Page 10 - etmol 61
P. 10
קשה מאד ואין להתפלא על שמצאום האדם האלים ,שקילל והיכה ,לתפקידי ונאפו ,חטאו והחטיאו רבים בעוונותינו הרבים.
בוכים .עונש הגירוש מן הקהילה היה עסקנות ציבורית במשך שנתיים. לזאת עלה במוסכם מרוזני ונגידי הר>הל ורוזני
חמור ביותר ומועטים הם המקרים זהני העדה ,בצירוף הגאון אב־בית־דין ובצירוף
שקהילות נקטו באמצעי קיצוני כזה. אל עמוד הקלון הכית־דין :לגרש אותם מההילתינו ולהרם ולתע־
ה״קוניע״ )או ״קונא״( הנזכרת כאן ל,ע הבית של כ' ראובן ,להיות ׳ערו ערו עד
הינה צורת ענישה רווחת ואופיינית ועוד דוגמה לשיטות הענישה והכ היסוד בה׳ כדי שיהיה מזה למזכרת עוון ,שלא
בקהילות מזרח-אירופה .היה זה בעצם פייה שמפעילה הקהילה המאורגנת על יזכר ויפר,ד פה ההלתינו שמות הרשעיס הנ״ל,
״עמוד קלון״ -מערכת של סדים ,קול פורעי חוק וסדר .בשנת תקמ״ה )(1785 שלא יהיה לב׳ ראובן ואשתו ובתם הזונה ימ״ש
רים ושלשלאות שנקבעה בקיר בית- )ימח שמם( ולבניו המורדים ופושעים ,אנשי רע
הכנסת .העבריין היה נכבל לקוניע בי מחליטים מנהיגי טיקטין; ובליעל הפותרים ימ״ש עד עולם ־ זכות עירנו
דיו וברגליו -לעיתים גם בצווארו - בתהלתינו ]זכות המגורים ביישוב( .וכלה -גרש
למשך כ 12-שעות ,הציבור היה עובר ״שהחבר הנכבד אלחנן תצב יעמוד כתוניע ,ובנו יגרש מאחוזתינו ,כדי שיראו רבים ויווסרו ,ולה
מחוייב לעתור מהתהילה .והנה שלחו אחריהם סיר המכשלה הזאת למען דעת כי אלתים שופטים
על פניו ,וכדי בזיון וקצף... ויהיו כמבכים .לכן עלה במוסכם ...וגזרו אומר
ויתום ,באם שלא יתוים הנ״ל עד יום ב׳ הבא בארץ״.
אלו הן כאמור רק דוגמות מקריות מן עלינו לטובה ,אזי יוכרז עליהם ביום ב׳ הכע״ל
הפנקס .עולה מהן דמותה של קהילה )הבא עלינו לטובה( גוף כרוז חרם הגרול ברמה.״ ביצוע פסק״הדין ־ הגירוש והרס
אנושית ומציאותית .לא רק צדיקים הבית -נתקל אמנם בקשיים ונדחה
המרחפים מעל ה״עיירה הקדושה״ כש- שוב אין אנו יודעים מה היה פשעם למשך זמן מה .רק לאחר שנתיים נרשם
כינור בידם ,אלא גם פריצות ,בריונות של האב )שהיה קצב במקצועו כפי בפנקס נוסח השבועה )ביידיש( ,שנשב
שנראה משמו( ובנו ,אך עונשם היה עו ראובן בן־פםח ,בנו וחתנו בבית״
ואלימות .כמו בכל מקום. הכנסת ,ובה התחייבו לנטוש את הקהי
לה.
קטטה בבית״כנסת
בשנת תע״ח ) ,(1717מספר הפנקס
על אירוע עברייני מסוג אחר ,בריון
שהתפרע בבית-הכנסת:
״יען וביען כי יצא חילול השם מאת ר׳ יעתב
מאתוור ]מן העיירה מאהוב הסמוכה לטיתטין[
בבית־הכנסת כשעת התפלה כשמחת־תורה,
שפער פיו מבלי חות בהרמת הול ענות ובהרמת
יד להכות ,וביטל התפלה ותריאת הספר־תורה
בליל שמחת־תורה שעבר ,ושארי דברי סרה
וזלזולי בבית־הכנסת .על כן יצא עליו משפט
חרוץ שלא לתרותו בשם ׳החבר׳ משך שנתיים
שנה ,והעברה מתוך העדה לשום מינוי שבעולם
מהיום משך כנ״ל.״
על מה היתה הקטטה בליל שמחת-
תורה? זאת כנראה לא נדע .אך יתכן
והריב נסב על חלוקת ״כיבודים״ ממין
זה או אחר ,שכן העונש היה שלילת
תוארי הכבוד )״החבר״( ואי-מינויו של
■י נ■■ י ' \
10
