי לידידיך ולבני משפחתך‬
‫מספר יואל רפל‪ ,‬בעמודים ‪- 14‬‬                                       ‫שלח שיק ע״ס ‪ 6000‬שקל למערכת עתמול‬
                                                                        ‫)ת‪.‬ד‪ - 23078 .‬תל־אביב‪(61230 ,‬‬
‫‪ • 16‬אריה אמיר כותב )בעמו­‬                                                ‫לגליונות יצורפו פרטי השולח‬

‫דים ‪ (18-17‬על האקליפטוסים‬      ‫אגדתי רוקד‪ ,‬מתוך‬
‫של חדרה שדוד שמעונוביץ‬       ‫התערוכה בתל־אביב‬
‫כתב עליהם את הפואמה הנוד­‬

‫עת ״ביער בחדרה״‪ .‬אגב‪ ,‬לא הם שייבשו את הביצות שם •‬

‫פרופ׳ שלמה דב גויטיין שנפטר החורף‪ ,‬היה מגדולי החיסטור־‬

‫יודם של דורנו‪ .‬בעמוד ‪ 19‬מופיע מאמר שפירסם לפני כעשרים‬

‫שנה בעתון ״הארץ״ על ווחשה‪ ,‬אשה רבת מעללים שחיתה‬

‫במצרים במאה ה־‪ .11‬המאמר מדגים את דרך יצירתו של ש‪.‬ד‪.‬‬

‫גויטיין‪ :‬בניין מחדש של מאורע היסטורי מקטעי תעודות‪:‬‬

‫ציור תמונתה של תקופה ואנשיהם וסיפור מרתק • בעמודים‬

‫‪ 23-22‬סיפור על ״פרסים״ ‪ -‬תמונות היסטוריות ‪ -‬שאספו‬

‫ילדי הארץ לפני כ־‪ 45‬שנה • בעמוד חאחרון‪ :‬צילומי מחול‬

‫משנות העשרים מתוך תערוכה הנערכת עתה בתל־אביב על‬

‫ברוך אגדתי‪ ,‬אמן רב־פנים שפעל בריקוד‪ ,‬בקולנוע‪ ,‬בציור‪,‬‬

‫אירגן את חגיגות הפורים של תל־אביב והיה מרכז ל״בוהמה״‬

‫של העיר • והערה‪ .‬כותב אלינו מ‪.‬פ‪ :.‬בחוברת עת־מול ‪59‬‬

‫התפרסם מאמר על שירו של אלתרמן ״עונת הסיוד״‪ ,‬בו‬

‫מתגלה כי ה״סייד״ שבשיר אינו אלא רמז לסי־איי‪.‬די‪ ,.‬הבו­‬

‫לשת הבריטית‪ ,‬שאסור היה להזכירה‪ .‬יש בשיר שורה שלא‬

‫נפתרה במאמר זה‪ ,‬בה נאמר ״בדוק‪ ,‬בדוק הכל! מני גימל ועד‬

‫עין״‪ .‬מיהם ומהם ״גימל״ ו״עין״ אלוי התשובה פשוטה‪:‬‬

‫״גימל״ ו״עין״ הם ראשי תיבות של ״גיוס עברי״‪ ,‬שגם הוא‬

                             ‫אסור היה בהזכרה‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7