Page 7 - etmol 61

‫הקונגרס‪ ,‬אולי מתוך אמונה כמוסה‬

‫שיעלה בידו‪ ,‬אם תיכשל תכניתו של‬

‫הרצל‪ ,‬להעלות את הצעתו בעניין תימן‬

‫על סדר יומה של התנועה החדשה‪ .‬לכן‬

‫כתב גלאזר‪ :‬״אם דעותינו שונות ביחס‬

‫ל׳איך׳ ‪ -‬אין בכך סיבה מספקת לפילוג‬

‫או לריב‪ .‬הצרות והנסיונות שעוד‬

‫נתנסה בהם מן הדין שיביאו במשך הזמן‬

‫לידי איחוד בינינו״‪.‬‬

‫יש חוקרים שסברו כי התנגדותו של‬

‫גלאזר להקמת מדינה יהודית בארץ־‬

‫ישראל נבעה מתוך חשש שהציונות‬

‫בשאיפתה לבית־לאומי בארץ־ישראל‬

‫אינה אלא קנוניה בריטית לשם פירוק‬

‫הממלכה העותמנית‪ ,‬״השתלטות על‬

‫קידמת״אסיה והרחקת ההשפעה הגר­‬

‫מנית משם״‪ .‬עורכי כתבי הרצל העירו‪,‬‬

‫כי גלאזר ״טען שהציונים עומדים בשי­‬

‫רות בריטניה ומטרתם לייסד מדינת‬

‫חייץ‪ ,‬המכוונת נגד האינטרסים של רו­‬

‫סיה״‪ .‬מבקרים אלו נסמכו על מאמרו‬

‫של גלאזר בקשר לבעיה הציונית והמ­‬

‫נוף בתימן ‪ -‬מדינה יהודיתז‬ ‫זרח‪ ,‬שהופיע ב‪ 28-‬בדצמבר ‪ 1897‬בע‪-‬‬
‫תון ״ברלינר טאגבלאט״‪.‬‬

‫על‪-‬אף הדברים החמורים שכתב גלא‪-‬‬

‫זר כנגד הציונות באותו מאמר‪ ,‬דומני‬

‫הרצל להצעותיו הפך למתנגד חריף‬ ‫שיש לתת את הדעה לתשתית הנפשית‪ -‬השקפתו של גלאזר ‪ -‬עשתה את הקמת‬
‫ולעויין לציונות‪ .‬מכאן לא רחוקה היתה‬
‫הדרך לכתיבת מאמרו הקיצוני שבו הוא‬ ‫רגשית אשר הובילה לכתיבתו‪ .‬במכתבו המדינה היהודית לחלום שאין להשיגו‪.‬‬
‫אומר שאין הציונות אלא כלי‪-‬שרת בידי‬
‫מן ה‪ 24-‬ביולי ‪ 1897‬כתב גלאזר להרצל וזה מקור השקפתו הגורסת שיש לחפש‬
‫האימפריאליזם הבריטי‪.‬‬
‫בזמן הראשון להתכתבות בין גלאזר‬ ‫לאחר שקיבל ממנו על פי בקשתו את מקום למדינה אשר יהיה מרוחק מן‬
‫והרצל היה נוסח הכתיבה ביניהם ענייני‬
‫וגלאזר היה פונה אל הרצל ‪ -‬״דוקטור‬ ‫גליונות ״די ולט״ שיצאו לאור‪ :‬״השבו­ הנצרות ומן האיסלאם כאחד‪.‬‬
‫נכבד מאוד״‪ .‬משהתלהט הוויכוח בין‬
‫השנים‪ ,‬נעשה סגנונו של גלאזר מנוכר‪.‬‬ ‫עון שימח אותי מאוד בשל הטון הגברי אדוארד גלאזר כחוקר תימן ״התא­‬
‫הרצל אינו יותר ״דוקטור נכבד מאוד״‪,‬‬
‫אלא ״אדון נכבד״‪ .‬השניים‪ ,‬הגם שמעו­‬ ‫והאציל שלו‪ .‬אך גם העציבני‪ ,‬מפני הב״ בארץ זו וראה בה את ״הארץ‬
‫לם לא היתה ביניהם קירבה נפשית‪,‬‬
‫שהוא מוכיח לי‪ ,‬שחלק עיקר של עמנו היעודה״‪ .‬הוא העיד על עצמו‪ ,‬ולאו‬
‫הפכו לעוינים זה לזה‪.‬‬
‫גלאזר הציע לפני כן לארגן כנם של‬ ‫נתון לאשליה האיומה‪ ,‬ששוב תיתכן דווקא מתוך ענוה יתירה‪ ,‬״כי עד‬
‫מנהיגים יהודיים בברלין‪ ,‬כדי להעלות‬
‫את רעיונותיו בדבר מדינה יהודית בתי­‬ ‫מדינה יהודית בפלשתינה‪ .‬הממלכה עכשיו אין לאיש מלבדי ‪ -‬ואפילו לא‬
‫מן והוא פנה לד״ר קארפלס מברלין‪,‬‬
‫שהיה עורך העתון היהודי ״אלגיימנה‬ ‫היהודית לא יכלה מעולם להחזיק מעמד לתורכי ‪ -‬מושג כלשהו על היתרונות‬
‫צייטונג דס יודנטומם״‪ ,‬וביקש להבטיח‬
‫את השתתפותו של הרצל בכינוס‪ ,‬כדי‬ ‫מחמת היותה בפלשתינה ולכן נפלה״‪ .‬הבלתי‪-‬רגילים של תימן מפני שאני‬
‫שיביע את דעתו על ההצעה‪ .‬אולם‬
‫משפירסם את מאמרו והיחסים עם הרצל‬ ‫נראה איפוא בעליל‪ ,‬כי התנגדותו של הייתי היחיד‪ ,‬ששיחק לו המזל לחקור‬
‫נעשו עויינים ‪ -‬היתה השתתפותם של‬
‫ציונים בכינוס שהציע בלתי‪-‬הגיונית‬ ‫גלאזר למדינה יהודית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬את הארץ הנהדרת הזאת חקירה מעמי­‬
‫ובלתי‪-‬אפשרית‪ .‬הרצל פירסם תשובה‬ ‫אינה נובעת משיקולים פרו‪-‬עותמניים‪ ,‬קה״‪.‬‬
‫חריפה ב״ברלינר טאגבלאט״ ב‪ 4-‬בינו­‬ ‫או רוסיים‪-‬צרפתיים ואנטי‪-‬אנגליים‪ ,‬עברה ההיסטורי הקדום של תימן‪,‬‬
‫אר ‪ 1898‬למאמרו של גלאזר‪ ,‬והיחסים‬
‫ביניהם נותקו‪ .‬עוד חלום על מדינה‬ ‫המעוגנים במאבק בין המעצמות בסוף בייחוד של ממלכת השבאים‪ ,‬עבר אשר‬

