Page 7 - etmol 61
P. 7
הקונגרס ,אולי מתוך אמונה כמוסה
שיעלה בידו ,אם תיכשל תכניתו של
הרצל ,להעלות את הצעתו בעניין תימן
על סדר יומה של התנועה החדשה .לכן
כתב גלאזר :״אם דעותינו שונות ביחס
ל׳איך׳ -אין בכך סיבה מספקת לפילוג
או לריב .הצרות והנסיונות שעוד
נתנסה בהם מן הדין שיביאו במשך הזמן
לידי איחוד בינינו״.
יש חוקרים שסברו כי התנגדותו של
גלאזר להקמת מדינה יהודית בארץ־
ישראל נבעה מתוך חשש שהציונות
בשאיפתה לבית־לאומי בארץ־ישראל
אינה אלא קנוניה בריטית לשם פירוק
הממלכה העותמנית ,״השתלטות על
קידמת״אסיה והרחקת ההשפעה הגר
מנית משם״ .עורכי כתבי הרצל העירו,
כי גלאזר ״טען שהציונים עומדים בשי
רות בריטניה ומטרתם לייסד מדינת
חייץ ,המכוונת נגד האינטרסים של רו
סיה״ .מבקרים אלו נסמכו על מאמרו
של גלאזר בקשר לבעיה הציונית והמ
נוף בתימן -מדינה יהודיתז זרח ,שהופיע ב 28-בדצמבר 1897בע-
תון ״ברלינר טאגבלאט״.
על-אף הדברים החמורים שכתב גלא-
זר כנגד הציונות באותו מאמר ,דומני
הרצל להצעותיו הפך למתנגד חריף שיש לתת את הדעה לתשתית הנפשית -השקפתו של גלאזר -עשתה את הקמת
ולעויין לציונות .מכאן לא רחוקה היתה
הדרך לכתיבת מאמרו הקיצוני שבו הוא רגשית אשר הובילה לכתיבתו .במכתבו המדינה היהודית לחלום שאין להשיגו.
אומר שאין הציונות אלא כלי-שרת בידי
מן ה 24-ביולי 1897כתב גלאזר להרצל וזה מקור השקפתו הגורסת שיש לחפש
האימפריאליזם הבריטי.
בזמן הראשון להתכתבות בין גלאזר לאחר שקיבל ממנו על פי בקשתו את מקום למדינה אשר יהיה מרוחק מן
והרצל היה נוסח הכתיבה ביניהם ענייני
וגלאזר היה פונה אל הרצל -״דוקטור גליונות ״די ולט״ שיצאו לאור :״השבו הנצרות ומן האיסלאם כאחד.
נכבד מאוד״ .משהתלהט הוויכוח בין
השנים ,נעשה סגנונו של גלאזר מנוכר. עון שימח אותי מאוד בשל הטון הגברי אדוארד גלאזר כחוקר תימן ״התא
הרצל אינו יותר ״דוקטור נכבד מאוד״,
אלא ״אדון נכבד״ .השניים ,הגם שמעו והאציל שלו .אך גם העציבני ,מפני הב״ בארץ זו וראה בה את ״הארץ
לם לא היתה ביניהם קירבה נפשית,
שהוא מוכיח לי ,שחלק עיקר של עמנו היעודה״ .הוא העיד על עצמו ,ולאו
הפכו לעוינים זה לזה.
גלאזר הציע לפני כן לארגן כנם של נתון לאשליה האיומה ,ששוב תיתכן דווקא מתוך ענוה יתירה ,״כי עד
מנהיגים יהודיים בברלין ,כדי להעלות
את רעיונותיו בדבר מדינה יהודית בתי מדינה יהודית בפלשתינה .הממלכה עכשיו אין לאיש מלבדי -ואפילו לא
מן והוא פנה לד״ר קארפלס מברלין,
שהיה עורך העתון היהודי ״אלגיימנה היהודית לא יכלה מעולם להחזיק מעמד לתורכי -מושג כלשהו על היתרונות
צייטונג דס יודנטומם״ ,וביקש להבטיח
את השתתפותו של הרצל בכינוס ,כדי מחמת היותה בפלשתינה ולכן נפלה״ .הבלתי-רגילים של תימן מפני שאני
שיביע את דעתו על ההצעה .אולם
משפירסם את מאמרו והיחסים עם הרצל נראה איפוא בעליל ,כי התנגדותו של הייתי היחיד ,ששיחק לו המזל לחקור
נעשו עויינים -היתה השתתפותם של
ציונים בכינוס שהציע בלתי-הגיונית גלאזר למדינה יהודית בארץ-ישראל ,את הארץ הנהדרת הזאת חקירה מעמי
ובלתי-אפשרית .הרצל פירסם תשובה אינה נובעת משיקולים פרו-עותמניים ,קה״.
חריפה ב״ברלינר טאגבלאט״ ב 4-בינו או רוסיים-צרפתיים ואנטי-אנגליים ,עברה ההיסטורי הקדום של תימן,
אר 1898למאמרו של גלאזר ,והיחסים
ביניהם נותקו .עוד חלום על מדינה המעוגנים במאבק בין המעצמות בסוף בייחוד של ממלכת השבאים ,עבר אשר
יהודית מחוץ לארץ-ישראל נגוז. המאה ה .19-שיקוליו מעוגנים בהשקפה הקנה לתימן בפי ההיסטוריונים את
לעיון נוסף :ש.ד .גויטיין על א .בראואר היסטורית כוללת ,המציגה את ארץ -׳ השם ״ערב המאושרת״ ,הוא אשר קסם
־ ב״שבות תימן״; ״בפני עם ועולם״ - ישראל במוקד המאבקים בין המעצמות ,לגלאזר .לפי דעתו ,מזרח וצפון-מזרח
כמעט משחרה של ההיסטוריה הלאומית של תימן ,שאוכלוסייתם דלילה ,יכולים
כתבי הרצל א /״ציונות; י .ניני -
היהודית .מתוך השקפה היסטורית זאת לקלוט מיליוני מתיישבים ״בלי שיהיה
״תימן -הארץ היעודה״ ב״הציונות״
ראה גלאזר את הקמתה של מדינה יהו צורך לפגוע כהוא-זה בזכויות קיימות״.
דית בארץ-ישראל כבלתי אפשרית ,הוא סבר גם כי תימן דלילת האוכלוסין,
שכן נראה לו ,כי אין בכוחו של עם שיש בה רוב מוסלמי זיידי ,המנותק מן
קטן ,להיאחז בארץ המצויה באיזור העולם המוסלמי הסוני ,אינה יכולה
מפתח ,המגרה כוחות אימפריאליים להיחשב כשאר הארצות המוסלמיות
להשתלט עליה ,ואותו עם יהיה צפוי ולכן לא תהיה שם התנגדות להתיישבות
היהודית. לכיבוש ושוב לגלות.
גלאזר סבור ,כי משהפכה הנצרות
עויינות והתנתקות להיות יריבתה של היהדות נעשתה הקמת
מדינה יהודית בארץ-ישראל לבלתי-
אפשרית עוד יותר .כדבריו :״מאז גלאזר שהאשים את הרצל באשליה,
הקמת הנצרות -קיום מדינה יהודית לקה באשליה גדולה משלו .הרומנטיקה
בפלשתינה בלתי-אפשרי פי מאה״ .הוא שלקו בה לא מעט מחוקרי-המזרח
הדין באיסלאם ,שצמיחתו אף היא -לפי נכנסה בגלאזר כדיבוק ,ומשלא נענה