‫יהודית מחוץ לארץ‪-‬ישראל נגוז‪.‬‬ ‫המאה ה‪ .19-‬שיקוליו מעוגנים בהשקפה הקנה לתימן בפי ההיסטוריונים את‬

‫לעיון נוסף‪ :‬ש‪.‬ד‪ .‬גויטיין על א‪ .‬בראואר‬ ‫היסטורית כוללת‪ ,‬המציגה את ארץ‪ -‬׳ השם ״ערב המאושרת״‪ ,‬הוא אשר קסם‬

‫־ ב״שבות תימן״; ״בפני עם ועולם״ ‪-‬‬ ‫ישראל במוקד המאבקים בין המעצמות‪ ,‬לגלאזר‪ .‬לפי דעתו‪ ,‬מזרח וצפון‪-‬מזרח‬
‫כמעט משחרה של ההיסטוריה הלאומית של תימן‪ ,‬שאוכלוסייתם דלילה‪ ,‬יכולים‬
‫כתבי הרצל א‪ /‬״ציונות; י‪ .‬ניני ‪-‬‬
‫היהודית‪ .‬מתוך השקפה היסטורית זאת לקלוט מיליוני מתיישבים ״בלי שיהיה‬
‫״תימן ‪ -‬הארץ היעודה״ ב״הציונות״‬
‫ראה גלאזר את הקמתה של מדינה יהו­ צורך לפגוע כהוא‪-‬זה בזכויות קיימות״‪.‬‬

‫דית בארץ‪-‬ישראל כבלתי אפשרית‪ ,‬הוא סבר גם כי תימן דלילת האוכלוסין‪,‬‬

‫שכן נראה לו‪ ,‬כי אין בכוחו של עם שיש בה רוב מוסלמי זיידי‪ ,‬המנותק מן‬

‫קטן‪ ,‬להיאחז בארץ המצויה באיזור העולם המוסלמי הסוני‪ ,‬אינה יכולה‬

‫מפתח‪ ,‬המגרה כוחות אימפריאליים להיחשב כשאר הארצות המוסלמיות‬

‫להשתלט עליה‪ ,‬ואותו עם יהיה צפוי ולכן לא תהיה שם התנגדות להתיישבות‬

‫היהודית‪.‬‬ ‫לכיבוש ושוב לגלות‪.‬‬

‫גלאזר סבור‪ ,‬כי משהפכה הנצרות‬

‫עויינות והתנתקות‬ ‫להיות יריבתה של היהדות נעשתה הקמת‬

‫מדינה יהודית בארץ‪-‬ישראל לבלתי‪-‬‬

‫אפשרית עוד יותר‪ .‬כדבריו‪ :‬״מאז גלאזר שהאשים את הרצל באשליה‪,‬‬

‫הקמת הנצרות ‪ -‬קיום מדינה יהודית לקה באשליה גדולה משלו‪ .‬הרומנטיקה‬

‫בפלשתינה בלתי‪-‬אפשרי פי מאה״‪ .‬הוא שלקו בה לא מעט מחוקרי‪-‬המזרח‬

‫הדין באיסלאם‪ ,‬שצמיחתו אף היא ‪ -‬לפי נכנסה בגלאזר כדיבוק‪ ,‬ומשלא נענה‬